Matthew 25
1 "Then will the Kingdom of the Heavens be found to be like ten bridesmaids who took their torches and went out to meet the bridegroom.
| אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃ |
2 Five of them were foolish and five were wise.
| חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃ |
3 For the foolish, when they took their torches, did not provide themselves with oil;
| הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃ |
4 but the wise, besides their torches, took oil in their flasks.
| והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃ |
5 The bridegroom was a long time in coming, so that meanwhile they all became drowsy and fell asleep.
| וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃ |
6 But at midnight there is a loud cry, "'The bridegroom! Go out and meet him!'
| ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃ |
7 "Then all those bridesmaids roused themselves and trimmed their torches.
| אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃ |
8 "'Give us some of your oil,' said the foolish ones to the wise, 'for our torches are going out.'
| ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃ |
9 "'But perhaps,' replied the wise, 'there will not be enough for all of us. Go to the shops rather, and buy some for yourselves.'
| ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃ |
10 "So they went to buy. But meanwhile the bridegroom came; those bridesmaids who were ready went in with him to the wedding banquet; and the door was shut.
| ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃ |
11 "Afterwards the other bridesmaids came and cried, "'Sir, Sir, open the door to us.'
| ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃ |
12 "'In solemn truth I tell you,' he replied, 'I do not know you.'
| ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃ |
13 "Keep awake therefore; for you know neither the day nor the hour.
| לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃ |
14 "Why, it is like a man who, when going on his travels, called his bondservants and entrusted his property to their care.
| כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃ |
15 To one he gave five talents, to another two, to another one--to each according to his individual capacity; and then started from home.
| ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃ |
16 Without delay the one who had received the five talents went and employed them in business, and gained five more.
| וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃ |
17 In the same way he who had the two gained two more.
| וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃ |
18 But the man who had received the one went and dug a hole and buried his master's money.
| אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃ |
19 "After a long lapse of time the master of those servants returned, and had a reckoning with them.
| ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃ |
20 The one who had received the five talents came and brought five more, and said, "'Sir, it was five talents that you entrusted to me: see, I have gained five more.'
| ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃ |
21 "'You have done well, good and trustworthy servant,' replied his master; 'you have been trustworthy in the management of a little, I will put you in charge of much: share your master's joy.'
| ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ |
22 "The second, who had received the two talents, came and said, "'Sir, it was two talents you entrusted to me: see, I have gained two more.'
| ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃ |
23 "'Good and trustworthy servant, you have done well,' his master replied; 'you have been trustworthy in the management of a little, I will put you in charge of much: share your master's joy.'
| ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ |
24 "But, next, the man who had the one talent in his keeping came and said, "'Sir, I knew you to be a severe man, reaping where you had not sown and garnering what you had not winnowed.
| ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃ |
25 So being afraid I went and buried your talent in the ground: there you have what belongs to you.'
| ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃ |
26 "'You wicked and slothful servant,' replied his master, 'did you know that I reap where I have not sown, and garner what I have not winnowed?
| ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃ |
27 Your duty then was to deposit my money in some bank, and so when I came I should have got back my property with interest.
| לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃ |
28 So take away the talent from him, and give it to the man who has the ten.'
| על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃ |
29 (For to every one who has, more shall be given, and he shall have abundance; but from him who has nothing, even what he has shall be taken away.)
| כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃ |
30 'But as for this worthless servant, put him out into the darkness outside: there will be the weeping and the gnashing of teeth.'
| ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ |
31 "When the Son of Man comes in His glory, and all the angels with Him, then will He sit upon His glorious throne,
| והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃ |
32 and all the nations will be gathered into His presence. And He will separate them from one another, just as a shepherd separates the sheep from the goats;
| ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃ |
33 and will make the sheep stand at His right hand, and the goats at His left.
| והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃ |
34 "Then the King will say to those at His right, "'Come, my Father's blessed ones, receive your inheritance of the Kingdom which has been divinely intended for you ever since the creation of the world.
| אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃ |
35 For when I was hungry, you gave me food; when I was thirsty, you gave me drink; when I was homeless, you gave me a welcome;
| כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃ |
36 when I was ill-clad, you clothed me; when I was sick, you visited me; when I was in prison, you came to see me.'
| ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃ |
37 "'When, Lord,' the righteous will reply, 'did we see Thee hungry, and feed Thee; or thirsty, and give Thee drink?
| וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃ |
38 When did we see Thee homeless, and give Thee a welcome? or ill-clad, and clothe Thee?
| ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃ |
39 When did we see Thee sick or in prison, and come to see Thee?'
| ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃ |
40 "But the King will answer them, "'In solemn truth I tell you that in so far as you rendered such services to one of the humblest of these my brethren, you rendered them to myself.'
| והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃ |
41 "Then will He say to those at His left, "'Begone from me, with the curse resting upon you, into the Fire of the Ages, which has been prepared for the Devil and his angels. (aiōnios g166)
| ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃ (aiōnios g166) |
42 For when I was hungry, you gave me nothing to eat; when thirsty, you gave me nothing to drink;
| כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃ |
43 when homeless, you gave me no welcome; ill-clad, you clothed me not; sick or in prison, you visited me not.'
| גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃ |
44 "Then will they also answer, "'Lord, when did we see Thee hungry or thirsty or homeless or ill-clad or sick or in prison, and not come to serve Thee?'
| וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃ |
45 "But he will reply, "'In solemn truth I tell you that in so far as you withheld such services from one of the humblest of these, you withheld them from me.'
| אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃ |
