Psalm 56

1 Auf den Siegesspender, für den unschuldigen Zugewanderten in der Ferne, von David, ein Weihegesang, als ihn die Philister zu Gath festhielten. Gott! Sei mir gnädig! Denn Menschen schnauben wider mich, und täglich ängstigt mich mein Feind.

למנצח על-יונת אלם רחקים-- לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת ב חנני אלהים כי-שאפני אנוש כל-היום לחם ילחצני

2 Ja, meine Feinde schnauben immerfort; denn viele streiten gegen mich.

שאפו שוררי כל-היום כי-רבים לחמים לי מרום

3 Jedoch der Tag ist weit entfernt, da ich mich fürchte; denn auf Dich vertraue ich.

יום אירא-- אני אליך אבטח

4 Ich rühme mich der Gotteszusage; furchtlos vertraue ich auf Gott. Was können Sterbliche mir tun?

באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה בשר לי

5 Und fechten sie auch täglich meine Worte an, sind alle ihre Pläne, mir zum Schaden, böse,

כל-היום דברי יעצבו עלי כל-מחשבתם לרע

6 sie müssen doch sich fürchten und verkriechen und so auf meine Schritte lauschen, wie sie's von mir erwartet haben.

יגורו יצפינו (יצפונו)--המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי

7 Verstoße sie des Frevels wegen! Die Scharen stürze hin im Grimme, Gott!

על-און פלט-למו באף עמים הורד אלהים

8 Vermerkst Du schon mein Schwanken, dann lege meine Tränen auch in Deinen Schlauch, voll angerechnet!

נדי ספרתה-אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך

9 Dann weichen meine Feinde. Am Tage, da ich rufe, weiß ich, daß ich einen Gott besitze.

אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה-ידעתי כי-אלהים לי

10 Ich rühme mich der Gotteszusage; ich rühme mich der Zusage des Herrn.

באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר

11 Furchtlos vertraue ich auf Gott. Was kann ein Mensch mir antun? -

באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה אדם לי

12 Ich schulde Dir Gelübde, Gott; ich zahle sie Dir heim mit Dankbarkeit.

עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך

13 Denn meine Seele wahrst Du vor dem Tod, nicht wahr? vorm Sturze meine Füße. So kann ich länger noch vor Gott im Licht des Lebens wallen.

כי הצלת נפשי ממות-- הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים-- באור החיים