מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 3
| ופטרוס ויוחנן עלים יחדו אל המקדש לעת התפלה בשעה התשיעית׃ | 1 |
Peter and John were going up into the temple at the hour of prayer, the ninth hour.
| ואיש אחד פסח מבטן אמו מובא שמה אשר יושיבהו יום יום שער המקדש הנקרא שער המהדר לשאל מתנות מאת באי המקדש׃ | 2 |
A certain man who was lame from his mother’s womb was being carried, whom they laid daily at the door of the temple which is called Beautiful, to ask gifts for the needy of those who entered into the temple.
| ויהי כראותו את פטרוס ואת יוחנן באים אל המקדש ויבקש לקחת מאתם צדקה׃ | 3 |
Seeing Peter and John about to go into the temple, he asked to receive gifts for the needy.
| ויסתכל בו פטרוס וגם יוחנן ויאמר אליו הביטה אלינו׃ | 4 |
Peter, fastening his eyes on him, with John, said, “Look at us.”
| וישם פניו אליהם בקותו לקחת מאתם דבר׃ | 5 |
He listened to them, expecting to receive something from them.
| ויאמר פטרוס כסף וזהב אין לי אבל את אשר בידי אתננו לך בשם ישוע המשיח הנצרי קום התהלך׃ | 6 |
But Peter said, “I have no silver or gold, but what I have, that I give you. In the name of Jesus Christ of Nazareth, get up and walk!”
| ויאחז ביד ימינו ויקם אותו ויתחזקו פתאם רגליו וקרסליו׃ | 7 |
He took him by the right hand and raised him up. Immediately his feet and his ankle bones received strength.
| ויקפץ ויתהלך ויבא אתם אל המקדש מתהלך ומרקד ומשבח את האלהים׃ | 8 |
Leaping up, he stood and began to walk. He entered with them into the temple, walking, leaping, and praising God.
| ויראהו כל העם מתהלך ומשבח את האלהים׃ | 9 |
All the people saw him walking and praising God.
| ויכירו אותו כי הוא אשר היה ישב לשאל צדקה בשער המקדש המהדר וימלאו שמה ושממון על הנעשה לו׃ | 10 |
They recognized him, that it was he who used to sit begging for gifts for the needy at the Beautiful Gate of the temple. They were filled with wonder and amazement at what had happened to him.
| ויהי הוא מחזיק בפטרוס וביוחנן וירץ אליהם כל העם אל האולם הנקרא אולם של שלמה וישתוממו׃ | 11 |
As the lame man who was healed held on to Peter and John, all the people ran together to them in the porch that is called Solomon’s, greatly wondering.
| וירא פטרוס ויען ויאמר אל העם אנשי ישראל מה אתם תמהים על זאת ומה תסתכלו בנו כאלו אנחנו בכחנו ובחסידותנו שמנו את זה מתהלך׃ | 12 |
When Peter saw it, he responded to the people, “You men of Israel, why do you marvel at this man? Why do you fasten your eyes on us, as though by our own power or godliness we had made him walk?
| אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב אלהי אבותינו הוא פאר את עבדו ישוע אשר אתם מסרתם אותו וכחשתם בו בפני פילטוס כשהיה דן לפטרו׃ | 13 |
The God of Abraham, Isaac, and Jacob, the God of our fathers, has glorified his Servant Jesus, whom you delivered up and denied in the presence of Pilate, when he had determined to release him.
| אבל אתם כחשתם בקדוש ובצדיק ובקשתם כי יחן לכם איש רצח׃ | 14 |
But you denied the Holy and Righteous One and asked for a murderer to be granted to you,
| ואת שר החיים הרגתם אשר האלהים הקימו מן המתים ואנחנו עדיו׃ | 15 |
and killed the Prince of life, whom God raised from the dead, to which we are witnesses.
| ולמען אמונת שמו חזק שמו את האיש הזה אשר אתם ראים ומכירים אתו והאמונה אשר לנו על ידו היא העלתה לו את הארכה הזאת לעיני כלכם׃ | 16 |
By faith in his name, his name has made this man strong, whom you see and know. Yes, the faith which is through him has given him this perfect soundness in the presence of you all.
| ועתה אחי ידע אני כי בבלי דעת עשיתם גם אתם גם ראשיכם׃ | 17 |
“Now, brothers, I know that you did this in ignorance, as did also your rulers.
| והאלהים ככה מלא את אשר הגיד מקדם בפי כל נביאיו כי יענה המשיח׃ | 18 |
But the things which God announced by the mouth of all his prophets, that Christ should suffer, he thus fulfilled.
| לכן הנחמו ושובו וימחו חטאיכם׃ | 19 |
“Repent therefore, and turn again, that your sins may be blotted out, so that there may come times of refreshing from the presence of the Lord,
| למען אשר יבאו ימי רוחה מלפני יהוה וישלח את אשר בשרו לכם מקדם את ישוע המשיח׃ | 20 |
and that he may send Christ Jesus, who was ordained for you before,
| אשר צריך כי יקבלהו השמים עד ימי שוב כל הדברים לתקונם אשר דבר עליהם האלהים בפי נביאיו הקדושים מימי עולם׃ (aiōn g165) | 21 |
whom heaven must receive until the times of restoration of all things, which God spoke long ago by the mouth of his holy prophets. (aiōn g165)
| הן משה אמר אל אבותינו נביא יקים לכם יהוה אלהיכם מקרב אחיכם כמני אליו תשמעון ככל אשר ידבר אליכם׃ | 22 |
For Moses indeed said to the fathers, ‘The Lord God will raise up a prophet for you from among your brothers, like me. You shall listen to him in all things whatever he says to you.
| והיה כל הנפש אשר לא תשמע אל הנביא ההוא ונכרתה מעמיה׃ | 23 |
It will be that every soul that will not listen to that prophet will be utterly destroyed from among the people.’
| וגם כל הנביאים משמואל ואשר נבאו אחריו כלם הגידו מראש את הימים האלה׃ | 24 |
Yes, and all the prophets from Samuel and those who followed after, as many as have spoken, also told of these days.
| אתם בני הנביאים ובני הברית אשר כרת האלהים עם אבותינו באמרו אל אברהם ונברכו בזרעך כל משפחות האדמה׃ | 25 |
You are the children of the prophets, and of the covenant which God made with our fathers, saying to Abraham, ‘All the families of the earth will be blessed through your offspring.’
| לכם בראשונה העמיד האלהים את עבדו ישוע וישלחהו לברך אתכם בשובכם כל איש מרע מעלליכם׃ | 26 |
God, having raised up his servant Jesus, sent him to you first to bless you, in turning away every one of you from your wickedness.”
