Salmenes 55

1 Til sangmesteren; med strengelek; en læresalme av David. Vend øret, Gud, til min bønn, og skjul dig ikke for min inderlige begjæring!

למנצח בנגינת משכיל לדוד האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי׃

2 Gi akt på mig og svar mig! Mine sorgfylte tanker farer hit og dit, og jeg må stønne,

הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה׃

3 for fiendens røst, for den ugudeliges undertrykkelse; for de velter elendighet over mig, og i vrede forfølger de mig.

מקול אויב מפני עקת רשע כי ימיטו עלי און ובאף ישטמוני׃

4 Mitt hjerte bever i mitt bryst, og dødens redsler er falt på mig.

לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי׃

5 Frykt og beven kommer over mig, og forferdelse legger sig over mig.

יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות׃

6 Og jeg sier: Gid jeg hadde vinger som duen! Da vilde jeg flyve bort og feste bo.

ואמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה׃

7 Se, jeg vilde flykte langt bort, jeg vilde ta herberge i ørkenen. (Sela)

הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה׃

8 Jeg vilde i hast søke mig et tilfluktssted for den rasende vind, for stormen.

אחישה מפלט לי מרוח סעה מסער׃

9 Opsluk dem, Herre, kløv deres tungemål! For jeg ser vold og kiv i byen.

בלע אדני פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר׃

10 Dag og natt vandrer de omkring den på dens murer, og elendighet og ulykke er inneni den.

יומם ולילה יסובבה על חומתיה ואון ועמל בקרבה׃

11 Fordervelse er inneni den, og undertrykkelse og svik viker ikke fra dens torv.

הוות בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה׃

12 For ikke er det en fiende som håner mig, ellers vilde jeg bære det; ikke er det min avindsmann som ophøier sig over mig, ellers vilde jeg skjule mig for ham;

כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃

13 men det er du, du som var min likemann, min venn og min kjenning -

ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי׃

14 vi som levde sammen i fortrolig omgang, som vandret til Guds hus blandt den glade høitidsskare.

אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש׃

15 Ødeleggelse komme over dem! La dem fare levende ned i dødsriket! For ondskap hersker i deres bolig, i deres hjerte. (Sheol h7585)

ישימות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם׃ (Sheol h7585)

16 Jeg vil rope til Gud, og Herren skal frelse mig.

אני אל אלהים אקרא ויהוה יושיעני׃

17 Aften og morgen og middag vil jeg klage og sukke, så hører han min røst.

ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי׃

18 Han forløser min sjel fra striden imot mig og gir mig fred; for i mengde er de omkring mig.

פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי׃

19 Gud skal høre og svare dem - han troner jo fra fordums tid, (sela) dem som ikke vil bli anderledes, og som ikke frykter Gud.

ישמע אל ויענם וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים׃

20 Han legger hånd på dem som har fred med ham, han vanhelliger sin pakt.

שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו׃

21 Hans munns ord er glatte som smør, men hans hjertes tanke er strid; hans ord er bløtere enn olje, og dog er de dragne sverd.

חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות׃

22 Kast på Herren det som tynger dig! Han skal holde dig oppe; han skal i evighet ikke la den rettferdige rokkes.

השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק׃

23 Og du, Gud, skal støte dem ned i gravens dyp; blodgjerrige og falske menn skal ikke nå det halve av sine dager; men jeg setter min lit til dig.

ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך׃