הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 10

1 ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים׃

Now I would not have you ignorant, brothers, that our fathers were all under the cloud, and all passed through the sea;

2 וכלם נטבלו למשה בענן ובים׃

and were all baptized into Moses in the cloud and in the sea;

3 וכלם אכלם מאכל אחד רוחני׃

and all ate the same spiritual food;

4 וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃

and all drank the same spiritual drink. For they drank of a spiritual rock that followed them, and the rock was Christ.

5 אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃

However with most of them, God was not well pleased, for they were overthrown in the wilderness.

6 וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃

Now these things were our examples, to the intent we should not lust after evil things as they also lusted.

7 ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃

Don’t be idolaters, as some of them were. As it is written, “The people sat down to eat and drink, and rose up to play.”

8 ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש׃

Let’s not commit sexual immorality, as some of them committed, and in one day twenty-three thousand fell.

9 ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃

Let’s not test Christ, as some of them tested, and perished by the serpents.

10 גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃

Don’t grumble, as some of them also grumbled, and perished by the destroyer.

11 כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים׃ (aiōn g165)

Now all these things happened to them by way of example, and they were written for our admonition, on whom the ends of the ages have come. (aiōn g165)

12 לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃

Therefore let him who thinks he stands be careful that he doesn’t fall.

13 עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת׃

No temptation has taken you except what is common to man. God is faithful, who will not allow you to be tempted above what you are able, but will with the temptation also make the way of escape, that you may be able to endure it.

14 על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים׃

Therefore, my beloved, flee from idolatry.

15 כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר׃

I speak as to wise men. Judge what I say.

16 כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח׃

The cup of blessing which we bless, isn’t it a sharing of the blood of Christ? The bread which we break, isn’t it a sharing of the body of Christ?

17 כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד׃

Because there is one loaf of bread, we, who are many, are one body; for we all partake of the one loaf of bread.

18 ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה׃

Consider Israel according to the flesh. Don’t those who eat the sacrifices participate in the altar?

19 ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃

What am I saying then? That a thing sacrificed to idols is anything, or that an idol is anything?

20 אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים׃

But I say that the things which the Gentiles sacrifice, they sacrifice to demons and not to God, and I don’t desire that you would have fellowship with demons.

21 לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃

You can’t both drink the cup of the Lord and the cup of demons. You can’t both partake of the table of the Lord and of the table of demons.

22 הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃

Or do we provoke the Lord to jealousy? Are we stronger than he?

23 הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃

“All things are lawful for me,” but not all things are profitable. “All things are lawful for me,” but not all things build up.

24 איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃

Let no one seek his own, but each one his neighbor’s good.

25 כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב׃

Whatever is sold in the butcher shop, eat, asking no question for the sake of conscience,

26 כי ליהוה הארץ ומלואה׃

for “the earth is the Lord’s, and its fullness.”

27 ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב׃

But if one of those who don’t believe invites you to a meal, and you are inclined to go, eat whatever is set before you, asking no questions for the sake of conscience.

28 ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃

But if anyone says to you, “This was offered to idols,” don’t eat it for the sake of the one who told you, and for the sake of conscience. For “the earth is the Lord’s, with all its fullness.”

29 והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר׃

Conscience, I say, not your own, but the other’s conscience. For why is my liberty judged by another conscience?

30 ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו׃

If I partake with thankfulness, why am I denounced for something I give thanks for?

31 לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃

Whether therefore you eat or drink, or whatever you do, do all to the glory of God.

32 ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃

Give no occasion for stumbling, whether to Jews, to Greeks, or to the assembly of God;

33 כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו׃

even as I also please all men in all things, not seeking my own profit, but the profit of the many, that they may be saved.