איוב 29
| ויסף איוב שאת משלו ויאמר | 1 |
Et Job, ajoutant à ce qui précède, dit:
| מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני | 2 |
Qui me rendra les jours d'autrefois, le temps où Dieu prenait de soin de me garder?
| בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך | 3 |
Alors sa lampe brillait sur ma tête: alors avec sa lumière je ne craignais pas de marcher dans les ténèbres.
| כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי | 4 |
Alors je foulais de mes pieds la voie; alors Dieu veillait sur ma maison.
| בעוד שדי עמדי סביבותי נערי | 5 |
Alors je m'asseyais à l'ombre de mes arbres, et mes enfants étaient autour de moi.
| ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן | 6 |
Alors mes sentiers ruisselaient de beurre et mes collines de lait.
| בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי | 7 |
Alors j'entrais dès l'aurore en la ville, et un siège m'était réservé sur les places.
| ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו | 8 |
Les jeunes gens à mon aspect se voilaient; et les anciens restaient debout.
| שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם | 9 |
Les forts cessaient de parler; ils se mettaient un doigt sur la bouche.
| קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה | 10 |
Attentifs à mes discours, ils me déclaraient heureux, après quoi leur langue était collée à leur gosier.
| כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני | 11 |
L'oreille m'avait ouï et l'on me proclamait heureux; l'œil m'avait vu et l'on s'inclinait.
| כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו | 12 |
Car j'avais délivré le pauvre des mains du riche; j'avais protégé l'orphelin qui manquait d'appui.
| ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן | 13 |
La bénédiction de l'abandonné s'adressait à moi; la bouche de la veuve aussi me bénissait.
| צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי | 14 |
Je m'étais revêtu de justice; je m'étais enveloppé d'équité comme d'un manteau double.
| עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני | 15 |
J'étais l'œil de l'aveugle et le pied du boiteux.
| אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו | 16 |
J'étais le père des faibles; j'étudiais des causes que je ne connaissais pas.
| ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף | 17 |
Aussi j'ai brisé les mâchoires de l'injuste; j'ai arraché de ses dents la proie qu'il avait saisie.
| ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים | 18 |
Et j'ai dit: Mon âge se prolongera comme celui du palmier; ma vie sera de longue durée.
| שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי | 19 |
La racine se montrera hors de l'eau, et la rosée passera la nuit dans ma moisson.
| כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף | 20 |
Ma gloire est pour moi chose vaine, et elle marche mon arc à la main.
| לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי | 21 |
A peine m'avait-on entendu que l'on s'attachait à moi; on gardait le silence en recueillant mes conseils.
| אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי | 22 |
Nul n'ajoutait à mes discours, et les hommes étaient pleins de joie que je leur avais parlé.
| ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש | 23 |
Comme la terre altérée reçoit la pluie, de même ils recevaient mes paroles.
| אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון | 24 |
Lorsque je riais avec eux, ils n'y pouvaient croire, et l'éclat de mon visage n'en était pas amoindri.
| אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם | 25 |
Je leur avais indiqué la voie, ils m'avaient institué leur chef, et ma demeure semblait celle d'un roi entouré de gardes ou d'un consolateur des affligés.
