Job 31

1 J'avais fait un pacte avec mes yeux, et comment aurais-je arrêté mes regards sur une vierge. —

ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃

2 Quelle part, me disais-je, Dieu me réserverait-il d'en haut? Quel sort le Tout-Puissant me ferait-il de son ciel?

ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃

3 La ruine n'est-elle pas pour le méchant, et le malheur pour les artisans d'iniquité?

הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃

4 Dieu ne connaît-il pas mes voies, ne compte-t-il pas tous mes pas?

הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃

5 Si j'ai marché dans le sentier du mensonge, si mon pied a couru après la fraude, —

אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃

6 que Dieu me pèse dans de justes balances, et il reconnaîtra mon innocence!

ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃

7 Si mes pas se sont écartés du droit chemin, si mon cœur a suivi mes yeux, si quelque souillure s'est attachée à mes mains, —

אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃

8 que je sème, et qu'un autre mange, que mes rejetons soient déracinés!

אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃

9 Si mon cœur a été séduit par une femme, si j'ai fait le guet à la porte de mon prochain, —

אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃

10 que ma femme tourne la meule pour un autre, que des étrangers la déshonorent!

תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃

11 Car c'est là un crime horrible, un forfait que punissent les juges;

כי הוא זמה והיא עון פלילים׃

12 un feu qui dévore jusqu'à la ruine, qui aurait détruit tous mes biens.

כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃

13 Si j'ai méconnu le droit de mon serviteur ou de ma servante, quand ils étaient en contestation avec moi: —

אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃

14 Que faire, quand Dieu se lèvera? Au jour de sa visite, que lui répondrai-je?

ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃

15 Celui qui m'a fait dans le sein de ma mère ne l'a-t-il pas fait aussi? Un même Créateur ne nous a-t-il pas formés?

הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃

16 Si j'ai refusé aux pauvres ce qu'ils désiraient, si j'ai fait languir les yeux de la veuve,

אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃

17 si j'ai mangé seul mon morceau de pain, sans que l'orphelin en ait eu sa part: —

ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃

18 dès mon enfance il m'a gardé comme un père; dès ma naissance il a guidé mes pas.

כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃

19 Si j'ai vu le malheureux périr sans vêtements, l'indigent manquer de couverture,

אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃

20 sans que ses reins m'aient béni, sans que la toison de mes agneaux l'ait réchauffé;

אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃

21 si j'ai levé la main contre l'orphelin, parce que je me voyais un appui dans les juges, —

אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃

22 que mon épaule se détache du tronc, que mon bras soit arraché de l'humérus.

כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃

23 Car je crains la vengeance de Dieu, et devant sa majesté je ne puis subsister.

כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃

24 Si j'ai mis dans l'or mon assurance, si j'ai dit à l'or pur: « Tu es mon espoir; »

אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃

25 si je me suis réjoui de l'abondance de mes biens, des trésors amassés par mes mains;

אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃

26 si, en voyant le soleil jeter ses feux, et la lune s'avancer dans sa splendeur,

אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃

27 mon cœur s'est laissé séduire en secret, si ma main s'est portée à ma bouche, —

ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃

28 c'est là encore un crime que punit le juge; j'aurais renié le Dieu très-haut.

גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃

29 Si j'ai été joyeux de la ruine de mon ennemi, si j'ai tressailli d'allégresse quand le malheur l'a frappé: —

אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃

30 Non, je n'ai pas permis à ma langue de pécher, en demandant sa mort avec imprécation!...

ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃

31 Si les gens de ma tente ne disaient pas: « Où trouver quelqu'un qui ne soit pas rassasiés de sa table? »

אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃

32 si l'étranger passait la nuit en dehors, si je n'ouvrais pas la porte au voyageur!...

בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃

33 Si j'ai, comme font les hommes, déguisé mes fautes, et renfermé mes iniquités dans mon sein,

אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃

34 par peur de la grande assemblée, par crainte du mépris des familles, au point de me taire, et de n'oser franchir le seuil de ma porte!...

כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃

35 Oh! Qui me fera trouver quelqu'un qui m'écoute? Voilà ma signature: que le Tout-Puissant me réponde! Que mon adversaire écrive aussi sa cédule!

מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃

36 On verra si je ne la mets pas sur mon épaule, si je n'en ceins pas mon front comme d'un diadème!

אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃

37 Je rendrai compte à mon juge de tous mes pas, je m'approcherai de lui comme un prince.

מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃

38 Si ma terre crie contre moi, si j'ai fait pleurer ses sillons;

אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃

39 si j'ai mangé ses produits sans l'avoir payée, si je l'ai arrachée à ses légitimes possesseurs, —

אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃

40 qu'au lieu de froment il y naisse des épines, et de l'ivraie au lieu d'orge! Ici finissent les discours de Job.

תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃