תהילים 137

1 על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

Ved Babels elvar, der sat me og gret, når me kom Sion i hug.

2 על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

På vier-runnarne der i landet hengde me harporne våre.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

For der kravde dei som heldt oss fanga song av oss, og våre plågarar kravde gleda: «Syng åt oss av Sions songar!»

4 איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

Korleis kann me syngja Herrens song på framand jord?

5 אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

Um eg gløymer deg, Jerusalem, so gjev mi høgre hand må gløyma seg burt!

6 תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

Gjev tunga må hanga fast ved gomen min, dersom eg ikkje kjem deg i hug, dersom eg ikkje set Jerusalem yver mi høgste gleda.

7 זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

Herre, hugsa Edoms søner Jerusalems dag! dei som sagde: «Riv ned, riv ned, radt ned til grunnen!»

8 בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

Babels dotter, du øydelagde! sæl er den som gjev deg løn for den gjerning du gjorde imot oss!

9 אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע

Sæl er den som tek og krasar dine småborn imot berget!