Luke 14
1 And it happened, when he went into the house of one of the rulers of the Pharisees on a Sabbath to eat bread, that they were watching him.
| ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃ |
2 And look, a certain man who had dropsy was in front of him.
| והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃ |
3 Jesus, answering, spoke to the Law scholars and Pharisees, saying, "Is it lawful to heal on the Sabbath or not?"
| ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃ |
4 But they were silent. He took him, and healed him, and let him go.
| ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃ |
5 He answered them, "Which of you, if your son or an ox fell into a well, would not immediately pull him out on a Sabbath day?"
| ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃ |
6 But they could make no reply to this.
| ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃ |
7 He spoke a parable to those who were invited, when he noticed how they chose the best seats, and said to them,
| וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃ |
8 "When you are invited by anyone to a marriage feast, do not sit in the best seat, since perhaps someone more honorable than you might be invited by him,
| כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃ |
9 and he who invited both of you would come and tell you, 'Make room for this person.' Then you would begin, with shame, to take the lowest place.
| ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃ |
10 But when you are invited, go and sit in the lowest place, so that when he who invited you comes, he may tell you, 'Friend, move up higher.' Then you will be honored in the presence of all who sit at the table with you.
| אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃ |
11 For everyone who exalts himself will be humbled, and whoever humbles himself will be exalted."
| כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃ |
12 He also said to the one who had invited him, "When you make a dinner or a supper, do not call your friends, nor your brothers, nor your kinsmen, nor rich neighbors, or perhaps they might also return the favor, and pay you back.
| וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃ |
13 But when you make a feast, ask the poor, the maimed, the lame, or the blind;
| אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃ |
14 and you will be blessed, because they do not have the resources to repay you. For you will be repaid in the resurrection of the righteous."
| ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃ |
15 Now when one of those who were reclining with him heard these things, he said to him, "Blessed is he who will eat bread in the Kingdom of God."
| וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃ |
16 But he said to him, "A certain man made a great supper, and he invited many people.
| והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃ |
17 And he sent his servant at the hour for supper to tell those who were invited, 'Come, for everything is ready now.'
| וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃ |
18 They all as one began to make excuses. "The first said to him, 'I have bought a field, and I must go and see it. Please have me excused.'
| ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃ |
19 "Another said, 'I have bought five yoke of oxen, and I must go try them out. Please have me excused.'
| ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃ |
20 "Another said, 'I have married a wife, and therefore I cannot come.'
| ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃ |
21 "That servant came, and told his lord these things. Then the master of the house, being angry, said to his servant, 'Go out quickly into the streets and lanes of the city, and bring in the poor, maimed, blind, and lame.'
| ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃ |
22 "The servant said, 'Lord, it is done as you commanded, and there is still room.'
| ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃ |
23 "The lord said to the servant, 'Go out into the highways and hedges, and compel them to come in, that my house may be filled.
| ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃ |
24 For I tell you that none of those individuals who were invited will taste of my supper.'"
| כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃ |
25 Now large crowds were going with him. He turned and said to them,
| והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃ |
26 "If anyone comes to me, and does not hate his own father, mother, wife, children, brothers, and sisters, yes, and his own life also, he cannot be my disciple.
| איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃ |
27 Whoever does not bear his own cross, and come after me, cannot be my disciple.
| ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃ |
28 For which of you, desiring to build a tower, does not first sit down and count the cost, to see if he has enough to complete it?
| כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃ |
29 Or perhaps, when he has laid a foundation, and is not able to finish, everyone who sees begins to mock him,
| פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃ |
30 saying, 'This man began to build, and was not able to finish.'
| כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃ |
31 Or what king, as he goes to encounter another king in war, will not sit down first and consider whether he is able with ten thousand to meet him who comes against him with twenty thousand?
| אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃ |
32 Or else, while the other is yet a great way off, he sends an envoy, and asks for conditions of peace.
| ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃ |
33 So therefore whoever of you who does not renounce all that he has, he cannot be my disciple.
| ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃ |
34 Salt is good, but if the salt becomes flat and tasteless, with what do you season it?
| טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃ |
35 It is fit neither for the soil nor for the manure pile. It is thrown out. He who has ears to hear, let him hear."
| לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
