הושע 13

1 כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת׃

When Ephraim spoke trembling, he exalted himself in Israel; but when he offended in Baal, he died.

2 ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון׃

And now they sin more and more, and have made them molten images of their silver, [and] idols according to their own understanding, all of it the work of artificers: they say of them, Let the men that sacrifice kiss the calves.

3 לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה׃

Therefore they shall be as the morning cloud, and as the early dew that passeth away, as the chaff [that] is driven with the whirlwind from the floor, and as the smoke from the chimney.

4 ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי׃

Yet I [am] the LORD thy God from the land of Egypt, and thou shalt know no God but me: for [there is] no savior besides me.

5 אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות׃

I did know thee in the wilderness, in the land of great drouth.

6 כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני׃

According to their pasture, so were they filled; they were filled, and their heart was exalted; therefore have they forgotten me.

7 ואהי להם כמו שחל כנמר על דרך אשור׃

Therefore I will be to them as a lion: as a leopard by the way will I observe [them].

8 אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם׃

I will meet them as a bear [that is] bereaved [of her whelps], and will rend the caul of their heart, and there will I devour them like a lion: the wild beast shall tear them.

9 שחתך ישראל כי בי בעזרך׃

O Israel, thou hast destroyed thyself; but in me [is] thy help.

10 אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך אשר אמרת תנה לי מלך ושרים׃

I will be thy king: where [is any other] that may save thee in all thy cities? and thy judges of whom thou saidst, Give me a king and princes?

11 אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי׃

I gave thee a king in my anger, and took [him] away in my wrath.

12 צרור עון אפרים צפונה חטאתו׃

The iniquity of Ephraim [is] bound up; his sin [is] hid.

13 חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים׃

The sorrows of a travailing woman shall come upon him: he [is] an unwise son; for he should not stay long in [the place of] the breaking forth of children.

14 מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני׃ (Sheol h7585)

I will ransom them from the power of the grave; I will redeem them from death: O death, I will be thy plagues, O grave, I will be thy destruction: repentance shall be hid from my eyes. (Sheol h7585)

15 כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה׃

Though he is fruitful among [his] brethren, an east wind shall come, the wind of the LORD shall come up from the wilderness, and his spring shall become dry, and his fountain shall be dried up: he shall pillage the treasure of all pleasant vessels.

16 תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו׃

Samaria shall become desolate; for she hath rebelled against her God: they shall fall by the sword: their infants shall be dashed in pieces, and their women with child shall be ripped up.