Mātiu 21
1 Pea ʻi heʻenau ofi ki Selūsalema, ʻo hoko ki Petefesi, ki he moʻunga ko ʻOlive, naʻe toki fekau ʻe Sisu ʻae ākonga ʻe toko ua,
| ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃ |
2 ʻO ne pehē kiate kinaua, “Mo ō ki he potu kakai ʻoku hangatonu mai, pea te mo ʻilo leva ʻae ʻasi ʻoku noʻotaki, mo hono ʻuhiki: vevete ʻo tataki mai kiate au.
| ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃ |
3 Pea kapau ʻe lea ha taha kiate kimoua, te mo pehē, ‘ʻOku na ʻaonga ki he ʻEiki;’ pea te ne tuku mai leva ia.”
| וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃ |
4 Naʻe fai eni kotoa pē, koeʻuhi ke fakamoʻoni ʻaia naʻe lea ʻaki ʻe he palōfita, ʻo pehē,
| וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃ |
5 “Mou tala ki he taʻahine ʻo Saione, ‘Vakai, ʻoku haʻu ho Tuʻi kiate koe, ʻoku angamalū, ʻo heka ki he ʻasi, mo e ʻuhiki ko e fānau ʻae ʻasi.’”
| אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃ |
6 Pea naʻe ʻalu ʻae ongo ākonga ʻo na fai ʻo hangē ko e fekau ʻa Sisu kiate kinaua,
| וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃ |
7 ʻo ʻomi ʻae ʻasi, mo e ʻuhiki, pea nau ʻai ki ai honau kofu, ʻonau fakaheka, [ia ]ki ai.
| ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃ |
8 Pea folahi atu ʻe he kakai tokolahi honau kofu ʻi he hala; pea naʻe tutuʻu hifo ʻe he niʻihi ʻae ʻuluʻuluʻi ʻakau, ʻo falikiliki ʻaki ʻae hala.
| ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃ |
9 Pea ko e kakai tokolahi naʻe muʻomuʻa mo muimui atu, naʻa nau kalanga, ʻo pehē, “Hosana ki he Foha ʻo Tevita: ‘ʻOku monūʻia ia ʻoku haʻu ʻi he huafa ʻo Sihova;’ Hosana ʻi ʻolunga.”
| והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃ |
10 Pea ʻi heʻene hoko ki Selūsalema, naʻe ngatū ʻae kolo kotoa, ʻo pehē, “Ko hai eni?”
| ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃ |
11 Pea pehē ʻe he kakai, “Ko Sisu eni, ko e palōfita ʻo Nāsaleti ʻi Kaleli.”
| ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃ |
12 Pea hū ʻa Sisu ki he falelotu lahi ʻoe ʻOtua, ʻo kapusi kituʻa ʻakinautolu kotoa pē naʻe fefakatauʻaki ʻi he falelotu lahi, ʻo ne fulihi ʻae ngaahi palepale ʻoe kau fetongi paʻanga, mo e nofoʻa ʻonautolu naʻe fakatau lupe,
| ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ |
13 ʻo ne pehēange kiate kinautolu, “Kuo tohi, ‘ʻE ui hoku fale ko e falelotu;’ ka kuo mou ngaohi ia ko e ʻana ʻoe kau kaihaʻa.”
| ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃ |
14 Pea naʻe haʻu kiate ia, ʻi he falelotu lahi, ʻae kui mo e pipiki; pea ne fakamoʻui ʻakinautolu.
| ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃ |
15 Pea kuo mamata ʻae kau taulaʻeiki lahi mo e kau tangata tohi ki he ngaahi meʻa mana naʻa ne fai, mo e kalanga ʻae tamaiki ʻi he falelotu lahi, ʻo pehē, “Hosana ki he foha ʻo Tevita;” naʻa nau ʻita lahi,
| ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃ |
16 ʻonau pehē kiate ia, “ʻOku ke ongoʻi ʻenau lea?” Pea talaange ʻe Sisu kiate kinautolu, “ʻIo; pea ʻoku teʻeki siʻi ke mou lau, ‘Kuo ke maʻu ʻae fakamālō mei he ngutu ʻoe kau valevale mo e kei huhū?’”
| ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃ |
17 Pea tuku ʻe ia ʻakinautolu, kae ʻalu ia mei he kolo ki Pētani; pea mohe ai.
| ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃ |
18 Pea pongipongi ai, ʻi heʻene liu mai ki he kolo, kuo fiekaia ia.
| ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃ |
19 Pea mamata ia ki he ʻakau ko e fiki ʻi he hala, pea ʻalu ia ki ai, ka naʻe ʻikai te ne ʻilo ai ha meʻa ka ko e lau pe, pea pehē ʻe ia ki ai, “Ngata ʻi heni, ke ʻoua naʻa tupu ha fua ʻiate koe ʻo lauikuonga.” Pea mate leva ʻae ʻakau ko e fiki. (aiōn g165)
| וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃ (aiōn g165) |
20 Pea kuo mamata ki ai ʻae kau ākonga, pea nau ofo, ʻo pehē, “Kuo mate vave ʻae ʻakau ko e fiki!”
| ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃ |
21 Pea lea ʻa Sisu, ʻo pehēange kiate kinautolu, “Ko ʻeku tala moʻoni atu kiate kimoutolu, Kapau ʻoku mou maʻu ʻae tui, pea ʻoua naʻa fakataʻetaʻetui, ʻe ʻikai te mou fai pe ʻa ia [kuo fai ]ki he ʻakau ko e fiki, ka ʻoka mou ka tala ki he moʻunga ni foki, ‘Ke hiki koe, mo lī koe ki he tahi;’ ʻe fai ia.
| ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃ |
22 Pea ko e meʻa kotoa pē ʻaia te mou kole ʻi he lotu, ʻi he tui, te mou maʻu.”
| וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃ |
23 Pea kuo hū ia ki he falelotu lahi, pea haʻu kiate ia ʻae kau taulaʻeiki lahi mo e mātuʻa ʻoe kakai, ʻi heʻene kei malanga, ʻonau pehē, “Ko e pule fē ʻoku ke fai ai ʻae ngaahi meʻa ni? Pea ko hai naʻa ne tuku ʻae pule ni kiate koe?”
| ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃ |
24 Pea lea ʻa Sisu, ʻo pehēange kiate kinautolu, “Te u fehuʻi kiate kimoutolu foki ki he meʻa ʻe taha, pea kapau te mou tala ia kiate au, te u tala foki kiate kimoutolu ʻae pule ko ia ʻoku ou fai ai ʻae ngaahi meʻa ni.
| ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ |
25 Ko e papitaiso ʻa Sione, naʻe mei fē? Mei he langi, pe mei he tangata?” Pea nau fealēleaʻaki, ʻo pehē, “Kapau te tau pehē, ‘Mei he langi;’ pea ʻe pehē ʻe ia kiate kitautolu, ‘Pea ko e hā naʻe ʻikai ai te mou tui kiate ia?’
| טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃ |
26 Pea kapau te tau pehē, ‘Mei he tangata;’ ʻoku tau manavahē ki he kakai; he ʻoku lau kotoa pē ko e palōfita ʻa Sione.”
| אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃ |
27 Pea nau talaange kia Sisu, ʻo pehē, “ʻOku ʻikai te mau ʻilo.” Pea pehē ʻe ia kiate kinautolu, “Pea ʻe ʻikai te u tala kiate kimoutolu ʻae pule ko ia ʻoku ou fai ai ʻae ngaahi meʻa ni.
| ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ |
28 “Ka ko e hā homou loto? Naʻe ai ʻae tangata ʻe taha naʻe toko ua hono foha; pea haʻu ia ki hono ʻuluaki, ʻo ne pehē, ‘Foha, ʻalu ʻo ngāue ʻi heʻeku ngoue vaine he ʻaho ni.’
| אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃ |
29 Pea talaange ʻe ia ʻo pehē, ‘ʻE ʻikai:’ kae hili ia ne ne fakatomala pea ʻalu.
| ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃ |
30 Pea haʻu ia ki hono toko ua, ʻo ne lea pehē pe foki. Pea lea ia, ʻo pehē, ‘ʻEiki, te u [ʻalu]:’ ka naʻe ʻikai ʻalu ia.
| ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃ |
31 Ko hai ia ʻiate kinaua naʻe fai ʻae loto ʻo ʻena tamai?” Pea nau talaange kiate ia, “Ko e ʻuluaki.” Pea pehē ʻe Sisu kiate kinautolu, “ʻOku ou tala moʻoni atu kiate kimoutolu, ʻOku tomuʻa hoko ʻae kau tānaki tukuhau mo e kau faʻa feʻauaki ki he puleʻanga ʻoe ʻOtua ʻiate kimoutolu.
| מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃ |
32 He naʻe haʻu ʻa Sione kiate kimoutolu ʻi he hala ʻoe māʻoniʻoni, pea naʻe ʻikai te mou tui kiate ia: ka naʻe tui kiate ia ʻae kau tānaki tukuhau mo e kau faʻa feʻauaki: pea hili hoʻomou mamata ki ai, naʻe ʻikai te mou fakatomala ai, ke mou tui kiate ia.”
| כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃ |
33 “Fanongo ki he fakatātā ʻe taha: Naʻe ai ʻae ʻeiki ʻe taha, naʻa ne tō ʻae ngoue vaine, ʻo takatakai ʻaki ia ʻae ʻā, ʻo keli ʻi ai ʻae tataʻoʻanga uaine, ʻo ne langa ʻae fale leʻo, ʻo ne tuku ia ki he kau tangata tauhi ngoue, kae ʻalu ia ki he fonua mamaʻo:
| משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃ |
34 Pea kuo ofi hono toʻukai vaine, pea fekau ʻe ia ʻene kau tamaioʻeiki ki he kau tauhi ngoue, koeʻuhi ke nau maʻu hono ngaahi fua.
| ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃ |
35 Pea puke ʻe he kau tangata ngoue ʻene kau tamaioʻeiki, ʻo haha ʻae tokotaha, mo tāmateʻi ʻae tokotaha, pea tolongaki ʻaki ʻae maka ʻae tokotaha.
| ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃ |
36 Pea toe fekau ʻe ia ʻae kau tamaioʻeiki lahi hake ʻi he ʻuluaki: pea nau fai pehē pe kiate kinautolu.
| ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃ |
37 Pea fekau fakamui ʻe ia ʻa hono foha kiate kinautolu, ʻo ne pehē, ‘Te nau fakaʻapaʻapa ki hoku foha.’
| ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃ |
38 Ka kuo mamata ʻae kau tauhi ngoue ki he foha, pea nau fealēleaʻaki, [ʻo pehē], ‘Ko eni ʻae foha hoko; haʻu, ke tau tāmateʻi ia, pea tau maʻu hono tofiʻa.’
| ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃ |
39 Pea naʻa nau puke ia, ʻo lī ia kituaʻā ngoue vaine, ʻo tāmateʻi ia.
| ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃ |
40 “Pea ko ia, ʻoka haʻu ʻae ʻeiki ʻoe ngoue vaine, ko e hā te ne fai ki he kau tauhi ngoue ko ia?”
| והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃ |
41 Pea nau talaange kiate ia, “Te ne fakaʻauha fakamamahi ʻae kau tangata angakovi ko ia, pea tuku ʻene ngoue ki he kau tauhi kehe, te nau ʻoatu kiate ia ʻae fua ʻi hono ngaahi faʻahitaʻu.”
| ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃ |
42 Pea pehēange ʻe Sisu kiate kinautolu, “ʻOku teʻeki siʻi te mou lau ʻi he tohi, ‘Ko e maka ko ia naʻe liʻaki ʻe he kau tufunga, ko ia ia kuo hoko ko e fungani ʻoe tuliki; ko e ngāue eni ʻa Sihova, pea ko e meʻa fakaofo ʻi hotau ʻao?’
| ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ |
43 “Ko ia ʻoku ou tala atu ai kiate kimoutolu, ʻE ʻave ʻae puleʻanga ʻoe ʻOtua ʻiate kimoutolu, pea ʻe ʻoatu ia ki ha kakai ʻe tupu ai hono ngaahi fua.
| על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃ |
44 Pea ko ia ʻe tō ki he maka ni, ʻe mafesi ai ia: ka ko ia fulipē ʻe tō ia ki ai, te ne momosi ia ke efuefu.”
| והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃ |
45 Pea kuo fanongo ʻae kau taulaʻeiki lahi mo e Fālesi ki heʻene ngaahi fakatātā, naʻa nau ʻilo ko ʻene lea kiate kinautolu.
| ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃ |
46 Ka ʻi heʻenau holi ke puke ia, naʻa nau manavahē ki he kakai, he naʻa nau pehē, “Ko e palōfita ia.”
| ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃ |
