Psalms 89
1 An Instructive Psalm, by Ethan the Ezrahite. The lovingkindnesses of Yahweh, age-abidingly will I sing, To generation after generation, will I make known thy faithfulness with my mouth.
| משכיל לאיתן האזרחי ב חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי |
2 For I said, To times age-abiding, shall lovingkindness be built up, As for the heavens, thou wilt establish thy faithfulness therein.
| כי-אמרתי--עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם |
3 I have solemnised a covenant, for my chosen one, I have sworn unto David my servant:
| כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי |
4 Unto times age-abiding, will I establish thy seed, And will build up, unto generation after generation, thy throne. (Selah)
| עד-עולם אכין זרעך ובניתי לדר-ודור כסאך סלה |
5 So shall the heavens praise thy wondrousness, O Yahweh, —Yea, thy faithfulness, in the convocation of holy ones.
| ויודו שמים פלאך יהוה אף-אמונתך בקהל קדשים |
6 For whom, in the skies, can one compare unto Yahweh? [Or] can one liken unto Yahweh, among the sons of the mighty?
| כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים |
7 A GOD inspiring awe in the circle of the holy ones, exceedingly, And to be reverenced above all who are round about him.
| אל נערץ בסוד-קדשים רבה ונורא על-כל-סביביו |
8 O Yahweh, God of hosts! Who, like thee, is mighty, O Yah! With thy faithfulness round about thee:
| יהוה אלהי צבאות--מי-כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך |
9 Thou, rulest over the swelling of the sea, When the rolling waves thereof lift themselves, Thou, dost bid them be still:
| אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם |
10 Thou, hast crushed—as one slain—Rahab, With thy strong arm, hast thou scattered thy foes.
| אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך |
11 Thine, are the heavens, Yea, thine, the earth, The world and the fulness thereof, Thou, didst found them;
| לך שמים אף-לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם |
12 The north and the south, Thou, didst create them, —Tabor and Hermon, with thy Name, shall shout for joy:
| צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו |
13 Thine is an arm with might, Strong is thy hand, High is thy right hand;
| לך זרוע עם-גבורה תעז ידך תרום ימינך |
14 Righteousness and justice, are the establishing of thy throne, Lovingkindness and faithfulness, go before thy face.
| צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך |
15 How happy are the people who know the joyful sound! O Yahweh! in the light of thy countenance, shall they firmly march along;
| אשרי העם ידעי תרועה יהוה באור-פניך יהלכון |
16 In thy Name, shall they exult all the day, And, in thy righteousness, shall they be exalted.
| בשמך יגילון כל-היום ובצדקתך ירומו |
17 For, the beauty of their strength, thou art, And, in thine acceptance, shall our horns be exalted.
| כי-תפארת עזמו אתה וברצונך תרים (תרום) קרנינו |
18 For, to Yahweh, belongeth our Shield, And, to the Holy One of Israel, belongeth our King.
| כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו |
19 Then spakest thou in vision of thy men of lovingkindness, and saidst—I have laid help upon a mighty one, I have exalted one chosen from among the people;
| אז דברת בחזון לחסידיך-- ותאמר שויתי עזר על-גבור הרימותי בחור מעם |
20 I have found David my servant, With mine own holy oil, have I anointed him;
| מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו |
21 With whom my hand shall be firm, Yea, mine arm, shall strengthen him;
| אשר ידי תכון עמו אף-זרועי תאמצנו |
22 No foe shall make exactions on him, Nor shall, a son of perversity, humiliate him;
| לא-ישיא אויב בו ובן-עולה לא יעננו |
23 And I will shatter, from before him, his adversaries, And, them who hate him, will I smite;
| וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף |
24 And, my faithfulness and my lovingkindness, shall be with him, And, in my Name, exalted shall be his horn;
| ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו |
25 And I will set, in the sea, his hand, And, in the rivers, his right hand;
| ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו |
26 He, shall cry out unto me, My Father, thou art, My GOD, and my Rock of Salvation!
| הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי |
27 Yea, I, will appoint him, firstborn, Most High to the kings of the earth!
| אף-אני בכור אתנהו עליון למלכי-ארץ |
28 Age-abidingly, will I keep for him my lovingkindness, And, my covenant, hath been made steadfast for him;
| לעולם אשמור- (אשמר-) לו חסדי ובריתי נאמנת לו |
29 Therefore will I appoint, to futurity, his seed, And his throne as the days of the heavens.
| ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים |
30 If his sons forsake my law, And, in my regulations, do not walk;
| אם-יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון |
31 If, my statutes, they profane, And, my commandments, do not keep:
| אם-חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו |
32 Then will I punish, with a rod, their transgression; And, with stripes, their iniquity:
| ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם |
33 But, my lovingkindness, will I not frustrate from them, Neither will I falsify my faithfulness;
| וחסדי לא-אפיר מעמו ולא-אשקר באמונתי |
34 I will not violate my covenant, And that which hath proceeded out of my lips, will I not alter:
| לא-אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה |
35 One thing, have I sworn by my holiness, Verily, to David, will I not lie;
| אחת נשבעתי בקדשי אם-לדוד אכזב |
36 His seed, age-abidingly, shall remain, And, his throne, be like the sun before me;
| זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי |
37 Like the moon, shall it be established unto times age-abiding, And, a witness, in the skies, hath been made sure. (Selah)
| כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה |
38 Yet, thou thyself, hast cast off, and rejected, Thou hast been wroth with thine Anointed One!
| ואתה זנחת ותמאס התעברת עם-משיחך |
39 Thou hast cast down the covenant of thy Servant, Thou hast profaned, to the earth, his crown;
| נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו |
40 Thou hast broken down all his defenses, Thou hast laid his fortresses in ruins;
| פרצת כל-גדרתיו שמת מבצריו מחתה |
41 All the passers by the way, have plundered him, He hath become a reproach to his neighbours;
| שסהו כל-עברי דרך היה חרפה לשכניו |
42 Thou hast raised the right hand of his adversaries, Thou hast gladdened all his enemies;
| הרימות ימין צריו השמחת כל-אויביו |
43 Yea thou hast turned the edge of his sword, Neither hast thou caused him to stand in the battle;
| אף-תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה |
44 Thou hast brought to an end his splendour, And, his throne—to the ground, hast thou hurled;
| השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה |
45 Thou hast shortened the days of his youths, —Thou hast covered him with shame. (Selah)
| הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה |
46 How long, O Yahweh, Wilt thou hide thyself utterly? Shall thine indignation, burn like fire?
| עד-מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו-אש חמתך |
47 Remember how short-lived, I, am, Wherefore, in vain, hast thou created all the sons of Adam?
| זכר-אני מה-חלד על-מה-שוא בראת כל-בני-אדם |
48 Who is the man that shall live, and not see death? That can deliver his soul from the hand of hades. (Selah) (Sheol h7585)
| מי גבר יחיה ולא יראה-מות ימלט נפשו מיד-שאול סלה (Sheol h7585) |
49 Where are thy former lovingkindnesses, O My Lord? Thou didst swear unto David, in thy faithfulness!
| איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך |
50 Remember, O My Lord, the reproach of thy servants, I have carried in my bosom the insult of the peoples:
| זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל-רבים עמים |
51 In that thy foes have reproached, O Yahweh, In that they have reproached the footsteps of thine Anointed One!
| אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך |
52 Blessed be Yahweh to times age-abiding, Amen, and Amen!
| ברוך יהוה לעולם אמן ואמן |
