Luke 19
1 Then Jesus entered Jericho and was passing through.
| ויבוא ויעבר ביריחו׃ |
2 And behold, there was a man named Zacchaeus. He was a chief tax collector, who was rich.
| והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃ |
3 He was trying to see who Jesus was, but he could not do so because of the crowd, for he was small in stature.
| ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃ |
4 So he ran on ahead and climbed a sycamore tree so that he could see him, because Jesus was about to pass by that way.
| ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃ |
5 When Jesus came to that place, he looked up and saw him. Then he said to him, “Zacchaeus, hurry and come down, for I must stay at yoʋr house today.”
| ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃ |
6 So he hurried down and received Jesus with joy.
| וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃ |
7 When all the people saw it, they grumbled, saying, “He has gone in to stay with a sinful man.”
| וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃ |
8 But Zacchaeus stood there and said to the Lord, “Behold, half of my goods, Lord, I give to the poor, and if I have extorted anything from anyone, I will pay back four times the amount.”
| ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃ |
9 Jesus said to him, “Today salvation has come to this house, for this man also is a son of Abraham.
| ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃ |
10 For the Son of Man came to seek and save the lost.”
| כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃ |
11 Now as the people were listening to this, Jesus went on to tell a parable, because he was near Jerusalem, and because they thought that the kingdom of God was going to appear at once.
| ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃ |
12 So he said, “A man of noble birth went to a distant country to receive a kingdom for himself and then return.
| על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃ |
13 Calling ten of his servants, he gave them ten minas and said to them, ‘Engage in business until I come.’
| ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃ |
14 Now his citizens hated him and sent a delegation after him, saying, ‘We do not want this man to reign over us.’
| ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃ |
15 When he returned after receiving the kingdom, he summoned the servants to whom he had given the money, so that he might know who had gained what by engaging in business.
| ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃ |
16 The first came before him and said, ‘Master, yoʋr mina has made ten minas more.’
| ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃ |
17 The king said to him, ‘Well done, good servant! Because yoʋ have been faithful in a very small matter, take authority over ten cities.’
| ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃ |
18 The second came and said, ‘Master, yoʋr mina has made five minas.’
| ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃ |
19 The king said to him, ‘Yoʋ are to be over five cities.’
| ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃ |
20 Another came and said, ‘Master, behold, here is yoʋr mina, which I kept put away in a piece of cloth.
| ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃ |
21 For I was afraid of yoʋ, because yoʋ are a stern man. Yoʋ take out what yoʋ did not put in, and yoʋ reap what yoʋ did not sow.’
| מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃ |
22 The king said to him, ‘I will condemn yoʋ by the words coming out of yoʋr own mouth, yoʋ evil servant. Yoʋ knew, did yoʋ, that I was a stern man, taking out what I did not put in, and reaping what I did not sow?
| ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃ |
23 Why then did yoʋ not deposit my money in the bank, and when I came I would have collected it with interest?’
| ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃ |
24 Then he said to those standing nearby, ‘Take the mina from him and give it to the one who has ten minas.’
| ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃ |
25 (But they said to him, ‘Master, he has ten minas!’)
| ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃ |
26 ‘For I tell you that everyone who has will be given more, but the one who does not have, even what he has will be taken away from him.
| הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃ |
27 But as for those enemies of mine who did not want me to reign over them, bring them here and slay them in front of me.’”
| אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃ |
28 After saying these things, Jesus continued on his way up to Jerusalem, walking ahead of his disciples.
| ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃ |
29 As he drew near to Bethsphage and Bethany, at the mount called Olivet, he sent two of his disciples ahead,
| ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃ |
30 saying, “Go into the village ahead of you. As you enter it, you will find a colt tied, on which no one has ever sat. Untie it and bring it here.
| לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃ |
31 If anyone asks you, ‘Why are you untying it?’ tell him this: ‘The Lord has need of it.’”
| וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃ |
32 So those who were sent went off and found it just as he had told them.
| וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃ |
33 As they were untying the colt, its owners said to them, “Why are you untying the colt?”
| ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃ |
34 They said, “The Lord has need of it.”
| ויאמרו האדון צריך לו׃ |
35 Then they brought the colt to Jesus, threw their garments over it, and set Jesus on it.
| ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃ |
36 As he went along, people were spreading their garments on the road.
| ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃ |
37 And as he drew near to the descent of the Mount of Olives, the whole multitude of the disciples began to praise God joyfully with a loud voice for all the miracles they had seen,
| ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃ |
38 saying, “Blessed is the king who comes in the name of the Lord! Peace in heaven, and glory in the highest!”
| ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃ |
39 But some of the Pharisees from among the crowd said to Jesus, “Teacher, rebuke yoʋr disciples.”
| ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃ |
40 In response he said to them, “I tell you, if they keep silent, the stones will cry out.”
| ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃ |
41 As he drew near to Jerusalem and saw the city, he wept over it,
| ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃ |
42 saying, “If only yoʋ had known, especially on this yoʋr day, what would bring about yoʋr peace! But now it is hidden from yoʋr eyes.
| לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃ |
43 For the days will come upon yoʋ when yoʋr enemies build a barricade around yoʋ and encircle yoʋ, hemming yoʋ in on every side.
| כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃ |
44 They will raze yoʋ to the ground, and yoʋr children within yoʋ. They will not leave in yoʋ one stone upon another, because yoʋ did not recognize the time of yoʋr visitation.”
| וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃ |
45 Then Jesus entered the temple courts and began driving out those who were selling and buying there.
| ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃ |
46 He said to them, “It is written, ‘My house is a house of prayer,’ but you have made it a den of robbers.”
| ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃ |
47 Every day Jesus was teaching in the temple courts, but the chief priests and the scribes were seeking to destroy him, and so were the prominent leaders among the people.
| ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ |
48 But they could not figure out what to do, for all the people were hanging on his every word as they listened to him.
| ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃ |
