איוב 31
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה | 1 |
J’avais fait un pacte avec mes yeux, et comment aurais-je arrêté mes regards sur une vierge. —
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים | 2 |
Quelle part, me disais-je, Dieu me réserverait-il d’en haut? Quel sort le Tout-Puissant me ferait-il de son ciel?
| הלא-איד לעול ונכר לפעלי און | 3 |
La ruine n’est-elle pas pour le méchant, et le malheur pour les artisans d’iniquité?
| הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור | 4 |
Dieu ne connaît-il pas mes voies, ne compte-t-il pas tous mes pas?
| אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי | 5 |
Si j’ai marché dans le sentier du mensonge, si mon pied a couru après la fraude, —
| ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי | 6 |
que Dieu me pèse dans de justes balances, et il reconnaîtra mon innocence!
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום | 7 |
Si mes pas se sont écartés du droit chemin, si mon cœur a suivi mes yeux, si quelque souillure s’est attachée à mes mains, —
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו | 8 |
que je sème, et qu’un autre mange, que mes rejetons soient déracinés!
| אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי | 9 |
Si mon cœur a été séduit par une femme, si j’ai fait le guet à la porte de mon prochain, —
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין | 10 |
que ma femme tourne la meule pour un autre, que des étrangers la déshonorent!
| כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים | 11 |
Car c’est là un crime horrible, un forfait que punissent les juges;
| כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש | 12 |
un feu qui dévore jusqu’à la ruine, qui aurait détruit tous mes biens.
| אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי | 13 |
Si j’ai méconnu le droit de mon serviteur ou de ma servante, quand ils étaient en contestation avec moi: —
| ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו | 14 |
Que faire, quand Dieu se lèvera? Au jour de sa visite, que lui répondrai-je?
| הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד | 15 |
Celui qui m’a fait dans le sein de ma mère ne l’a-t-il pas fait aussi? Un même Créateur ne nous a-t-il pas formés?
| אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה | 16 |
Si j’ai refusé aux pauvres ce qu’ils désiraient, si j’ai fait languir les yeux de la veuve,
| ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה | 17 |
si j’ai mangé seul mon morceau de pain, sans que l’orphelin en ait eu sa part: —
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה | 18 |
dès mon enfance il m’a gardé comme un père; dès ma naissance il a guidé mes pas.
| אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון | 19 |
Si j’ai vu le malheureux périr sans vêtements, l’indigent manquer de couverture,
| אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם | 20 |
sans que ses reins m’aient béni, sans que la toison de mes agneaux l’ait réchauffé;
| אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי | 21 |
si j’ai levé la main contre l’orphelin, parce que je me voyais un appui dans les juges, —
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר | 22 |
que mon épaule se détache du tronc, que mon bras soit arraché de l’humérus.
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל | 23 |
Car je crains la vengeance de Dieu, et devant sa majesté je ne puis subsister.
| אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי | 24 |
Si j’ai mis dans l’or mon assurance, si j’ai dit à l’or pur: « Tu es mon espoir; »
| אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי | 25 |
si je me suis réjoui de l’abondance de mes biens, des trésors amassés par mes mains;
| אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך | 26 |
si, en voyant le soleil jeter ses feux, et la lune s’avancer dans sa splendeur,
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי | 27 |
mon cœur s’est laissé séduire en secret, si ma main s’est portée à ma bouche, —
| גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל | 28 |
c’est là encore un crime que punit le juge; j’aurais renié le Dieu très-haut.
| אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע | 29 |
Si j’ai été joyeux de la ruine de mon ennemi, si j’ai tressailli d’allégresse quand le malheur l’a frappé: —
| ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו | 30 |
Non, je n’ai pas permis à ma langue de pécher, en demandant sa mort avec imprécation!...
| אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע | 31 |
Si les gens de ma tente ne disaient pas: « Où trouver quelqu’un qui ne soit pas rassasiés de sa table? »
| בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח | 32 |
si l’étranger passait la nuit en dehors, si je n’ouvrais pas la porte au voyageur!...
| אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני | 33 |
Si j’ai, comme font les hommes, déguisé mes fautes, et renfermé mes iniquités dans mon sein,
| כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח | 34 |
par peur de la grande assemblée, par crainte du mépris des familles, au point de me taire, et de n’oser franchir le seuil de ma porte!...
| מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי | 35 |
Oh! Qui me fera trouver quelqu’un qui m’écoute? Voilà ma signature: que le Tout-Puissant me réponde! Que mon adversaire écrive aussi sa cédule!
| אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי | 36 |
On verra si je ne la mets pas sur mon épaule, si je n’en ceins pas mon front comme d’un diadème!
| מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו | 37 |
Je rendrai compte à mon juge de tous mes pas, je m’approcherai de lui comme un prince.
| אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון | 38 |
Si ma terre crie contre moi, si j’ai fait pleurer ses sillons;
| אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי | 39 |
si j’ai mangé ses produits sans l’avoir payée, si je l’ai arrachée à ses légitimes possesseurs, —
| תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב | 40 |
qu’au lieu de froment il y naisse des épines, et de l’ivraie au lieu d’orge! Ici finissent les discours de Job.
