מִשְׁלֵי 30
| דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל׃ | 1 |
The words of Agur, the son of Jakeh, even his prophecy; the inspired utterance of the man to Ithiel, even to Ithiel and Ucal.
| כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי׃ | 2 |
Truly I am more stupid than any man; There is not in me the understanding of a man.
| ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע׃ | 3 |
I have not learned wisdom, Nor have I gained the knowledge of the Most Holy.
| מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע׃ | 4 |
Who hath gone up into heaven and come down? Who hath gathered the wind in his fists? Who hath bound up the waters in a garment? Who hath established all the ends of the earth? What is his name, and what his son's name, if thou knowest?
| כל אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו׃ | 5 |
Every word of God is pure; A shield is he to them that put their trust in him.
| אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת׃ | 6 |
Add not to his words, Lest he rebuke thee, and thou be found a liar.
| שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות׃ | 7 |
Two things do I ask of thee; Withhold them not from me, before I die!
| שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי׃ | 8 |
Remove far from me falsehood and lies; Give me neither poverty nor riches; Feed me with the food which is needful for me;
| פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי׃ | 9 |
Lest I be full, and deny thee, And say, “Who is the LORD?” Or lest I be poor, and steal, And violate the name of my God.
| אל תלשן עבד אל אדנו פן יקללך ואשמת׃ | 10 |
Talk not against a servant to his master, Lest he curse thee, and thou suffer for it.
| דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך׃ | 11 |
There is a class of men that curse their fathers, And do not bless their mothers.
| דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ׃ | 12 |
There is a class who are pure in their own eyes, And yet are not washed from their filthiness.
| דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו׃ | 13 |
There is a class, —O how lofty are their eyes, And how are their eyelids lifted up!
| דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם׃ | 14 |
There is a class, whose teeth are swords, And their jaw-teeth knives, To devour the poor from off the earth, And the needy from among men.
| לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון׃ | 15 |
The vampire hath two daughters; “Give! give!” [[is their cry.]] There are three things which are never satisfied; Yea, four which say not, “Enough!”
| שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון׃ (Sheol h7585) | 16 |
The underworld, and the barren womb; The earth, which is not satiated with water, And fire, which never saith, “It is enough!” (Sheol h7585)
| עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר׃ | 17 |
The eye that mocketh at a father, And scorneth to obey a mother, The ravens of the valley shall pick it out, And the young eagles shall eat it.
| שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים׃ | 18 |
These three things are too wonderful for me; Yea, there are four which I understand not:
| דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה׃ | 19 |
The track of an eagle in the air, The track of a serpent upon a rock, The track of a ship in the midst of the sea, And the track of a man with a maid.
| כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און׃ | 20 |
Such is the way of an adulterous woman; She eateth, and wipeth her mouth, And saith, “I have done nothing wrong.”
| תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת׃ | 21 |
Under three things is the earth disquieted; Yea, under four it cannot bear up:
| תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם׃ | 22 |
Under a servant when he becometh a king, And a fool when he is filled with bread;
| תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה׃ | 23 |
Under an odious woman when she becometh a wife, And a handmaid when she becometh heir to her mistress.
| ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים׃ | 24 |
There are four things which are small upon the earth, Yet are they wise, instructed in wisdom.
| הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם׃ | 25 |
The ants are a people not strong, Yet they prepare in the summer their food.
| שפנים עם לא עצום וישימו בסלע ביתם׃ | 26 |
The conies are a feeble people, Yet do they make their houses in the rocks.
| מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו׃ | 27 |
The locusts have no king, Yet do they all go forth in bands.
| שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך׃ | 28 |
The lizard seizeth with its hands, And is in king's palaces.
| שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת׃ | 29 |
These three have a graceful step; Yea, four are graceful in their walk:
| ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל׃ | 30 |
The lion, the hero among beasts, Which turneth not back for any;
| זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו׃ | 31 |
The loin-girded war-horse, the he-goat, And a king who cannot be withstood.
| אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה׃ | 32 |
If thou hast been foolish in lifting thyself up, And hast meditated evil, Put thy hand on thy mouth!
| כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב׃ | 33 |
For, as the pressing of milk bringeth forth cheese, And as the pressing of the nose bringeth forth blood, So the pressing of anger bringeth forth strife.
