Psalms 62

1 Unto the end, for Idithun, a psalm of David. Shall not my soul be subject to God? for from him is my salvation.

למנצח על-ידותון-- מזמור לדוד ב אך אל-אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי

2 For he is my God and my saviour: he is my protector, I shall be moved no more.

אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא-אמוט רבה

3 How long do you rush in upon a man? you all kill, as if you were thrusting down a leaning wall, and a tottering fence.

עד-אנה תהותתו על-איש-- תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה

4 But they have thought to cast away my price; I ran in thirst: they blessed with their mouth, but cursed with their heart.

אך משאתו יעצו להדיח-- ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו-סלה

5 But be thou, O my soul, subject to God: for from him is my patience.

אך לאלהים דומי נפשי כי-ממנו תקותי

6 For he is my God and my saviour: he is my helper, I shall not be moved.

אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט

7 In God is my salvation and my glory: he is the God of my help, and my hope is in God.

על-אלהים ישעי וכבודי צור-עזי מחסי באלהים

8 Trust in him, all ye congregation of people: pour out your hearts before him. God is our helper for ever.

בטחו בו בכל-עת עם-- שפכו-לפניו לבבכם אלהים מחסה-לנו סלה

9 But vain are the sons of men, the sons of men are liars in the balances: that by vanity they may together deceive.

אך הבל בני-אדם-- כזב בני-איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד

10 Trust not in iniquity, and cover not robberies: if riches abound, set not your heart upon them.

אל-תבטחו בעשק ובגזל אל-תהבלו חיל כי-ינוב-- אל-תשיתו לב

11 God hath spoken once, these two things have I heard, that power belongeth to God,

אחת דבר אלהים--שתים-זו שמעתי כי עז לאלהים

12 And mercy to thee, O Lord; for thou wilt render to every man according to his works.

ולך-אדני חסד כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו