דברים 24

1 כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר--וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו

When a man taketh a wife, and marrieth her, then it shall be, if she find no favor in his eyes, because he hath found some unseemly thing in her, that he shall write her a bill of divorcement, and give it in her hand, and send her out of his house.

2 ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר

And when she is departed out of his house, she may go and be another man’s [wife].

3 ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה

And if the latter husband hate her, and write her a bill of divorcement, and give it in her hand, and send her out of his house; or if the latter husband die, who took her to be his wife;

4 לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה--כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה

her former husband, who sent her away, may not take her again to be his wife, after that she is defiled; for that is abomination before Jehovah: and thou shalt not cause the land to sin, which Jehovah thy God giveth thee for an inheritance.

5 כי יקח איש אשה חדשה--לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח

When a man taketh a new wife, he shall not go out in the host, neither shall he be charged with any business: he shall be free at home one year, and shall cheer his wife whom he hath taken.

6 לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל

No man shall take the mill or the upper millstone to pledge; for he taketh [a man’s] life to pledge.

7 כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו--ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך

If a man be found stealing any of his brethren of the children of Israel, and he deal with him as a slave, or sell him; then that thief shall die: so shalt thou put away the evil from the midst of thee.

8 השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם--תשמרו לעשות

Take heed in the plague of leprosy, that thou observe diligently, and do according to all that the priests the Levites shall teach you: as I commanded them, so ye shall observe to do.

9 זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים

Remember what Jehovah thy God did unto Miriam, by the way as ye came forth out of Egypt.

10 כי תשה ברעך משאת מאומה--לא תבא אל ביתו לעבט עבטו

When thou dost lend thy neighbor any manner of loan, thou shalt not go into his house to fetch his pledge.

11 בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה

Thou shalt stand without, and the man to whom thou dost lend shall bring forth the pledge without unto thee.

12 ואם איש עני הוא--לא תשכב בעבטו

And if he be a poor man, thou shalt not sleep with his pledge;

13 השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך

thou shalt surely restore to him the pledge when the sun goeth down, that he may sleep in his garment, and bless thee: and it shall be righteousness unto thee before Jehovah thy God.

14 לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך

Thou shalt not oppress a hired servant that is poor and needy, whether he be of thy brethren, or of thy sojourners that are in thy land within thy gates:

15 ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא

in his day thou shalt give him his hire, neither shall the sun go down upon it (for he is poor, and setteth his heart upon it); lest he cry against thee unto Jehovah, and it be sin unto thee.

16 לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו

The fathers shall not be put to death for the children, neither shall the children be put to death for the fathers: every man shall be put to death for his own sin.

17 לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה

Thou shalt not wrest the justice [due] to the sojourner, [or] to the fatherless, nor take the widow’s raiment to pledge;

18 וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה

but thou shalt remember that thou wast a bondman in Egypt, and Jehovah thy God redeemed thee thence: therefore I command thee to do this thing.

19 כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו--לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך

When thou reapest thy harvest in thy field, and hast forgot a sheaf in the field, thou shalt not go again to fetch it: it shall be for the sojourner, for the fatherless, and for the widow; that Jehovah thy God may bless thee in all the work of thy hands.

20 כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה

When thou beatest thine olive-tree, thou shalt not go over the boughs again: it shall be for the sojourner, for the fatherless, and for the widow.

21 כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה

When thou gatherest [the grapes of] thy vineyard, thou shalt not glean it after thee: it shall be for the sojourner, for the fatherless, and for the widow.

22 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה

And thou shalt remember that thou wast a bondman in the land of Egypt: therefore I command thee to do this thing.