איוב 7

1 הלא-צבא לאנוש על- (עלי-) ארץ וכימי שכיר ימיו

“Isn’t a man forced to labour on earth? Aren’t his days like the days of a hired hand?

2 כעבד ישאף-צל וכשכיר יקוה פעלו

As a servant who earnestly desires the shadow, as a hireling who looks for his wages,

3 כן הנחלתי לי ירחי-שוא ולילות עמל מנו-לי

so I am made to possess months of misery, wearisome nights are appointed to me.

4 אם-שכבתי-- ואמרתי מתי אקום ומדד-ערב ושבעתי נדדים עדי-נשף

When I lie down, I say, ‘When will I arise, and the night be gone?’ I toss and turn until the dawning of the day.

5 לבש בשרי רמה וגיש (וגוש) עפר עורי רגע וימאס

My flesh is clothed with worms and clods of dust. My skin closes up, and breaks out afresh.

6 ימי קלו מני-ארג ויכלו באפס תקוה

My days are swifter than a weaver’s shuttle, and are spent without hope.

7 זכר כי-רוח חיי לא-תשוב עיני לראות טוב

Oh remember that my life is a breath. My eye will no more see good.

8 לא-תשורני עין ראי עיניך בי ואינני

The eye of him who sees me will see me no more. Your eyes will be on me, but I will not be.

9 כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה (Sheol h7585)

As the cloud is consumed and vanishes away, so he who goes down to Sheol will come up no more. (Sheol h7585)

10 לא-ישוב עוד לביתו ולא-יכירנו עוד מקמו

He will return no more to his house, neither will his place know him any more.

11 גם-אני לא אחשך-פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי

“Therefore I will not keep silent. I will speak in the anguish of my spirit. I will complain in the bitterness of my soul.

12 הים-אני אם-תנין כי-תשים עלי משמר

Am I a sea, or a sea monster, that you put a guard over me?

13 כי-אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי

When I say, ‘My bed will comfort me. My couch will ease my complaint,’

14 וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני

then you scare me with dreams and terrify me through visions,

15 ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי

so that my soul chooses strangling, death rather than my bones.

16 מאסתי לא-לעלם אחיה חדל ממני כי-הבל ימי

I loathe my life. I don’t want to live forever. Leave me alone, for my days are but a breath.

17 מה-אנוש כי תגדלנו וכי-תשית אליו לבך

What is man, that you should magnify him, that you should set your mind on him,

18 ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו

that you should visit him every morning, and test him every moment?

19 כמה לא-תשעה ממני לא-תרפני עד-בלעי רקי

How long will you not look away from me, nor leave me alone until I swallow down my spittle?

20 חטאתי מה אפעל לך-- נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא

If I have sinned, what do I do to you, you watcher of men? Why have you set me as a mark for you, so that I am a burden to myself?

21 ומה לא-תשא פשעי-- ותעביר את-עוני כי-עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני

Why do you not pardon my disobedience, and take away my iniquity? For now will I lie down in the dust. You will seek me diligently, but I will not be.”