Psalms 104
1 Bless the LORD O my soul, O LORD my God, thou art very great; thou art clothed with honour and majesty.
| ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ |
2 Who coverest thyself with light as with a garment; who stretchest out the heavens like a curtain:
| עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ |
3 Who layeth the beams of his chambers in the waters; who maketh the clouds his chariot; who walketh upon the wings of the wind:
| המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ |
4 Who maketh winds his messengers; his ministers a flaming fire:
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ |
5 Who laid the foundations of the earth, that it should not be moved for ever.
| יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ |
6 Thou coveredst it with the deep as with a vesture; the waters stood above the mountains.
| תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ |
7 At thy rebuke they fled; at the voice of thy thunder they hasted away;
| מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ |
8 They went up by the mountains, they went down by the valleys, unto the place which thou hadst founded for them.
| יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ |
9 Thou hast set a bound that they may not pass over; that they turn not again to cover the earth.
| גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ |
10 He sendeth forth springs into the valleys; they run among the mountains:
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ |
11 They give drink to every beast of the field; the wild asses quench their thirst.
| ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ |
12 By them the fowl of the heaven have their habitation, they sing among the branches.
| עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ |
13 He watereth the mountains from his chambers: the earth is satisfied with the fruit of thy works.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ |
14 He causeth the grass to grow for the cattle, and herb for the service of man; that he may bring forth food out of the earth:
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ |
15 And wine that maketh glad the heart of man, [and] oil to make his face to shine, and bread that strengtheneth man’s heart.
| ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ |
16 The trees of the LORD are satisfied; the cedars of Lebanon, which he hath planted;
| ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ |
17 Where the birds make their nests: as for the stork, the fir trees are her house.
| אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ |
18 The high mountains are for the wild goats; the rocks are a refuge for the conies.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ |
19 He appointed the moon for seasons: the sun knoweth his going down.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ |
20 Thou makest darkness, and it is night; Wherein all the beasts of the forest do creep forth.
| תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ |
21 The young lions roar after their prey, and seek their meat from God.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ |
22 The sun ariseth, they get them away, and lay them down in their dens.
| תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ |
23 Man goeth forth unto his work and to his labour until the evening.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ |
24 O LORD, how manifold are thy works! in wisdom hast thou made them all: the earth is full of thy riches.
| מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ |
25 Yonder is the sea, great and wide, wherein are things creeping innumerable, both small and great beasts.
| זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ |
26 There go the ships; there is leviathan, whom thou hast formed to take his pastime therein.
| שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ |
27 These wait all upon thee, that thou mayest give them their meat in due season.
| כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ |
28 That thou givest unto them they gather; thou openest thine hand, they are satisfied with good.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ |
29 Thou hidest thy face, they are troubled; thou takest away their breath they die, and return to their dust.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ |
30 Thou sendest forth thy spirit, they are created; and thou renewest the face of the ground.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ |
31 Let the glory of the LORD endure for ever; let the LORD rejoice in his works:
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ |
32 Who looketh on the earth, and it trembleth; he toucheth the mountains, and they smoke.
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ |
33 I will sing unto the LORD as long as I live: I will sing praise to my God while I have any being.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ |
34 Let my meditation be sweet unto him: I will rejoice in the LORD.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ |
35 Let sinners be consumed out of the earth, and let the wicked be no more. Bless the LORD, O my soul. Praise ye the LORD.
| יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ |
