תהילים 104

1 ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃

Lobpreis den Herrn, du, meine Seele! Du, Herr, mein Gott, gar groß bist Du, mit Pracht und Herrscherwürde angetan.

2 עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃

Du hüllst Dich in das Licht wie in ein Kleid und spannst den Himmel aus wie ein Gezelt. -

3 המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃

Auf Wasser baut er seinen Söller; zu seinem Wagen macht er Wolken und fährt auf Windesflügeln.

4 עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

Zu seinen Boten macht er Stürme, zu seinen Dienern Feuerflammen.

5 יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃

Die Erde gründet er auf ihre Pfeiler, daß sie in alle Ewigkeit nicht wanke.

6 תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃

Du deckst den Ozean darüber wie ein Tuch, daß selbst auf Bergen Wasser stehen.

7 מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃

jedoch vor Deinem Schelten fliehen sie; vor Deiner Donnerstimme eilen sie davon.

8 יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃

Die einen bleiben auf den Bergen; die andern fließen in die Täler zu dem Ort, von Dir bestimmt

9 גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃

Du setzest Grenzen, die sie nimmer überschreiten, und niemals decken sie die Erde wieder.

10 המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃

Du bist's, der Quellen in die Täler sendet; sie rieseln zwischen Bergen hin.

11 ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃

Sie tränken alles Wild des Feldes; da löschen Zebras ihren Durst.

12 עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃

Des Himmels Vögel sitzen drüber und lassen sich aus dem Gebüsche hören.

13 משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃

Die Berge tränkest Du durch Deine Wunderwerke; an Deines Wirkens Frucht ersättigt sich die Erde.

14 מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃

Du lässest Gras den Tieren sprossen und Futter für des Menschen Arbeitstiere, um aus der Erde Brot zu ziehen,

15 ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃

auch Wein, der froh der Menschen Herzen macht, und Öl, das glänzen macht das Angesicht, und Brot, des Menschen Lebensmark.

16 ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃

Des Herren Bäume werden satt getränkt, die Zedern Libanons, die er gepflanzt,

17 אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃

darin die Vögel ihre Nester bauen, Zypressen, die dem Storch zum Nisten dienen,

18 הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃

die hohen Berge, die den Gemsen, die Felsen, die der Dachse Zuflucht sind.

19 עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃

Du schufst den Mond zum Zeiteinteilen und lehrtest ihren Lauf die Sonne.

20 תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃

Wenn Finsternis herab Du senkst und es wird Nacht, dann regt sich alles Waldgetier.

21 הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃

Die jungen Löwen brüllen nach dem Fraß, von Gott die Nahrung heischend.

22 תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃

Geht dann die Sonne auf, so schleichen sie zurück und strecken sich auf ihre Lager nieder.

23 יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃

Dann geht der Mensch an seine Arbeit, geht an sein Werkeln bis zum Abend.

24 מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃

Wie mannigfaltig, Herr, sind Deine Werke, so weise sind von Dir sie all geordnet! Wie ist die Erde voll von Deinen Schöpfungstaten!

25 זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃

Da ist das Meer, so groß und weit, zahlloses Seegetier darin, Geschöpfe klein und groß,

26 שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃

sie ziehen hin und her wie Schiffe samt dem Leviatan, den Du erschaffen, um mit ihm zu spielen.

27 כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃

Sie alle harren Deiner, daß Du zur rechten Zeit sie speisest.

28 תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃

Und gibst Du ihnen etwas, lesen sie es auf, und wenn Du öffnest Deine Hand, so werden sie des Guten voll.

29 תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃

Doch wendest Du Dein Antlitz ab, dann faßt sie Grauen, und ziehst Du ihren Lebenshauch zurück, dann sterben sie und werden, was sie waren, Staub.

30 תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃

Du sendest Deinen Odem, andere entstehen, und so erneuerst Du der Erde Angesicht. -

31 יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃

Des Herrn Ruhm bestehe ewiglich! An seinen Werken freue sich der Herr,

32 המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃

der auf die Erde blickt, daß sie erzittert, und Berge anrührt, daß sie rauchen!

33 אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃

Ich sing dem Herrn. Solang ich lebe, singe ich dem Herrn und preise meinen Gott, solang ich bin.

34 יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃

Mein Loblied möge ihm gefallen! Ich freue mich des Herrn.

35 יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃

Ach, daß die Sünder von der Erde schwänden, daß keine Frevler mehr vorhanden wären! Lobpreis' den Herrn, du meine Seele! Alleluja!