איוב 14
| אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃ | 1 |
Man, that is born of woman, Is of few days, and full of trouble.
| כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃ | 2 |
He cometh forth as a flower, and is cut down; He fleeth also as a shadow, and continueth not.
| אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃ | 3 |
And dost thou fix thine eyes upon such a one? And dost thou bring me into judgment with thee?
| מי יתן טהור מטמא לא אחד׃ | 4 |
Who can produce a clean thing from an unclean? Not one.
| אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃ | 5 |
Seeing that his days are determined, And the number of his months, with thee, And that thou hast appointed him bounds which he cannot pass,
| שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃ | 6 |
O turn thine eyes from him, and let him rest, That he may enjoy, as a hireling, his day!
| כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃ | 7 |
For there is hope for a tree, If it be cut down, that it will sprout again, And that its tender branches will not fail;
| אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃ | 8 |
Though its root may have grown old in the earth, And though its trunk be dead upon the ground,
| מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃ | 9 |
Through the scent of water it will bud, And put forth boughs, like a young plant.
| וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃ | 10 |
But man dieth, and he is gone! Man expireth, and where is he?
| אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃ | 11 |
The waters fail from the lake; And the stream wasteth and drieth up;
| ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃ | 12 |
So man lieth down, and riseth not; Till the heavens be no more, he shall not awake, Nor be roused from his sleep.
| מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃ (Sheol h7585) | 13 |
O that thou wouldst hide me in the under-world! That thou wouldst conceal me till thy wrath be past! That thou wouldst appoint me a time, and then remember me! (Sheol h7585)
| אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃ | 14 |
If a man die, can he live again? All the days of my war-service would I wait, Till my change should come.
| תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃ | 15 |
Thou wilt call, and I will answer thee; Thou wilt have compassion upon the work of thy hands!
| כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃ | 16 |
But now thou numberest my steps; Thou watchest over my sins.
| חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃ | 17 |
My transgression is sealed up in a bag; Yea, thou addest unto my iniquity.
| ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃ | 18 |
As the mountain falling cometh to nought, And the rock is removed from its place;
| אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃ | 19 |
As the waters wear away the stones, And the floods wash away the dust of the earth, So thou destroyest the hope of man.
| תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃ | 20 |
Thou prevailest against him continually, and he perisheth; Thou changest his countenance, and sendest him away.
| יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃ | 21 |
His sons come to honor, but he knoweth it not; Or they are brought low, but he perceiveth it not.
| אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃ | 22 |
But his flesh shall have pain for itself alone; For itself alone shall his soul mourn.
