הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 11

1 לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח׃

Be imitators of me, even as I also am of Christ.

2 ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם׃

Now I praise you, brothers, that you remember me in all things, and hold firm the traditions, even as I delivered them to you.

3 אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים׃

But I would have you know that the head of every man is Christ, and the head of the woman is man, and the head of Christ is God.

4 כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו׃

Every man praying or prophesying, having his head covered, dishonors his head.

5 וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה׃

But every woman praying or prophesying with her head uncovered dishonors her head. For it is one and the same thing as if she were shaved.

6 כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה׃

For if a woman is not covered, let her hair also be cut off. But if it is shameful for a woman to have her hair cut off or be shaved, let her be covered.

7 והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש׃

For a man indeed ought not to have his head covered, because he is the image and glory of God, but the woman is the glory of the man.

8 כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש׃

For man is not from woman, but woman from man;

9 גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש׃

for man wasn’t created for the woman, but woman for the man.

10 על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים׃

For this cause the woman ought to have authority over her own head, because of the angels.

11 אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון׃

Nevertheless, neither is the woman independent of the man, nor the man independent of the woman, in the Lord.

12 כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים׃

For as woman came from man, so a man also comes through a woman; but all things are from God.

13 שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש׃

Judge for yourselves. Is it appropriate that a woman pray to God unveiled?

14 או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו׃

Doesn’t even nature itself teach you that if a man has long hair, it is a dishonor to him?

15 אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף׃

But if a woman has long hair, it is a glory to her, for her hair is given to her for a covering.

16 ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים׃

But if any man seems to be contentious, we have no such custom, neither do God’s assemblies.

17 והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה׃

But in giving you this command I don’t praise you, because you come together not for the better but for the worse.

18 כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין׃

For first of all, when you come together in the assembly, I hear that divisions exist among you, and I partly believe it.

19 כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם׃

For there also must be factions among you, that those who are approved may be revealed among you.

20 ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון׃

When therefore you assemble yourselves together, it is not the Lord’s supper that you eat.

21 כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר׃

For in your eating each one takes his own supper first. One is hungry, and another is drunken.

22 האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח׃

What, don’t you have houses to eat and to drink in? Or do you despise God’s assembly and put them to shame who don’t have enough? What shall I tell you? Shall I praise you? In this I don’t praise you.

23 כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם׃

For I received from the Lord that which also I delivered to you, that the Lord Jesus on the night in which he was betrayed took bread.

24 ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני׃

When he had given thanks, he broke it and said, “Take, eat. This is my body, which is broken for you. Do this in memory of me.”

25 וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו׃

In the same way he also took the cup after supper, saying, “This cup is the new covenant in my blood. Do this, as often as you drink, in memory of me.”

26 כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא׃

For as often as you eat this bread and drink this cup, you proclaim the Lord’s death until he comes.

27 לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו׃

Therefore whoever eats this bread or drinks the Lord’s cup in a way unworthy of the Lord will be guilty of the body and the blood of the Lord.

28 יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס׃

But let a man examine himself, and so let him eat of the bread and drink of the cup.

29 כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון׃

For he who eats and drinks in an unworthy way eats and drinks judgment to himself if he doesn’t discern the Lord’s body.

30 בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות׃

For this cause many among you are weak and sickly, and not a few sleep.

31 כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים׃

For if we discerned ourselves, we wouldn’t be judged.

32 וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃

But when we are judged, we are disciplined by the Lord, that we may not be condemned with the world.

33 על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו׃

Therefore, my brothers, when you come together to eat, wait for one another.

34 וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי׃

But if anyone is hungry, let him eat at home, lest your coming together be for judgment. The rest I will set in order whenever I come.