מִשְׁלֵי 24
| אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃ | 1 |
Be not thou envious of wicked men, And desire not to be with them!
| כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃ | 2 |
For their heart studieth destruction, And their lips speak mischief.
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃ | 3 |
Through wisdom is a house builded, And by understanding is it established;
| ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃ | 4 |
Yea, by knowledge are the chambers filled With all precious and goodly substance.
| גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃ | 5 |
The wise man is strong; Yea, the man of understanding establisheth his strength.
| כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃ | 6 |
For by wise counsel shalt thou make war, And by the multitude of counsellors cometh success.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃ | 7 |
Wisdom is too high for the fool; He openeth not his mouth at the gate.
| מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃ | 8 |
He that deviseth to do evil Shall be called mischief-master.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃ | 9 |
The purpose of folly is sin; And a scoffer is an abomination to men.
| התרפית ביום צרה צר כחכה׃ | 10 |
If thy spirit faint in the day of adversity, Faint will be thy strength.
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃ | 11 |
Deliver thou those who are dragged to death, And those who totter to the slaughter, —O keep them back!
| כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃ | 12 |
If thou sayst, “Behold, we knew it not!” Doth not he that weigheth the heart observe it? Yea, he that keepeth thy soul knoweth it. And he will render to every man according to his works.
| אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃ | 13 |
Eat honey, my son, for it is good, And the honeycomb, which is sweet to thy taste;
| כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃ | 14 |
So learn thou wisdom for thy soul! When thou hast found it, there shall be a reward, And thy expectation shall not be cut off.
| אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃ | 15 |
Plot not, O wicked man! against the habitation of the righteous; Spoil not his resting-place!
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃ | 16 |
For though the righteous fall seven times, yet shall he rise up again; But the wicked shall fall into mischief.
| בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃ | 17 |
Rejoice not when thine enemy falleth, And let not thy heart be glad when he stumbleth;
| פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃ | 18 |
Lest the LORD see, and it displease him, And he turn away his anger from him.
| אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃ | 19 |
Fret not thyself on account of evil men, Neither be thou envious of the wicked;
| כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃ | 20 |
For there shall be no posterity to the evil man; The lamp of the wicked shall be put out.
| ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃ | 21 |
My son, fear thou the LORD and the king; And mingle not with them that are given to change!
| כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃ | 22 |
For their calamity shall rise up suddenly, And their ruin, coming from them both, in a moment.
| גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃ | 23 |
These also are words of the wise. It is not good to have respect of persons in judgment.
| אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃ | 24 |
He that saith to the wicked, “Thou art righteous,” Him shall the people curse; Nations shall abhor him.
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃ | 25 |
But it shall be well with them that punish him, And the blessing of prosperity shall come upon them.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים׃ | 26 |
He that giveth a right answer Kisseth the lips.
| הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃ | 27 |
Arrange thy work without, And prepare it in thy field: Afterwards thou mayst build thy house.
| אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃ | 28 |
Be not a witness without cause against thy neighbor, And deceive not with thy lips.
| אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃ | 29 |
Say not, “As he hath done to me, So will I do to him; I will render to the man according to his doings.”
| על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃ | 30 |
I passed by the field of the slothful, And by the vineyard of the man void of understanding,
| והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃ | 31 |
And, lo! it was all overgrown with thorns, And the face thereof was covered with nettles, And the stone wall thereof was broken down.
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃ | 32 |
Then I saw, and considered it well; I looked upon it. and received instruction.
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ | 33 |
“A little sleep, a little slumber! A little folding of the hands to rest!”
| ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃ | 34 |
So shall poverty come upon thee like a highwayman; Yea, want like an armed man.
