Luke 9
1 Then calling the Twelve together He conferred on them power and authority over all the demons and to cure diseases;
| ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃ |
2 and sent them out to proclaim the Kingdom of God and to cure the sick.
| וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃ |
3 And He commanded them, "Take nothing for your journey; neither stick nor bag nor bread nor money; and do not have an extra under garment.
| ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃ |
4 Whatever house you enter, make that your home, and from it start afresh.
| והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃ |
5 Wherever they refuse to receive you, as you leave that town shake off the very dust from your feet as a protest against them."
| וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃ |
6 So they departed and visited village after village, spreading the Good News and performing cures everywhere.
| ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃ |
7 Now Herod the Tetrarch heard of all that was going on; and he was bewildered because of its being said by some that John had come back to life,
| וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃ |
8 by others that Elijah had appeared, and by others that some one of the ancient Prophets had come back to life.
| ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃ |
9 And Herod said, "John I have beheaded; but who is this, of whom I hear such reports?" And he sought for an opportunity of seeing Jesus.
| ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃ |
10 The Apostles, on their return, related to Jesus all they had done. Then He took them and withdrew to a quiet retreat, to a town called Bethsaida.
| וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃ |
11 But the immense crowd, aware of this, followed Him; and receiving them kindly He proceeded to speak to them of the Kingdom of God, and those who needed to be restored to health, He cured.
| והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃ |
12 Now when the day began to decline, the Twelve came to Him and said, "Send the people away, that they may go to the villages and farms round about and find lodging and a supply of food; because here we are in an uninhabited district."
| והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה׃ |
13 "You yourselves," He said, "must give them food." "We have nothing," they replied, "but five loaves and a couple of fish, unless indeed we were to go and buy provisions for all this host of people."
| ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃ |
14 (For there were about 5,000 adult men.) But He said to His disciples, "Make them sit down in parties of about fifty each."
| כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה׃ |
15 They did so, making them all, without exception, sit down.
| ויעשו כן ויושיבו את כלם׃ |
16 Then He took the five loaves and the two fish, and looking up to Heaven He blessed them and broke them into portions which He gave to the disciples to distribute to the people.
| ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם׃ |
17 So they ate and were fully satisfied, all of them; and what they had remaining over was gathered up, twelve baskets of fragments.
| ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים׃ |
18 One day when He was praying by Himself the disciples were present; and He asked them, "Who do the people say that I am?"
| ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני׃ |
19 "John the Baptist," they replied; "but others say Elijah; and others that some one of the ancient Prophets has come back to life."
| ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים׃ |
20 "But you," He asked, "who do you say that I am?" "God's Anointed One," replied Peter.
| ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה׃ |
21 And Jesus strictly forbad them to tell this to any one;
| ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה׃ |
22 and He said, "The Son of Man must suffer much cruelty, be rejected by the Elders and High Priests and Scribes, and be put to death, and on the third day be raised to life again."
| ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃ |
23 And He said to all, "If any one is desirous of following me, let him ignore self and take up his cross day by day, and so be my follower.
| ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃ |
24 For whoever desires to save his life shall lose it, and whoever loses his life for my sake shall save it.
| כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה׃ |
25 Why, what benefit is it to a man to have gained the whole world, but to have lost or forfeited his own self.
| כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו׃ |
26 For whoever shall have been ashamed of me and my teachings, of him the Son of Man will be ashamed when He comes in His own and the Father's glory and in that of the holy angels.
| כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃ |
27 I tell you truly that there are some of those who stand here who will certainly not taste death till they have seen the Kingdom of God."
| ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים׃ |
28 It was about eight days after this that Jesus, taking with Him Peter, John, and James, went up the mountain to pray.
| ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃ |
29 And while He was praying the appearance of His face underwent a change, and His clothing became white and radiant.
| ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃ |
30 And suddenly there were two men conversing with Him, who were Moses and Elijah.
| והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃ |
31 They came in glory, and kept speaking about His death, which He was so soon to undergo in Jerusalem.
| אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃ |
32 Now Peter and the others were weighed down with sleep; but, keeping themselves awake all through, they saw His glory, and the two men standing with Him.
| ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃ |
33 And when they were preparing to depart from Him, Peter said to Jesus, "Rabbi, we are thankful to you that we are here. Let us put up three tents--one for you, one for Moses, and one for Elijah." He did not know what he was saying.
| ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃ |
34 But while he was thus speaking, there came a cloud which spread over them; and they were awe-struck when they had entered into the cloud.
| הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃ |
35 Then there came a voice from within the cloud: "This is My Son, My Chosen One: listen to Him."
| ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃ |
36 After this voice had spoken, Jesus was found alone. They kept it to themselves, and said not a word to any one at that time about what they had seen.
| ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃ |
37 On the following day, when they were come down from the mountain, a great crowd came to meet Him;
| ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃ |
38 and a man from the crowd called out, "Rabbi, I beg you to pity my son, for he is my only child.
| והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃ |
39 At times a spirit seizes him and he suddenly cries out. It convulses him, and makes him foam at the mouth, and does not leave him till it has well-nigh covered him with bruises.
| והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו׃ |
40 I entreated your disciples to expel the spirit, but they could not."
| ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ |
41 "O unbelieving and perverse generation!" replied Jesus; "how long shall I be with you and bear with you? Bring your son here to me."
| ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך׃ |
42 Now while the youth was coming, the spirit dashed him to the ground and cruelly convulsed him. But Jesus rebuked the foul spirit, and cured the youth and gave him back to his father.
| ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃ |
43 And all were awe-struck at the mighty power of God. And while every one was expressing wonder at all that He was doing, He said to his disciples,
| וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃ |
44 "As for you, store these my sayings in your memory; for, before long, the Son of Man will be betrayed into the hands of men."
| שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃ |
45 But they did not understand His meaning: it was veiled from them that they might not perceive it, and they were afraid to ask Him about it.
| והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃ |
46 Now there arose a dispute among them, which of them was to be the greatest.
| ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃ |
47 And Jesus, knowing the reasoning that was in their hearts, took a young child and made him stand by His side
| וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו׃ |
48 and said to them, "Whoever for my sake receives this little child, receives me; and whoever receives me, receives Him who sent me. For the lowliest among you all--he is the greatest."
| ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול׃ |
49 "Rabbi," replied John, "we have seen a man making use of your name to expel demons; and we forbad him, because he does not come with us."
| ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו׃ |
50 "Do not forbid him," said Jesus, "for he who is not against you is on your side."
| ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא׃ |
51 Now when the time drew near for Him to be received up again into Heaven, He proceeded with fixed purpose towards Jerusalem, and sent messengers before Him.
| ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃ |
52 They went and entered a village of the Samaritans to make ready for Him.
| וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃ |
53 But the people there would not receive Him, because He was evidently going to Jerusalem.
| ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃ |
54 When the disciples James and John saw this, they said, "Master, do you wish us to order fire to come down from Heaven and consume them?"
| ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃ |
55 But He turned and rebuked them.
| ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃ |
56 And they went to another village.
| כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃ |
57 And, as they proceeded on their way, a man came to Him and said, "I will follow you wherever you go."
| ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃ |
58 "The foxes have holes," said Jesus, "and the birds of the air have nests; but the Son of Man has nowhere to lay His head."
| ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃ |
59 "Follow me," He said to another. "Master," the man replied, "allow me first to go and bury my father."
| ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃ |
60 "Leave the dead," Jesus rejoined, "to bury their own dead; but you must go and announce far and wide the coming of the Kingdom of God."
| ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃ |
61 "Master," said yet another, "I will follow you; but allow me first to go and say good-bye to my friends at home."
| ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃ |
62 Jesus answered him, "No one who has put his hand to the plough, and then looks behind him, is fit for the Kingdom of God.
| ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃ |
