תהילים 119
| אשרי תמימי-דרך-- ההלכים בתורת יהוה | 1 |
Sæle er dei som gjeng ein ulastande veg, dei som ferdast i Herrens lov!
| אשרי נצרי עדתיו בכל-לב ידרשוהו | 2 |
Sæle er dei som tek vare på hans vitnemål, som søkjer honom av alt sitt hjarta,
| אף לא-פעלו עולה בדרכיו הלכו | 3 |
dei som ikkje gjer urett, men vandrar på hans vegar.
| אתה צויתה פקדיך-- לשמר מאד | 4 |
Du hev gjeve dine fyresegner, at ein skal halda deim vel.
| אחלי יכנו דרכי-- לשמר חקיך | 5 |
Å, kunde vegarne mine verta faste, so eg heldt dine fyreskrifter!
| אז לא-אבוש-- בהביטי אל-כל-מצותיך | 6 |
Då skal eg ikkje verta til skammar når eg gjev gaum etter alle dine bodord.
| אודך בישר לבב-- בלמדי משפטי צדקך | 7 |
Eg vil takka deg av eit ærlegt hjarta når eg lærer dine rettferdsdomar.
| את-חקיך אשמר אל-תעזבני עד-מאד | 8 |
Dine fyreskrifter vil eg halda, du må ikkje reint forlata meg.
| במה יזכה-נער את-ארחו-- לשמר כדברך | 9 |
Korleis skal ein ungdom halda stigen sin rein? Når han held seg etter ditt ord.
| בכל-לבי דרשתיך אל-תשגני ממצותיך | 10 |
Av alt mitt hjarta hev eg søkt deg, lat meg ikkje villast burt frå dine bodord!
| בלבי צפנתי אמרתך-- למען לא אחטא-לך | 11 |
I hjarta mitt hev eg gøymt ditt ord, so eg ikkje skal synda imot deg.
| ברוך אתה יהוה-- למדני חקיך | 12 |
Lova vere du, Herre! Lær meg dine fyreskrifter!
| בשפתי ספרתי-- כל משפטי-פיך | 13 |
Med lipporne mine hev eg forkynt alle rettar frå din munn.
| בדרך עדותיך ששתי-- כעל כל-הון | 14 |
Eg er glad i vegen etter dine vitnemål som i all rikdom.
| בפקודיך אשיחה ואביטה ארחתיך | 15 |
På dine fyresegner vil eg grunda og skoda på dine stigar.
| בחקתיך אשתעשע לא אשכח דברך | 16 |
I dine fyreskrifter vil eg hava hugnad, og ikkje vil eg gløyma ditt ord.
| גמל על-עבדך אחיה ואשמרה דברך | 17 |
Gjer vel imot din tenar, at eg må liva! so vil eg halda ditt ord.
| גל-עיני ואביטה-- נפלאות מתורתך | 18 |
Lat upp augo mine, at eg kann skoda underlege ting i di lov!
| גר אנכי בארץ אל-תסתר ממני מצותיך | 19 |
Ein gjest er eg på jordi, løyn ikkje dine bodord for meg!
| גרסה נפשי לתאבה-- אל-משפטיך בכל-עת | 20 |
Mi sjæl er sunderknasa av lengting etter dine rettar all tid.
| גערת זדים ארורים-- השגים ממצותיך | 21 |
Du hev truga dei stormodige, dei forbanna, som fer vilt frå dine bodord.
| גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי | 22 |
Tak burt frå meg skam og vanvyrdnad! for dine vitnemål hev eg teke vare på.
| גם ישבו שרים בי נדברו-- עבדך ישיח בחקיך | 23 |
Jamvel hovdingar hev sete i samrøda mot meg; din tenar grundar på dine fyreskrifter.
| גם-עדתיך שעשעי-- אנשי עצתי | 24 |
Dine vitnemål er og min hugnad, dei er mine rådgjevarar.
| דבקה לעפר נפשי חיני כדברך | 25 |
Mi sjæl ligg nedi dusti, haldt meg i live etter ditt ord!
| דרכי ספרתי ותענני למדני חקיך | 26 |
Eg fortalde um mine vegar, og du svara meg; lær meg dine fyreskrifter!
| דרך-פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך | 27 |
Lat meg få skyna vegen etter dine fyresegner! So vil eg grunda på dine under.
| דלפה נפשי מתוגה קימני כדברך | 28 |
Mi sjæl græt av sorg; reis meg upp etter ditt ord!
| דרך-שקר הסר ממני ותורתך חנני | 29 |
Snu lygnevegen burt frå meg, og unn meg di lov!
| דרך-אמונה בחרתי משפטיך שויתי | 30 |
Truskaps veg hev eg valt, dine rettar hev eg sett framfyre meg.
| דבקתי בעדותיך יהוה אל-תבישני | 31 |
Eg heng fast ved dine vitnemål, Herre, lat meg ikkje verta til skammar!
| דרך-מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי | 32 |
Vegen etter dine bodord vil eg springa, for du trøystar mitt hjarta.
| הורני יהוה דרך חקיך ואצרנה עקב | 33 |
Herre, vis meg vegen etter dine fyreskrifter! so vil eg fara honom alt til endes.
| הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל-לב | 34 |
Gjev meg skyn, so vil eg taka vare på di lov og halda henne av alt mitt hjarta.
| הדריכני בנתיב מצותיך כי-בו חפצתי | 35 |
Leid meg på dine bodords stig, for han er til hugnad for meg.
| הט-לבי אל-עדותיך ואל אל-בצע | 36 |
Bøyg mitt hjarta til dine vitnemål og ikkje til urett vinning!
| העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני | 37 |
Vend augo mine burt, so dei ikkje ser etter fåfengd, haldt meg i live på din veg!
| הקם לעבדך אמרתך-- אשר ליראתך | 38 |
Uppfyll for din tenar ordet ditt, som gjer at ein ottast deg!
| העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים | 39 |
Tak burt ifrå meg mi skjemsla som eg er rædd, for dine rettar er gode.
| הנה תאבתי לפקדיך בצדקתך חיני | 40 |
Sjå, eg lengtar etter dine fyresegner, haldt meg i live ved di rettferd.
| ויבאני חסדך יהוה תשועתך כאמרתך | 41 |
Lat di miskunn, Herre, koma yver meg, di frelsa etter ditt ord!
| ואענה חרפי דבר כי-בטחתי בדברך | 42 |
Eg vil gjeva svar til honom som spottar meg; for eg lit på ditt ord.
| ואל-תצל מפי דבר-אמת עד-מאד כי למשפטך יחלתי | 43 |
Riv ikkje sannings ord so reint or munnen min, for på dine domar ventar eg.
| ואשמרה תורתך תמיד-- לעולם ועד | 44 |
Stødt vil eg halda di lov, æveleg og alltid.
| ואתהלכה ברחבה כי פקדיך דרשתי | 45 |
Lat meg ferdast i det frie, for eg spør etter dine fyresegner!
| ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש | 46 |
Eg vil tala um dine vitnemål for kongar, og eg skal ikkje verta til skammar.
| ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי | 47 |
Eg vil frygda meg ved dine bodord, som eg elskar.
| ואשא-כפי--אל-מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך | 48 |
Eg vil lyfta mine hender til dine bodord som eg elskar, og eg vil grunda på dine fyreskrifter.
| זכר-דבר לעבדך-- על אשר יחלתני | 49 |
Kom i hug ditt ord til din tenar, med di du hev gjeve meg von!
| זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני | 50 |
Det er mi trøyst i min vesaldom, at ditt ord hev halde meg i live.
| זדים הליצני עד-מאד מתורתך לא נטיתי | 51 |
Ovmodige hev spotta meg mykje, frå di lov hev eg ikkje vike.
| זכרתי משפטיך מעולם יהוה ואתנחם | 52 |
Eg kom i hug, Herre, dine domar frå gamle dagar, og eg vart trøysta.
| זלעפה אחזתני מרשעים-- עזבי תורתך | 53 |
Brennande harm hev eg vorte på dei ugudlege som forlet di lov.
| זמרות היו-לי חקיך-- בבית מגורי | 54 |
Dine fyreskrifter hev vorte mine lovsongar i det hus der eg bur som framand.
| זכרתי בלילה שמך יהוה ואשמרה תורתך | 55 |
Um natti kom eg ditt namn i hug, Herre, og eg heldt di lov.
| זאת היתה-לי כי פקדיך נצרתי | 56 |
Dette timdest meg, at eg fekk taka vare på dine fyreskrifter.
| חלקי יהוה אמרתי-- לשמר דבריך | 57 |
Herren er min lut, sagde eg, med di eg heldt dine ord.
| חליתי פניך בכל-לב חנני כאמרתך | 58 |
Eg naudbad deg av alt mitt hjarta: «Ver miskunnsam imot meg etter ditt ord!»
| חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל-עדתיך | 59 |
Eg tenkte på mine vegar og vende mine føter til dine vitnemål.
| חשתי ולא התמהמהתי-- לשמר מצותיך | 60 |
Eg skunda meg og tøvra ikkje med å halda dine bodord.
| חבלי רשעים עודני תורתך לא שכחתי | 61 |
Bandi til dei ugudlege hev snørt meg inn, di lov hev eg ikkje gløymt.
| חצות-לילה--אקום להודות לך על משפטי צדקך | 62 |
Midt på natti stend eg upp og vil takka deg for dine rettferdslover.
| חבר אני לכל-אשר יראוך ולשמרי פקודיך | 63 |
Eg held meg til alle deim som ottast deg, og som held dine fyresegner.
| חסדך יהוה מלאה הארץ חקיך למדני | 64 |
Av di miskunn, Herre, er jordi full; lær meg dine fyreskrifter!
| טוב עשית עם-עבדך-- יהוה כדברך | 65 |
Tenaren din hev du gjort vel imot, Herre, etter ditt ord.
| טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי | 66 |
Lær meg god skynsemd og kunnskap! for eg trur på dine bodord.
| טרם אענה אני שגג ועתה אמרתך שמרתי | 67 |
Fyrr eg vart nedbøygd, for eg vilt, men no held eg ditt ord.
| טוב-אתה ומטיב למדני חקיך | 68 |
Du er god og gjer godt, lær meg dine fyreskrifter!
| טפלו עלי שקר זדים אני בכל-לב אצר פקודיך | 69 |
Dei ovmodige hev spunne i hop lygn imot meg, av alt mitt hjarta held eg dine fyresegner.
| טפש כחלב לבם אני תורתך שעשעתי | 70 |
Deira hjarta er feitt som talg; eg fegnast ved di lov.
| טוב-לי כי-עניתי-- למען אלמד חקיך | 71 |
Det var godt for meg at eg vart nedbøygd, so eg kunde læra dine fyreskrifter.
| טוב-לי תורת-פיך-- מאלפי זהב וכסף | 72 |
Lovi frå din munn er betre for meg enn tusund stykke gull og sylv.
| ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך | 73 |
Dine hender hev gjort meg og laga meg til, gjev meg skyn, so eg kann læra dine bodord!
| יראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי | 74 |
Dei som ottast deg, skal sjå meg og gleda seg, for på ditt ord ventar eg.
| ידעתי יהוה כי-צדק משפטיך ואמונה עניתני | 75 |
Eg veit, Herre, at dine domar er rettferd, og at du i truskap hev bøygt meg ned.
| יהי-נא חסדך לנחמני-- כאמרתך לעבדך | 76 |
Lat di miskunn vera til trøyst for meg, etter det du hev sagt til din tenar!
| יבאוני רחמיך ואחיה כי-תורתך שעשעי | 77 |
Lat di miskunn koma yver meg so eg kann liva! for di lov er mi lyst.
| יבשו זדים כי-שקר עותוני אני אשיח בפקודיך | 78 |
Lat dei ovmodige verta skjemde! for dei hev trykt meg utan årsak. Eg grundar på dine fyresegner.
| ישובו לי יראיך וידעו (וידעי) עדתיך | 79 |
Lat deim snu seg til meg, dei som ottast deg, og kjenner dine vitnemål!
| יהי-לבי תמים בחקיך-- למען לא אבוש | 80 |
Lat mitt hjarta vera fullkome i dine fyreskrifter, so eg ikkje skal verta til skammar!
| כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי | 81 |
Mi sjæl naudstundar etter di frelsa, eg ventar på ditt ord.
| כלו עיני לאמרתך-- לאמר מתי תנחמני | 82 |
Mine augo naudstundar etter ditt ord, og eg segjer: «Når vil du trøysta meg?»
| כי-הייתי כנאד בקיטור-- חקיך לא שכחתי | 83 |
For eg er som ei lerflaska i røyk; dine fyreskrifter gløymer eg ikkje.
| כמה ימי-עבדך מתי תעשה ברדפי משפט | 84 |
Kor mange er vel dagarne for din tenar? Når vil du halda dom yver deim som forfylgjer meg?
| כרו-לי זדים שיחות-- אשר לא כתורתך | 85 |
Dei ovmodige hev grave graver for meg, dei som ikkje liver etter di lov.
| כל-מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני | 86 |
Alle dine bodord er trufaste; med lygn forfylgjer dei meg; hjelp meg!
| כמעט כלוני בארץ ואני לא-עזבתי פקדיך | 87 |
Dei hadde so nær tynt meg i landet, men eg hev ikkje forlate dine fyresegner.
| כחסדך חיני ואשמרה עדות פיך | 88 |
Haldt meg i live etter di miskunn! So vil eg taka vare på vitnemålet frå din munn.
| לעולם יהוה-- דברך נצב בשמים | 89 |
Til æveleg tid, Herre, stend ditt ord fast i himmelen.
| לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמד | 90 |
Frå ætt til ætt varer din truskap, du hev grunnfest jordi, og ho stend.
| למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך | 91 |
Til å setja dine domar i verk stend dei der i dag; for alle ting er dine tenarar.
| לולי תורתך שעשעי-- אז אבדתי בעניי | 92 |
Dersom ikkje di lov hadde vore mi lyst, so hadde eg forgjengest i mi djupe naud.
| לעולם לא-אשכח פקודיך כי בם חייתני | 93 |
I all æva skal eg ikkje gløyma dine fyresegner, for ved deim hev du halde meg i live.
| לך-אני הושיעני כי פקודיך דרשתי | 94 |
Din er eg, frels meg! for dine fyresegner hev eg spurt etter.
| לי קוו רשעים לאבדני עדתיך אתבונן | 95 |
På meg hev dei ugudlege venta og vil tyna meg; på dine vitnemål agtar eg.
| לכל-תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד | 96 |
På alt det fullkomne hev eg set ein ende; men dine bodord rekk ovleg vidt.
| מה-אהבתי תורתך כל-היום היא שיחתי | 97 |
Kor eg hev lovi di kjær! Heile dagen er ho i min tanke.
| מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא-לי | 98 |
Dine bodord gjer meg visare enn mine fiendar, for æveleg eig eg deim.
| מכל-מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי | 99 |
Eg hev vorte klokare enn alle mine lærarar, for eg grundar på dine vitnemål.
| מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי | 100 |
Eg er vitugare enn dei gamle, for dine fyresegner hev eg teke vare på.
| מכל-ארח רע כלאתי רגלי-- למען אשמר דברך | 101 |
Frå kvar vond stig hev eg halde mine føter burte, so eg kunde halda ditt ord.
| ממשפטיך לא-סרתי כי-אתה הורתני | 102 |
Frå dine lover hev eg ikkje vike, for du hev lært meg upp.
| מה-נמלצו לחכי אמרתך-- מדבש לפי | 103 |
Kor søt din tale er for gomen min, betre enn honning for munnen min.
| מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל-ארח שקר | 104 |
Av dine fyresegner fær eg vit, difor hatar eg kvar lygnestig.
| נר-לרגלי דברך ואור לנתיבתי | 105 |
Ditt ord er ei lykt for min fot og eit ljos for min stig.
| נשבעתי ואקימה-- לשמר משפטי צדקך | 106 |
Eg hev svore og hev halde det, å taka vare på dine rettferdslover.
| נעניתי עד-מאד יהוה חיני כדברך | 107 |
Eg er ovleg nedbøygd; Herre, haldt meg i live etter ditt ord!
| נדבות פי רצה-נא יהוה ומשפטיך למדני | 108 |
Lat min munns offer tekkjast deg, Herre, og lær meg dine rettar!
| נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי | 109 |
Eg gjeng alltid med livet i neven, men di lov hev eg ikkje gløymt.
| נתנו רשעים פח לי ומפקודיך לא תעיתי | 110 |
Dei ugudlege hev lagt snara for meg; men frå dine fyresegner hev eg ikkje villa meg burt.
| נחלתי עדותיך לעולם כי-ששון לבי המה | 111 |
Til æveleg eiga hev eg fenge dine vitnemål, for dei er mi hjartans gleda.
| נטיתי לבי לעשות חקיך-- לעולם עקב | 112 |
Eg hev bøygt mitt hjarta til å gjera etter dine fyreskrifter, æveleg og til endes.
| סעפים שנאתי ותורתך אהבתי | 113 |
Dei tvihuga hatar eg, men di lov elskar eg.
| סתרי ומגני אתה לדברך יחלתי | 114 |
Du er mi livd og min skjold, og på ditt ord ventar eg.
| סורו-ממני מרעים ואצרה מצות אלהי | 115 |
Vik frå meg, de som gjer vondt, at eg kann halda min Guds bodord!
| סמכני כאמרתך ואחיה ואל-תבישני משברי | 116 |
Haldt meg uppe etter ditt ord, so eg kann liva, og lat meg ikkje verta til skammar med mi von!
| סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד | 117 |
Haldt meg uppe, so eg kann verta frelst! So vil eg alltid sjå med lyst på dine fyreskrifter.
| סלית כל-שוגים מחקיך כי-שקר תרמיתם | 118 |
Du agtar for inkje alle deim som fer vilt frå dine fyreskrifter; for deira svik er fåfengd.
| סגים--השבת כל-רשעי-ארץ לכן אהבתי עדתיך | 119 |
Som slagg kastar du burt alle ugudlege på jordi; difor elskar eg dine vitnemål.
| סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי | 120 |
Eg rys i holdet av rædsla for deg, og for dine domar ottast eg.
| עשיתי משפט וצדק בל-תניחני לעשקי | 121 |
Eg hev gjort rett og rettferd, du vil ikkje gjeva meg yver til deim som trykkjer meg.
| ערב עבדך לטוב אל-יעשקני זדים | 122 |
Gakk i borg for tenaren din, so det må ganga honom vel! lat ikkje dei ovmodige trykkja meg!
| עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך | 123 |
Augo mine naudstundar etter di frelsa og etter ditt rettferdsord.
| עשה עם-עבדך כחסדך וחקיך למדני | 124 |
Gjer med din tenar etter di miskunn og lær meg dine fyreskrifter!
| עבדך-אני הבינני ואדעה עדתיך | 125 |
Eg er din tenar; gjev meg vit, so eg kann kjenna dine vitnemål!
| עת לעשות ליהוה-- הפרו תורתך | 126 |
Det er tid for Herren til å gripa inn, dei hev brote di lov.
| על-כן אהבתי מצותיך-- מזהב ומפז | 127 |
Difor elskar eg dine bodord meir enn gull, ja, meir enn fint gull.
| על-כן כל-פקודי כל ישרתי כל-ארח שקר שנאתי | 128 |
Difor held eg alle fyresegner um alle ting for rette; eg hatar kvar lygnestig.
| פלאות עדותיך על-כן נצרתם נפשי | 129 |
Underfulle er dine vitnemål, difor tek mi sjæl vare på deim.
| פתח דבריך יאיר מבין פתיים | 130 |
Når ordi dine opnar seg, gjev dei ljos, og dei gjer dei einfalde kloke.
| פי-פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי | 131 |
Eg let munnen upp og sukka av lengting; for etter dine bodord stunda eg.
| פנה-אלי וחנני-- כמשפט לאהבי שמך | 132 |
Vend deg til meg og ver meg nådig, som rett er mot deim som elskar ditt namn!
| פעמי הכן באמרתך ואל-תשלט-בי כל-און | 133 |
Gjer mine stig faste ved ditt ord, og lat ingen urett råda yver meg!
| פדני מעשק אדם ואשמרה פקודיך | 134 |
Løys du meg ut or menneskjevald! So vil eg halda dine fyresegner.
| פניך האר בעבדך ולמדני את-חקיך | 135 |
Lat di åsyn lysa på din tenar, og lær meg dine fyreskrifter!
| פלגי-מים ירדו עיני-- על לא-שמרו תורתך | 136 |
Vatsbekkjer renn or augo mine, av di folk ikkje held di lov.
| צדיק אתה יהוה וישר משפטיך | 137 |
Rettferdig er du, Herre, og rette er dine domar.
| צוית צדק עדתיך ואמונה מאד | 138 |
Du hev fyreskrive dine vitnemål i rettferd og i stor truskap.
| צמתתני קנאתי כי-שכחו דבריך צרי | 139 |
Min brennhug hev tært meg upp, av di mine motstandarar hev gløymt dine ord.
| צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה | 140 |
Ditt ord er vel reinsa, og din tenar elskar det.
| צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי | 141 |
Liten er eg og vanvyrd; dine fyresegner hev eg ikkje gløymt.
| צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת | 142 |
Di rettferd er ei æveleg rettferd, og di lov er sanning.
| צר-ומצוק מצאוני מצותיך שעשעי | 143 |
Naud og trengsla fann meg; dine bodord er mi lyst.
| צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה | 144 |
Rettferdige er dine vitnemål til æveleg tid; gjev meg skyn, so eg kann liva!
| קראתי בכל-לב ענני יהוה חקיך אצרה | 145 |
Eg ropar av alt mitt hjarta, svara meg, Herre! Dine fyreskrifter vil eg taka vare på.
| קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך | 146 |
Eg ropar til deg, frels meg! so vil eg halda dine vitnemål.
| קדמתי בנשף ואשועה לדבריך (לדברך) יחלתי | 147 |
Tidleg i dagningi var eg uppe og ropa um hjelp; eg venta på ditt ord.
| קדמו עיני אשמרות-- לשיח באמרתך | 148 |
Mine augo var uppe fyre nattevakterne, so eg kunde grunda på ditt ord.
| קולי שמעה כחסדך יהוה כמשפטך חיני | 149 |
Høyr mi røyst etter di miskunn, Herre, haldt meg i live etter dine domar!
| קרבו רדפי זמה מתורתך רחקו | 150 |
Dei er nær som renner etter ugjerning; frå di lov er dei langt burte.
| קרוב אתה יהוה וכל-מצותיך אמת | 151 |
Du er nær, Herre, og alle dine bodord er sanning.
| קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם | 152 |
Longe sidan veit eg av dine vitnemål, at du hev grunnfest deim i all æva.
| ראה-עניי וחלצני כי-תורתך לא שכחתי | 153 |
Sjå til mi djupe naud og fria meg ut! For di lov hev eg ikkje gløymt.
| ריבה ריבי וגאלני לאמרתך חיני | 154 |
Før mi sak, og løys meg ut, haldt meg i live etter ditt ord!
| רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו | 155 |
Frelsa er langt frå dei ugudlege, for dine fyreskrifter spør dei ikkje etter.
| רחמיך רבים יהוה כמשפטיך חיני | 156 |
Di miskunn er stor, Herre; haldt meg i live etter dine domar!
| רבים רדפי וצרי מעדותיך לא נטיתי | 157 |
Mange er dei som forfylgjer meg og stend meg imot; frå dine vitnemål hev eg ikkje vike.
| ראיתי בגדים ואתקוטטה-- אשר אמרתך לא שמרו | 158 |
Eg såg dei utrue og fekk uhug, av di dei ikkje heldt ditt ord.
| ראה כי-פקודיך אהבתי יהוה כחסדך חיני | 159 |
Sjå at eg hev elska dine fyresegner! Herre, haldt meg i live etter di miskunn!
| ראש-דברך אמת ולעולם כל-משפט צדקך | 160 |
Summen av ditt ord er sanning, og æveleg stend all di rettferds lov.
| שרים רדפוני חנם ומדבריך (ומדברך) פחד לבי | 161 |
Hovdingar forfylgde meg utan orsak, men mitt hjarta ottast dine ord.
| שש אנכי על-אמרתך-- כמוצא שלל רב | 162 |
Eg gled meg yver ditt ord, som når ein finn mykje herfang.
| שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי | 163 |
Lygn hev eg hata og havt stygg til; di lov hev eg elska.
| שבע ביום הללתיך-- על משפטי צדקך | 164 |
Sju gonger um dagen hev eg lova deg for dine rettferdige domar.
| שלום רב לאהבי תורתך ואין-למו מכשול | 165 |
Mykje fred hev dei som elskar di lov, og ingen støyt fær deim til fall.
| שברתי לישועתך יהוה ומצותיך עשיתי | 166 |
Eg hev venta på di frelsa, Herre, og dine bodord hev eg halde.
| שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד | 167 |
Mi sjæl hev halde dine vitnemål, og eg elska deim mykje.
| שמרתי פקודיך ועדתיך כי כל-דרכי נגדך | 168 |
Eg hev halde dine fyresegner og dine vitnemål, for alle mine vegar er for di åsyn.
| תקרב רנתי לפניך יהוה כדברך הבינני | 169 |
Lat mitt klagerop koma fram for di åsyn, Herre! Gjev meg skyn etter ditt ord.
| תבוא תחנתי לפניך כאמרתך הצילני | 170 |
Lat mi bøn koma for di åsyn! Frels meg etter ditt ord!
| תבענה שפתי תהלה כי תלמדני חקיך | 171 |
Mine lippor skal fløda yver av lovsong, for du lærer meg dine fyreskrifter;
| תען לשוני אמרתך כי כל-מצותיך צדק | 172 |
Mi tunga skal syngja um ditt ord; for alle dine bodord er rettferd.
| תהי-ידך לעזרני כי פקודיך בחרתי | 173 |
Lat di hand vera meg til hjelp! for dine fyresegner hev eg valt ut.
| תאבתי לישועתך יהוה ותורתך שעשעי | 174 |
Eg lengtar etter di frelsa, Herre, og di lov er mi lyst.
| תחי-נפשי ותהללך ומשפטך יעזרני | 175 |
Lat mi sjæl leva og lova deg, og lat dine domar hjelpa meg!
| תעיתי-- כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי | 176 |
Eg hev fare vilt; leita upp din tenar som ein burtkomen sau! for dine bodord hev eg ikkje gløymt.
