Luke 10
1 After this the Lord appointed seventy others, and sent them before Him, by twos, to go to every town or place which He Himself intended to visit.
| ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃ |
2 And He addressed them thus: "The harvest is abundant, but the reapers are few: therefore entreat the Owner of the harvest to send out more reapers into His fields. And now go.
| ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃ |
3 Remember that I am sending you out as lambs into the midst of wolves.
| לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃ |
4 Carry no purse, bag, nor change of shoes; and salute no one on your way."
| אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃ |
5 "Whatever house you enter, first say, 'Peace be to this house!'
| ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃ |
6 And if there is a lover of peace there, your peace shall rest upon it; otherwise come back upon you.
| והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃ |
7 And in that same house stay, eating and drinking at their table; for the labourer deserves his wages. Do not move from one house to another.
| ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃ |
8 "And whatever town you come to and they receive you, eat what they put before you.
| וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃ |
9 Cure the sick in that town, and tell them, "'The Kingdom of God is now at your door.'
| ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃ |
10 "But whatever town you come to and they will not receive you, go out into the broader streets and say,
| וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃ |
11 "'The very dust of your town that hangs about us we wipe off as a protest. Only be sure of this, that the Kingdom of God is close at hand.'
| אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃ |
12 "I tell you that it will be more endurable for Sodom on the great day than for that town.
| אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃ |
13 "Alas for thee, Chorazin! Alas for thee, Bethsaida! For had the miracles been performed in Tyre and Sidon which have been performed in you, long ere now they would have repented, sitting in sackcloth and ashes.
| אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃ |
14 However, for Tyre and Sidon it will be more endurable at the Judgement than for you.
| אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃ |
15 And thou, Capernaum, shalt thou be lifted high as Heaven? Thou shalt be driven down as low as Hades. (Hadēs g86)
| ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃ (Hadēs g86) |
16 "He who listens to you listens to me; and he who disregards you disregards me, and he who disregards me disregards Him who sent me."
| השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃ |
17 When the Seventy returned, they exclaimed joyfully, "Master, even the demons submit to us when we utter your name."
| וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃ |
18 "I saw Satan fall like a lightning-flash out of Heaven," He replied.
| ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃ |
19 "I have given you power to tread serpents and scorpions underfoot, and to trample on all the power of the Enemy; and in no case shall anything do you harm.
| הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃ |
20 Nevertheless rejoice not at this, that the spirits submit to you; but rejoice that your names are registered in Heaven."
| אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃ |
21 On that same occasion Jesus was filled by the Holy Spirit with rapturous joy. "I give Thee fervent thanks," He exclaimed, "O Father, Lord of Heaven and earth, that Thou hast hidden these things from sages and men of understanding, and hast revealed them to babes. Yes, Father, for such has been Thy gracious will.
| בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃ |
22 All things are delivered to me by my Father; and no one knows who the Son is but the Father, nor who the Father is but the Son, and he to whom the Son may choose to reveal Him."
| הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃ |
23 And He turned towards His disciples and said to them apart, "Blessed are the eyes which see what you see!
| ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃ |
24 For I tell you that many Prophets and kings have desired to see the things you see, and have not seen them, and to hear the things you hear, and have not heard them."
| כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃ |
25 Then an expounder of the Law stood up to test Him with a question. "Rabbi," he asked, "what shall I do to inherit the Life of the Ages?" (aiōnios g166)
| והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios g166) |
26 "Go to the Law," said Jesus; "what is written there? how does it read?"
| ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃ |
27 "'Thou shalt love the Lord thy God,'" he replied, "'with thy whole heart, thy whole soul, thy whole strength, and thy whole mind; and thy fellow man as much as thyself.'"
| ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃ |
28 "A right answer," said Jesus; "do that, and you shall live."
| ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃ |
29 But he, desiring to justify himself, said, "But what is meant by my 'fellow man'?"
| והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃ |
30 Jesus replied, "A man was once on his way down from Jerusalem to Jericho when he fell among robbers, who after both stripping and beating him went away, leaving him half dead.
| ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃ |
31 Now a priest happened to be going down that way, and on seeing him passed by on the other side.
| ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃ |
32 In like manner a Levite also came to the place, and seeing him passed by on the other side.
| וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃ |
33 But a certain Samaritan, being on a journey, came where he lay, and seeing him was moved with pity.
| ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃ |
34 He went to him, and dressed his wounds with oil and wine and bound them up. Then placing him on his own mule he brought him to an inn, where he bestowed every care on him.
| ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃ |
35 The next day he took out two shillings and gave them to the innkeeper. "'Take care of him,' he said, 'and whatever further expense you are put to, I will repay it you at my next visit.'
| ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃ |
36 "Which of those three seems to you to have acted like a fellow man to him who fell among the robbers?"
| ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃ |
37 "The one who showed him pity," he replied. "Go," said Jesus, "and act in the same way."
| ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃ |
38 As they pursued their journey He came to a certain village, where a woman named Martha welcomed Him to her house.
| ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ |
39 She had a sister called Mary, who seated herself at the Lord's feet and listened to His teaching.
| ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ |
40 Martha meanwhile was busy and distracted in waiting at table, and she came and said, "Master, do you not care that my sister is leaving me to do all the waiting? Tell her to assist me."
| ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ |
41 "Martha, Martha," replied Jesus, "you are anxious and worried about a multitude of things;
| ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃ |
42 and yet only one thing is really necessary. Mary has chosen the good portion and she shall not be deprived of it."
| אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃ |
