Psaumes 69

1 Jusqu'à la Fin, psaume en répons, de David. Sauves-moi, ô mon Dieu, car les flots sont entrés jusqu'à mon âme.

למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃

2 Je suis enfoncé dans un abîme de fange où il n'y a point de fond; je suis plongé dans les profondeurs de la mer, et la tempête m'a submergé.

טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃

3 Je me suis fatigué à crier; ma voix s'est enrouée; mes yeux se sont éteints, quand j'ai mis mon espoir en Dieu.

יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃

4 Ceux qui me haïssent sans cause sont devenus plus nombreux que les cheveux de ma tête; mes ennemis, ceux qui me persécutent injustement, se sont fortifiés; j'ai payé ce que je n'avais point ravi.

רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃

5 O Dieu, tu connais ma folie, et mes fautes ne te sont point cachées.

אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃

6 Seigneur, Dieu des armées, que ceux qui t'attendent ne soient point humiliés en moi; ô Dieu d'Israël, que ceux qui te cherchent ne soient point en moi confondus.

אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃

7 Car, pour l'amour de toi, j'ai supporté les outrages; la confusion a couvert ma face.

כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃

8 Je suis devenu un étranger pour mes frères, un inconnu pour les fils de ma mère.

מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃

9 Parce que le zèle de ta maison m'a dévoré, et que les injures de ceux qui t'outrageaient sont tombées sur moi.

כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃

10 Et j'ai dompté mon âme par le jeûne, et, par là, je me suis attiré des mépris.

ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃

11 Et j'ai pris pour vêtement un cilice, et me voilà devenu leur fable.

ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃

12 Les hommes assis vers la porte parlaient contre moi, et les buveurs de vin chantaient en me raillant.

ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃

13 Et moi dans ma prière à toi, ô Seigneur, je disais: Mon Dieu, le temps de la bienveillance est venu; écoute-moi dans la plénitude de ta miséricorde, sauve-moi par ta vérité!

ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃

14 Retire-moi de la fange, afin que je n'y demeure point enfoncé; délivre- moi de mes ennemis et de la profondeur des eaux.

הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃

15 Qu'un flot soulevé par la tempête ne me submerge pas; que l'abîme ne m'engloutisse point; que la pierre du puits de l'abîme ne se ferme point sur moi.

אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃

16 Exauce-moi, Seigneur, car ta miséricorde est bonne; jette un regard sur moi dans l'abondance de ta compassion.

ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃

17 Ne détourne point ton visage de ton serviteur; je suis opprimé, exauce- moi promptement.

ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃

18 Considère mon âme et rachète-la; sauve-moi de mes ennemis.

קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃

19 Car tu connais leurs injures, et ma honte, et mon humiliation.

אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃

20 Tous ceux qui m'affligent sont en ta présence; mon âme s'est résignée aux opprobres et à la misère; j'ai attendu quelqu'un qui fût contristé avec moi, et nul n'est venu; j'ai cherché un consolateur, et je ne l'ai point trouvé.

חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃

21 Et ils m'ont donné du fiel pour nourriture, et dans ma soif ils m'ont abreuvé de vinaigre.

ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃

22 Que leur table devienne pour eux un piège; qu'elle soit leur punition et leur scandale.

יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃

23 Que leurs yeux soient obscurcis et qu'ils ne voient plus; et que leur dos soit perpétuellement courbé.

תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃

24 Répands sur eux ton courroux; que le transport de ta colère les saisisse.

שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃

25 Que leur maison des champs soit désolée, et que nul n'habite sous leur toit.

תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃

26 Parce qu'ils ont persécuté celui que tu as frappé, et qu'ils ont ajouté à la douleur de mes blessures.

כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃

27 Impute-leur iniquité sur iniquité; qu'ils n'entrent pas en ta justice!

תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃

28 Qu'ils soient effacés du livre des vivants; qu'ils ne soient point inscrits parmi les justes.

ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃

29 Pour moi, je suis pauvre et désolé; mais la protection de ta face m'a sauvé.

ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃

30 Je louerai dans mes cantiques le nom de mon Dieu; je le glorifierai en mes louanges.

אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃

31 Et cela plaira à Dieu, plus qu'un jeune veau montrant des ongles et des cornes.

ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃

32 Que les pauvres voient et se réjouissent; cherchez Dieu, et vous vivrez.

ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃

33 Car le Seigneur a exaucé les indigents, et jamais n'a méprisé ceux qui sont ses captifs.

כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃

34 Qu'il soit loué des cieux, de la terre, de la mer, et de tous les êtres qui se meuvent en eux.

יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃

35 Car le Seigneur sauvera Sion, et les villes de la Judée seront édifiées, et des hommes les habiteront, et l'obtiendront pour héritage.

כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃

36 Et la postérité de ses serviteurs les possédera, et ceux qui aiment son nom y auront leurs demeures.

וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃