Johannes 6
1 Derefter for Jesus öfver det Galileiska hafvet, som är vid den staden Tiberias.
| ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃ |
2 Och mycket folk följde honom, derföre att de sågo hans tecken, som han gjorde med dem som sjuke voro.
| וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃ |
3 Och gick Jesus på ett berg, och satte sig der med sina Lärjungar.
| ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃ |
4 Och då tillstundade Påska, Judarnas högtid.
| וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃ |
5 Då lyfte Jesus upp sin ögon, och såg att mycket folk kom till honom, och sade till Philippum: Hvar få vi köpa bröd, att desse må äta?
| וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃ |
6 Det sade han till att försöka honom; ty han visste väl hvad han ville göra.
| ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃ |
7 Svarade honom Philippus: För tuhundrade penningar bröd vore dem icke nog, till att hvar finge ett litet stycke.
| ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃ |
8 Då sade till honom en af hans Lärjungar, Andreas, Simon Petri broder:
| ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃ |
9 Här är en pilt, som hafver fem bjuggbröd, och två fiskar; men hvad förslår det ibland så många?
| יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃ |
10 Sade Jesus: Låter folket satta sig. Och på det rummet var mycket gräs. Då satte sig ned vid femtusend män.
| ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃ |
11 Och Jesus tog bröden, tackade, och fick Lärjungomen, och Lärjungarna skifte ibland dem som såto; sammaledes ock af fiskarna, så mycket han ville.
| ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃ |
12 Då de voro mätte, sade han till sina Lärjungar: Hemter tillhopa stycker, som öfverblifne äro, att de icke förfaras.
| ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃ |
13 Så hemte de tillhopa, och uppfyllde tolf korgar med styckom, som öfver voro af fem bjuggbröd, efter dem som ätit hade.
| ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃ |
14 När nu de menniskorna sågo, att Jesus hade gjort tecknet, sade de: Visserliga är denne den Propheten, som komma skall i verldena.
| ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃ |
15 När då Jesus förnam, att de ville komma och taga honom, och göra honom till Konung, gick han åter afsides bort uppå berget, han sjelf allena.
| וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃ |
16 Och när aftonen kom, gingo hans Lärjungar ned till hafvet;
| ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃ |
17 Och stego till skepps, och foro öfver hafvet till Capernaum; och det var redo mörkt vordet, och Jesus var icke till dem kommen.
| ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃ |
18 Då blåste ett stort vader, och vågen begynte gå.
| ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃ |
19 När de nu rott hade vid fem och tjugu eller tretio stadier, fingo de se Jesum gå på hafvet, och nalkas skeppet; och de vordo förfärade.
| והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃ |
20 Då sade han till dem: Det är jag, rädens icke.
| ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃ |
21 Och de ville hafva tagit honom in i skeppet; och i det samma var skeppet vid landet, som de foro till.
| ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃ |
22 Dagen derefter, när folket, som stod på hinsidon hafvet, såg att der var intet annat skepp än det ena, som hans Lärjungar voro uti stegne; och att Jesus var icke instigen med sina Lärjungar i skeppet, utan hans Lärjungar voro bortfarne allena;
| ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃ |
23 Men annor skepp kommo af Tiberias, hardt till det rummet, der de hade ätit brödet, genom Herrans tacksägelse;
| ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃ |
24 När då folket såg, att Jesus var icke der, ej heller hans Lärjungar, stego de ock i skeppen, och kommo till Capernaum, och sökte Jesum.
| ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃ |
25 Och då de funno honom på hinsidon hafvet, sade de till honom: Rabbi, när komst du hit?
| וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃ |
26 Svarade Jesus dem, och sade: Sannerliga, sannerliga säger jag eder: I söken mig icke fördenskull, att I hafven sett tecken; utan fördenskull, att I hafven ätit af brödet, och ären vordne mätte.
| ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃ |
27 Verker icke den mat, som förgås, utan den som blifver till evinnerligit lif, den menniskones Son eder gifva skall; ty honom hafver Gud Fader beseglat. (aiōnios g166)
| אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃ (aiōnios g166) |
28 Då sade de till honom: Hvad skole vi göra, att vi verka kunne Guds verk?
| ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃ |
29 Svarade Jesus, och sade till dem: Det är Guds verk, att I tron på den han sändt hafver.
| ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃ |
30 Då sade de till honom: Hvad tecken gör du då, att vi se kunne, och tro dig? Hvad verkar du?
| ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃ |
31 Våre fader åto Manna i öknene, som skrifvet är: Han gaf dem bröd af himmelen till att äta.
| אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃ |
32 Då sade Jesus till dem: Sannerliga, sannerliga säger jag eder: Icke gaf Mose eder det brödet af himmelen; men min Fader gifver eder det rätta brödet af himmelen.
| ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃ |
33 Ty det är Guds bröd, som nederkommer af himmelen, och gifver verldene lif.
| כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃ |
34 Då sade de till honom: Herre, gif oss alltid detta brödet.
| ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃ |
35 Sade Jesus till dem: Jag är lifsens bröd; hvilken som kommer till mig, han skall icke hungra; och hvilken som tror på mig, han skall aldrig törsta.
| ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃ |
36 Men jag hafver sagt eder, att I hafven ock sett mig; och tron dock icke.
| ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃ |
37 Allt det min Fader gifver mig, det kommer till mig; och den till mig kommer, honom kastar jag icke ut.
| כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃ |
38 Ty jag är nederkommen af himmelen, icke att jag skall göra min vilja, utan hans vilja, som mig sändt hafver.
| כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃ |
39 Och det är mins Faders vilje, som mig sändt hafver, att jag intet borttappa skall af allt det han mig gifvit hafver; utan att jag skall uppväcka det på yttersta dagen.
| וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃ |
40 Detta är nu hans vilje, som mig sändt hafver, att hvar och en, som ser Sonen, och tror på honom, han skall hafva evinnerligit lif; och jag skall uppväcka honom på yttersta dagen. (aiōnios g166)
| וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃ (aiōnios g166) |
41 Då knorrade Judarna deröfver, att han sade: Jag är det brödet, som nederkommet är af himmelen;
| וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃ |
42 Och sade: Är icke denne Jesus, Josephs son, hvilkens fader och moder vi känne? Huru säger han då: Jag är nederkommen af himmelen?
| ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃ |
43 Då svarade Jesus, och sade till dem: Knorrer icke emellan eder.
| ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃ |
44 Ingen kan komma till mig, utan Fadren, som mig sändt hafver, drager honom; och jag skall uppväcka honom på yttersta dagen.
| לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃ |
45 Det är skrifvet i Propheterna: De skola alle varda lärde af Gudi: Hvar och en, som det nu hört hafver af Fadren, och lärt det, han kommer till mig.
| הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃ |
46 Icke så, att någor hafver sett Fadren; utan den, som är af Gudi, han hafver sett Fadren.
| לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃ |
47 Sannerliga, sannerliga säger jag eder: Hvilken som tror på mig, han hafver evinnerligit lif. (aiōnios g166)
| אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃ (aiōnios g166) |
48 Jag är lifsens bröd.
| אנכי הוא לחם החיים׃ |
49 Edre fäder åto Manna i öknene, och äro blefne döde.
| אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃ |
50 Detta är det brödet, som nederkommer af himmelen, på det den deraf äter, skall icke dö.
| זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃ |
51 Jag är det lefvandes brödet, som nederkommer af himmelen; hvilken som äter af detta brödet, han skall lefva evinnerliga; och det brödet, som jag gifva skall, är mitt kött, hvilket jag gifva skall för verldenes lif. (aiōn g165)
| אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃ (aiōn g165) |
52 Då kifvade Judarna emellan sig, sägande: Huru kan denne gifva oss sitt kött till att äta?
| ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃ |
53 Sade Jesus till dem: Sannerliga, sannerliga säger jag eder: Utan I äten menniskones Sons kött, och dricken hans blod, då hafven I icke lif i eder.
| ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃ |
54 Hvilken som äter mitt kött, och dricker min blod, han hafver evinnerligit lif; och jag skall uppväcka honom på yttersta dagen. (aiōnios g166)
| האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃ (aiōnios g166) |
55 Ty mitt kött är den rätte maten, och min blod är den rätte drycken.
| כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃ |
56 Hvilken som äter mitt kött, och dricker min blod, han blifver i mig, och jag i honom.
| האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃ |
57 Såsom lefvandes Fadren hafver mig sändt, och jag lefver för Fadrens skull; så ock den, som äter mig, han skall ock lefva för mina skull.
| כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃ |
58 Detta är det brödet, som af himmelen nederkommet är; icke såsom edre fäder åto Manna, och äro blefne döde; den som äter detta brödet, han skall lefva evinnerliga. (aiōn g165)
| זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃ (aiōn g165) |
59 Detta sade han i Synagogon, då han lärde i Capernaum.
| כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃ |
60 Men månge af hans Lärjungar, när de detta hörde, sade: Detta är ett hårdt tal; ho kan det höra?
| ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃ |
61 Så, efter Jesus visste vid sig sjelf, att hans Lärjungar knorrade deröfver, sade han till dem: Förtörnar detta eder?
| ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃ |
62 Huru skall då ske, när I varden seende menniskones Son uppstiga, dit han förra var?
| מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃ |
63 Anden är den som gör lifaktig; köttet är intet nyttigt; de ord, jag säger eder, äro ande, och äro lif.
| הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃ |
64 Men någre af eder äro, som icke tro; ty Jesus visste väl af begynnelsen, hvilke de voro som icke trodde, och hvilken honom förråda skulle.
| אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃ |
65 Och han sade: Fördenskull sade jag eder, att ingen kan komma till mig, utan det varder honom gifvet af minom Fader.
| ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃ |
66 Ifrå den tiden gingo månge af hans Lärjungar tillrygga, och vandrade intet länger med honom.
| מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃ |
67 Då sade Jesus till de tolf: Icke viljen I ock gå bort?
| ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃ |
68 Svarade honom Simon Petrus: Herre, till hvem skole vi gå? Du hafver eviga lifsens ord; (aiōnios g166)
| ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃ (aiōnios g166) |
69 Och vi tro, och hafve förnummit, att du äst Christus, lefvandes Guds Son.
| ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃ |
70 Svarade dem Jesus: Hafver jag icke eder tolf utvalt? Och en af eder är en djefvul.
| ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃ |
71 Men det sade han om Juda Simons Ischarioth; ty han var den som honom förråda skulle, och var en af de tolf.
| זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃ |
