מִשְׁלֵי 24
| אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃ | 1 |
Verlange nicht nach Boshaften! Trag kein Gelüst, mit ihnen zu verkehren!
| כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃ | 2 |
Denn nur Gewalttat sinnt ihr Herz, und Unheil reden ihre Lippen.
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃ | 3 |
Durch Weisheit wird allein ein Haus erbaut, und durch verständig Wesen wird es fest gegründet.
| ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃ | 4 |
Durch Einsicht füllen sich die Kammern mit seltener und wohlverdienter Habe.
| גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃ | 5 |
Ein weiser Mann ist mächtig, ein Kluger voller Kraft.
| כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃ | 6 |
Mit Kunst fuhrst glücklich du den Krieg; der Sieg ist da, wo viele Ratgeber.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃ | 7 |
Dem Toren ist die Weisheit unerreichbar; er fragt nicht auf dem Markt danach.
| מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃ | 8 |
Wer Schlechtigkeit zu tun sich vornimmt, den heißt man einen abgefeimten Schurken.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃ | 9 |
Das Dichten und das Trachten eines Toren ist das Laster, und das des Spötters sind Abscheulichkeiten.
| התרפית ביום צרה צר כחכה׃ | 10 |
Wenn du dich schlaff an schlimmen Tagen zeigst, wird deine Kraft sich mindern.
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃ | 11 |
Die man zum Tode führt, die suche zu befreien; verlaß nicht, die man führt zur Hinrichtung hinaus!
| כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃ | 12 |
Denn, wenn du sagst: "Wir haben's nicht gekonnt", durchschaut's nicht der, der alle Herzen wägt, und wird's nicht inne, der auf deine Seele achtet? Wird nicht dem Mann nach seinem Tun vergolten?
| אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃ | 13 |
Mein Sohn iß Honig! Er ist gut. Und Honigseim! Süß ist er deinem Gaumen.
| כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃ | 14 |
So schätze auch die Weisheit ein für deine Seele! Wenn du sie findest, gibt es eine Zukunft, und deine Hoffnung wird nicht mehr zuschanden.
| אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃ | 15 |
Belaure, Frevler, nicht des Frommen Ruhestätte! Dir soll es nicht gelingen, seine Lagerstätte zu zerstören.
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃ | 16 |
Denn fällt auch siebenmal der Fromme, steht er doch immer wieder auf; die Frevler aber sinken in das Unglück.
| בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃ | 17 |
Nicht juble über deines Feindes Fall, und über seinen Sturz frohlocke nicht dein Herz!
| פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃ | 18 |
Sonst sieht mit Mißbehagen es der Herr und wendet seinen Zorn von jenem.
| אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃ | 19 |
Erhitze dich nicht über Bösewichte! Ereifere dich nicht über Frevler!
| כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃ | 20 |
Denn keine Zukunft hat der Böse; des Bösewichtes Leuchte wird erlöschen.
| ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃ | 21 |
Mein Sohn! Fürchte den Herrn und fürcht den König! Mit Aufrührern verkehre nicht!
| כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃ | 22 |
Denn plötzlich kommt ihr Unheil, und dem Mißgeschicke, das von beiden kommt, wer weiß ihm zu begegnen?
| גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃ | 23 |
Auch das sind Aussprüche von Weisen: Bei Gericht Parteilichkeit: ein übel Ding.
| אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃ | 24 |
Wer zu dem Schuldigen spricht: "Du bist im Recht", ja, den verwünschen Völker und verfluchen Nationen.
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃ | 25 |
Doch denen, die gebührend strafen, ergeht es wohl, und über sie kommt Glück und Segen.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים׃ | 26 |
Die Lippen schließt, wer immer rechte Antwort gibt.
| הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃ | 27 |
Besorge draußen dein Geschäft! Bestell den Acker dir! Setz dein Gebäude gut instand!
| אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃ | 28 |
Sei gegen deinen Nächsten niemals Zeuge ohne Grund! Täusch mit den Lippen nicht!
| אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃ | 29 |
Sprich nicht: "So wie er mir getan, so will auch ich ihm tun; ich will dem Mann nach seinem Tun vergelten!"
| על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃ | 30 |
Den Acker eines faulen Mannes habe ich betrachtet, den Weinberg eines unverständigen Menschen.
| והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃ | 31 |
Da war er ganz in Wicken aufgegangen; das Unkraut deckte seine Fläche, und seine Steinmauer war eingerissen.
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃ | 32 |
Ich habe hingeschaut und es beherzigt; ich habe hingeblickt und eine Warnung mir daraus genommen.
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ | 33 |
"Ach noch ein wenig Schlaf, ein wenig Schlummer, ein wenig noch die Hände ineinander legen, um zu ruhen!"
| ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃ | 34 |
Schon kommt die Armut über dich gleich der des Strolches, und Mangel gleich dem eines Bettlers.
