תהילים 94
| אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃ | 1 |
Herr! Als der Rache Gott, als Gott der Rache zeige Dich!
| הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃ | 2 |
Erhebe Dich als Erdenrichter! Vergilt den Stolzen nach Verdienst!
| עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃ | 3 |
Wie lange sollen Frevler, Herr, wie lange sollen Frevler noch frohlocken
| יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און׃ | 4 |
und geifernd so Vermessenes reden und alle Übeltäter so sich brüsten
| עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃ | 5 |
Sie treten, Herr, Dein Volk. Die ewig Deinen quälen sie,
| אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃ | 6 |
erwürgen Fremdlinge und Witwen und morden Waisen, sprechend:
| ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃ | 7 |
"Der Herr sieht's nicht; nicht merkt es Jakobs Gott."
| בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃ | 8 |
Ihr Albernen im Volke werdet klug! Ihr Törichten! Wann wollt ihr das begreifen?
| הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃ | 9 |
Nicht hören sollte, der das Ohr erschafft? Nicht sehen, der das Auge hat gebildet?
| היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃ | 10 |
Nicht strafen sollte, der die Heidenvölker züchtigt? Er, der den Menschen Einsicht schenkt?
| יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃ | 11 |
Die menschlichen Gedanken kennt der Herr, wie sie so eitel sind. -
| אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃ | 12 |
Dem Manne Heil, den Du erziehst, o Herr, aus Deiner Lehre ihn belehrst,
| להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃ | 13 |
ihn ob des Bösen Glück beruhigend, bis daß gegraben ist die Grube für den Frevler:
| כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃ | 14 |
"Der Herr verstößt sein Volk nicht ganz, verläßt die ewig Seinen nicht.
| כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב׃ | 15 |
Noch immer sitzt er zu Gericht; ihm fallen alle frommen Herzen zu."
| מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און׃ | 16 |
Wer steht mir gegen Bösewichter bei? Wer tritt für mich den Übles Tuenden entgegen?
| לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׃ | 17 |
Wenn nicht der Herr mein Beistand wäre, dann läge meine Seele bald im Reich der Stille.
| אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃ | 18 |
Obschon ich wähnte, daß mein Fuß gewankt, so hält mich dennoch Deine Gnade aufrecht, Herr.
| ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃ | 19 |
Und streiten sich in meinem Innern die Gedanken, so labt an Deinen Tröstungen sich meine Seele.
| היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃ | 20 |
Hat schon des Unrechts Stuhl der aufgestellt, der Unheil dem Gesetz bereitet?
| יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃ | 21 |
Sie klagen fromme Seelen an; unschuldig Blut verdammen sie. -
| ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃ | 22 |
Doch eine Burg sei mir der Herr, mein Gott, mein Zufluchtsfels!
| וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃ | 23 |
Er lohne ihnen auch ihr Unrecht; er tilge sie in ihrer Bosheit! Der Herr vertilge sie, er, unser Gott.
