שיר השירים 6

1 אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך

Whither is thy beloved gone, O thou fairest among women? Whither hath thy beloved turned him, That we may seek him with thee?

2 דודי ירד לגנו לערגות הבשם--לרעות בגנים וללקט שושנים

My beloved is gone down to his garden, To the beds of spices, To feed in the gardens, and to gather lilies.

3 אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים

I am my beloved’s, and my beloved is mine: He feedeth [his flock] among the lilies.

4 יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות

Thou art fair, O my love, as Tirzah, Comely as Jerusalem, Terrible as an army with banners.

5 הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד

Turn away thine eyes from me, For they have overcome me. Thy hair is as a flock of goats, That lie along the side of Gilead.

6 שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם

Thy teeth are like a flock of ewes, Which are come up from the washing; Whereof every one hath twins, And none is bereaved among them.

7 כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך

Thy temples are like a piece of a pomegranate Behind thy veil.

8 ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר

There are threescore queens, and fourscore concubines, And virgins without number.

9 אחת היא יונתי תמתי--אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה

My dove, my undefiled, is [but] one; She is the only one of her mother; She is the choice one of her that bare her. The daughters saw her, and called her blessed; [Yea], the queens and the concubines, and they praised her.

10 מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה--אימה כנדגלות

Who is she that looketh forth as the morning, Fair as the moon, Clear as the sun, Terrible as an army with banners?

11 אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים

I went down into the garden of nuts, To see the green plants of the valley, To see whether the vine budded, [And] the pomegranates were in flower.

12 לא ידעתי--נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב

Before I was aware, my soul set me [Among] the chariots of my princely people.

13 שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים

Return, return, O Shulammite; Return, return, that we may look upon thee. Why will ye look upon the Shulammite, As upon the dance of Mahanaim?