מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5
| ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו׃ | 1 |
But a certain man named Ananias, with Sapphira his wife, sold a possession,
| ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים׃ | 2 |
and kept back part of the price, his wife also being aware of it, then brought a certain part and laid it at the apostles’ feet.
| ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה׃ | 3 |
But Peter said, “Ananias, why has Satan filled your heart to lie to the Holy Spirit and to keep back part of the price of the land?
| הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים׃ | 4 |
While you kept it, didn’t it remain your own? After it was sold, wasn’t it in your power? How is it that you have conceived this thing in your heart? You haven’t lied to men, but to God.”
| וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים׃ | 5 |
Ananias, hearing these words, fell down and died. Great fear came on all who heard these things.
| ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו׃ | 6 |
The young men arose and wrapped him up, and they carried him out and buried him.
| ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה׃ | 7 |
About three hours later, his wife, not knowing what had happened, came in.
| ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה׃ | 8 |
Peter answered her, “Tell me whether you sold the land for so much.” She said, “Yes, for so much.”
| ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה׃ | 9 |
But Peter asked her, “How is it that you have agreed together to tempt the Spirit of the Lord? Behold, the feet of those who have buried your husband are at the door, and they will carry you out.”
| ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה׃ | 10 |
She fell down immediately at his feet and died. The young men came in and found her dead, and they carried her out and buried her by her husband.
| ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה׃ | 11 |
Great fear came on the whole assembly, and on all who heard these things.
| ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה׃ | 12 |
By the hands of the apostles many signs and wonders were done among the people. They were all with one accord in Solomon’s porch.
| ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם׃ | 13 |
None of the rest dared to join them; however, the people honored them.
| אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד׃ | 14 |
More believers were added to the Lord, multitudes of both men and women.
| עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם׃ | 15 |
They even carried out the sick into the streets and laid them on cots and mattresses, so that as Peter came by, at least his shadow might overshadow some of them.
| וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם׃ | 16 |
The multitude also came together from the cities around Jerusalem, bringing sick people and those who were tormented by unclean spirits; and they were all healed.
| ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה׃ | 17 |
But the high priest rose up, and all those who were with him (which is the sect of the Sadducees), and they were filled with jealousy
| וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃ | 18 |
and laid hands on the apostles, then put them in public custody.
| ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר׃ | 19 |
But an angel of the Lord opened the prison doors by night, and brought them out and said,
| לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה׃ | 20 |
“Go stand and speak in the temple to the people all the words of this life.”
| והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם׃ | 21 |
When they heard this, they entered into the temple about daybreak and taught. But the high priest and those who were with him came and called the council together, with all the senate of the children of Israel, and sent to the prison to have them brought.
| וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר׃ | 22 |
But the officers who came didn’t find them in the prison. They returned and reported,
| את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם׃ | 23 |
“We found the prison shut and locked, and the guards standing before the doors, but when we opened them, we found no one inside!”
| ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה׃ | 24 |
Now when the high priest, the captain of the temple, and the chief priests heard these words, they were very perplexed about them and what might become of this.
| ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם׃ | 25 |
One came and told them, “Behold, the men whom you put in prison are in the temple, standing and teaching the people.”
| וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו׃ | 26 |
Then the captain went with the officers, and brought them without violence, for they were afraid that the people might stone them.
| ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר׃ | 27 |
When they had brought them, they set them before the council. The high priest questioned them,
| הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה׃ | 28 |
saying, “Didn’t we strictly command you not to teach in this name? Behold, you have filled Jerusalem with your teaching, and intend to bring this man’s blood on us.”
| ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם׃ | 29 |
But Peter and the apostles answered, “We must obey God rather than men.
| אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ׃ | 30 |
The God of our fathers raised up Jesus, whom you killed, hanging him on a tree.
| את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים׃ | 31 |
God exalted him with his right hand to be a Prince and a Savior, to give repentance to Israel, and remission of sins.
| ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו׃ | 32 |
We are his witnesses of these things; and so also is the Holy Spirit, whom God has given to those who obey him.”
| ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם׃ | 33 |
But they, when they heard this, were cut to the heart, and were determined to kill them.
| ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט׃ | 34 |
But one stood up in the council, a Pharisee named Gamaliel, a teacher of the law, honored by all the people, and commanded to put the apostles out for a little while.
| ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם׃ | 35 |
He said to them, “You men of Israel, be careful concerning these men, what you are about to do.
| כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין׃ | 36 |
For before these days Theudas rose up, making himself out to be somebody; to whom a number of men, about four hundred, joined themselves. He was slain; and all, as many as obeyed him, were dispersed and came to nothing.
| ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו׃ | 37 |
After this man, Judas of Galilee rose up in the days of the enrollment, and drew away some people after him. He also perished, and all, as many as obeyed him, were scattered abroad.
| ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃ | 38 |
Now I tell you, withdraw from these men and leave them alone. For if this counsel or this work is of men, it will be overthrown.
| ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃ | 39 |
But if it is of God, you will not be able to overthrow it, and you would be found even to be fighting against God!”
| וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם׃ | 40 |
They agreed with him. Summoning the apostles, they beat them and commanded them not to speak in the name of Jesus, and let them go.
| ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה׃ | 41 |
They therefore departed from the presence of the council, rejoicing that they were counted worthy to suffer dishonor for Jesus’ name.
| וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח׃ | 42 |
Every day, in the temple and at home, they never stopped teaching and preaching Jesus, the Christ.
