Psalms 51
1 Unto the end, a psalm of David, When Nathan the prophet came to him after he had sinned with Bethsabee. Have mercy on me, O God, according to thy great mercy. And according to the multitude of thy tender mercies blot out my iniquity.
| למנצח מזמור לדוד ב בבוא-אליו נתן הנביא-- כאשר-בא אל-בת-שבע ג חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי |
2 Wash me yet more from my iniquity, and cleanse me from my sin.
| הרבה (הרב) כבסני מעוני ומחטאתי טהרני |
3 For I know my iniquity, and my sin is always before me.
| כי-פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד |
4 To thee only have I sinned, and have done evil before thee: that thou mayst be justified in thy words and mayst overcome when thou art judged.
| לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך-- תזכה בשפטך |
5 For behold I was conceived in iniquities; and in sins did my mother conceive me.
| הן-בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי |
6 For behold thou hast loved truth: the uncertain and hidden things of thy wisdom thou hast made manifest to me.
| הן-אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני |
7 Thou shalt sprinkle me with hyssop, and I shall be cleansed: thou shalt wash me, and I shall be made whiter than snow.
| תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין |
8 To my hearing thou shalt give joy and gladness: and the bones that have been humbled shall rejoice.
| תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית |
9 Turn away thy face from my sins, and blot out all my iniquities.
| הסתר פניך מחטאי וכל-עונתי מחה |
10 Create a clean heart in me, O God: and renew a right spirit within my bowels.
| לב טהור ברא-לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי |
11 Cast me not away from thy face; and take not thy holy spirit from me.
| אל-תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל-תקח ממני |
12 Restore unto me the joy of thy salvation, and strengthen me with a perfect spirit.
| השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני |
13 I will teach the unjust thy ways: and the wicked shall be converted to thee.
| אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו |
14 Deliver me from blood, O God, thou God of my salvation: and my tongue shall extol thy justice.
| הצילני מדמים אלהים-- אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך |
15 O Lord, thou wilt open my lips: and my mouth shall declare thy praise.
| אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך |
16 For if thou hadst desired sacrifice, I would indeed have given it: with burnt offerings thou wilt not be delighted.
| כי לא-תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה |
17 A sacrifice to God is an afflicted spirit: a contrite and humbled heart, O God, thou wilt not despise.
| זבחי אלהים רוח נשברה לב-נשבר ונדכה-- אלהים לא תבזה |
18 Deal favourably, O Lord, in thy good will with Sion; that the walls of Jerusalem may be built up.
| היטיבה ברצונך את-ציון תבנה חומות ירושלם |
19 Then shalt thou accept the sacrifice of justice, oblations and whole burnt offerings: then shall they lay calves upon thy altar.
| אז תחפץ זבחי-צדק עולה וכליל אז יעלו על-מזבחך פרים |
