Ecclesiastes 3
1 To all things there is an appointed time, and a time to euery purpose vnder the heauen.
| לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים |
2 A time to bee borne, and a time to die: a time to plant, and a time to plucke vp that which is planted.
| עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע |
3 A time to slay, and a time to heale: a time to breake downe, and a time to builde.
| עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות |
4 A time to weepe, and a time to laugh: a time to mourne, and a time to dance.
| עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד |
5 A time to cast away stones, and a time to gather stones: a time to embrace, and a time to be farre from embracing.
| עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק |
6 A time to seeke, and a time to lose: a time to keepe, and a time to cast away.
| עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך |
7 A time to rent, and a time to sowe: a time to keepe silence, and a time to speake.
| עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר |
8 A time to loue, and a time to hate: a time of warre, and a time of peace.
| עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום |
9 What profite hath hee that worketh of the thing wherein he trauaileth?
| מה יתרון העושה באשר הוא עמל |
10 I haue seene the trauaile that God hath giuen to ye sonnes of men to humble them thereby.
| ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו |
11 He hath made euery thing beautifull in his time: also he hath set the worlde in their heart, yet can not man finde out the worke that God hath wrought from the beginning euen to the end.
| את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף |
12 I know that there is nothing good in them, but to reioyce, and to doe good in his life.
| ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו |
13 And also that euery man eateth and drinketh, and seeth the commoditie of all his labour. this is the gift of God.
| וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא |
14 I knowe that whatsoeuer God shall doe, it shalbe for euer: to it can no man adde, and from it can none diminish: for God hath done it, that they should feare before him.
| ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו |
15 What is that that hath bene? that is nowe: and that that shalbe, hath now bene: for God requireth that which is past.
| מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף |
16 And moreouer I haue seene vnder the sunne the place of iudgement, where was wickednesse, and the place of iustice where was iniquitie.
| ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע |
17 I thought in mine heart, God wil iudge the iust and the wicked: for time is there for euery purpose and for euery worke.
| אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם |
18 I considered in mine heart the state of the children of men that God had purged them: yet to see to, they are in themselues as beastes.
| אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם |
19 For the condition of the children of men, and the condition of beasts are euen as one condition vnto them. As the one dyeth, so dyeth the other: for they haue all one breath, and there is no excellency of man aboue ye beast: for all is vanitie.
| כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל |
20 All goe to one place, and all was of the dust, and all shall returne to the dust.
| הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר |
21 Who knoweth whether the spirit of man ascend vpward, and the spirit of the beast descend downeward to the earth?
| מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ |
22 Therefore I see that there is nothing better then that a man shoulde reioyce in his affaires, because that is his portion. For who shall bring him to see what shalbe after him?
| וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו |
