Sprueche 7
1 Mein Sohn, behalte meine Reden! Bei dir verwahr, was ich dich heiße!
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך |
2 Bewahr dir meine Vorschriften, so wirst du leben, und meine Weisung wie den Augapfel!
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך |
3 Bind sie an deine Finger! Auf deines Herzens Tafel schreibe sie!
| קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך |
4 Zur Weisheit sprich: "Du bist mir Schwester", nenn Einsicht deine Freundin,
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא |
5 auf daß sie dich vor einem andere Weib bewahre, vor einer Fremden, die einschmeichelnd redet!
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה |
6 Durchs Fenster meines Hauses, durchs Gitter schaute ich hinaus.
| כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי |
7 Da sah ich einen Jüngling bei den noch Unerfahrenen, bemerkte bei den jungen Leuten einen Unvorsichtigen,
| וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב |
8 der auf der Gasse nahe einer Ecke ging und in der Richtung meines Hauses schritt
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד |
9 in Dämmerung, am Abende des Tags, in stiller Nachtzeit, in der Dunkelheit.
| בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה |
10 Da tritt auf einmal ihm das Weib entgegen im Dirnenanzug mit geschnürter Brust.
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב |
11 Unruhig trieb sie sich herum; zu Hause hatten ihre Füße keine Ruhe.
| המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה |
12 Ein Schritt jetzt auf die Straße und auf den Markt ein Schritt; sie lauerte an jeder Ecke.
| פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב |
13 Jetzt hascht sie ihn, küßt ihn; mit frecher Miene redet sie ihn an:
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו |
14 "Schlachtopfer darzubringen, lag mir ob; ich habe heute mein Gelübde nun entrichtet.
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי |
15 Deswegen bin ich ausgegangen, um dich zu suchen. Ich habe dich gefunden.
| על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך |
16 Mit Decken habe ich bedeckt mein Lager, mit buntem Linnen aus Ägypten.
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים |
17 Mit Myrrhen habe ich besprengt mein Lager, mit Aloë und Zimtgewürz.
| נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון |
18 So komm! Wir wollen bis zum Morgen an der Liebe uns berauschen, in Liebe uns genießen.
| לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים |
19 Der Mann ist nicht daheim; er zog auf Reisen in die Ferne.
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק |
20 Er nahm den Beutel samt dem Gelde mit sich; am Vollmondstag erst kehrt er wieder heim."
| צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו |
21 So bringt sie ihn herum durch ihr verführerisches Reden und reißt ihn fort durch ihre glatten Lippen.
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו |
22 Er folgt ihr nach, der Harmlose, gleich einem Stier, den man zur Schlachtbank führt, gleich einem Hund zum Stricke,
| הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל |
23 gleich einem Hirsch dahin, wo ihm ein Pfeil die Leber spaltet, gleich einem Vogel, der zur Schlinge eilt, und merkt es nicht, daß es sein Leben gilt.
| עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא |
24 Nun, Söhne, horcht auf mich! Auf meines Mundes Reden merket!
| ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי |
25 Laß nicht dein Herz zu ihren Wegen biegen! Verirr dich nicht auf ihre Steige!
| אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה |
26 Denn viel sind der Erschlagenen, die sie gefällt, und viele sind's, die sie gemordet.
| כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה |
