תהילים 38

1 מזמור לדוד להזכיר יהוה אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני׃

“A psalm of David. To bring to remembrance.” O LORD! rebuke me not in thy wrath, Nor chasten me in thy hot displeasure!

2 כי חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך׃

For thine arrows have deeply pierced me, And thy hand hath been heavy upon me.

3 אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי׃

There is no soundness in my flesh, because of thine anger; Nor rest in my bones, because of my sin.

4 כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני׃

For my iniquities have gone over my head; Like a heavy burden, they are more than I can bear.

5 הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי׃

My wounds putrefy and are loathsome on account of my folly.

6 נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃

I am bent; I am bowed down greatly; I go mourning all the day long.

7 כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃

For my loins are full of burning heat, And there is no soundness in my flesh.

8 נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי׃

I am weakened and bruised exceedingly; I roar by reason of the disquietude of my heart.

9 אדני נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה׃

O Lord! thou knowest all my desire, And my groaning is not hidden from thee!

10 לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי׃

My heart panteth; my strength faileth me; The very light of my eyes is gone from me.

11 אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו׃

My friends and acquaintance keep aloof from my woe, And my kinsmen stand afar off:

12 וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו׃

While they who seek my life lay snares for me; They who seek my hurt threaten destruction, And meditate deceit all the day long.

13 ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו׃

But I, like a deaf man, hear not; And, like a dumb man, open not my mouth.

14 ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות׃

I am like one who heareth nothing, And in whose mouth is no reply.

15 כי לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי׃

For in thee, O LORD! do I put my trust; Thou wilt hear, O Lord, my God!

16 כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו׃

For I have prayed, “Let them not rejoice over me; Let them not exult at the slipping of my feet!”

17 כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד׃

For I am ready to fall, And my pain doth never leave me;

18 כי עוני אגיד אדאג מחטאתי׃

For I confess my iniquity, And am troubled on account of my sin.

19 ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר׃

But my enemies flourish and are strong; They who hate me without cause are multiplied.

20 ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב׃

They who repay good with evil are my enemies, Because I follow that which is good.

21 אל תעזבני יהוה אלהי אל תרחק ממני׃

Forsake me not, O LORD! O my God! be not far from me!

22 חושה לעזרתי אדני תשועתי׃

Make hast to mine aid, O Lord, my salvation!