Luke 12
1 Pea feʻunga mo ia, kuo fakakātoa ʻae fuʻu kakai taʻefaʻalaua, ʻonau femalakiʻaki ʻakinautolu, pea kamata lea ai ia, ʻo fuofua fai ki heʻene kau ākonga, “Mou vakai telia ʻae meʻa fakatupu ʻae kau Fālesi, ʻaia ko e mālualoi.
| בינתיים הלך וגדל מספר הנוכחים עד שהגיע לאלפים רבים, ומרוב דוחק וצפיפות דרכו אחד על רגלי השני. ישוע פנה תחילה אל תלמידיו ואמר:”היזהרו מצביעותם של הפרושים! הם מעמידים פני צדיקים תמימים בזמן שמעשיהם והתנהגותם מצביעים על היפוכו של דבר. אולם צביעות כזאת אי־אפשר להסתיר לנצח, |
2 He ʻoku ʻikai ha meʻa ʻoku ʻufiʻufi, ʻe taʻefakahā; pe fufū, ʻe taʻeʻiloa ia.
| כי בבוא העת כל מה שמוסתר עכשיו ייגלה, וכל מה שאינו ידוע ייוודע. |
3 Pea ko ia kotoa pē kuo mou lea ʻaki ʻi he poʻuli, ʻe fanongo ia ʻi he maama; pea ko ia kuo mou fanafana ʻaki ʻi he ngaahi loki, ʻe kalangaekina ia mei he tuʻa fale.”
| לפיכך, כל מה שאמרתם בחשכה יישמע באור היום, וכל מה שלחשתם בין ארבעה קירות ייקרא בקולי קולות מעל גגות הבתים! |
4 “Pea ʻoku ou tala atu kiate kimoutolu ko hoku kāinga, “ʻOua te mou manavahē kiate kinautolu ʻoku tāmateʻi ʻae sino, pea hili ia ʻoku ʻikai mo ha meʻa te nau faʻa fai.
| ”ידידים יקרים, אל תפחדו מאלה הרוצים להרוג אתכם, כי הם יכולים להמית אך ורק את הגוף, בעוד שבנפש אין הם מסוגלים לפגוע. |
5 Ka te u fakahā kiate kimoutolu ʻaia te mou manavahē ki ai: manavahē kiate ia, ʻa ia, ʻoka hili ʻene tāmateʻi, ʻoku ne faʻa fai ke lī ki heli; ʻio, ʻoku ou pehē kiate kimoutolu, manavahē kiate ia. (Geenna g1067)
| היודעים אתם ממי עליכם לפחד? מאלוהים! כי הוא מסוגל להמית ואחר כך להשליך לגיהינום! (Geenna g1067) |
6 “ʻIkai ʻoku fakatau ʻae kihiʻi manupuna ʻe nima ʻaki ʻae paʻanga siʻi ʻe ua? Pea ʻoku ʻikai ngalo hanau taha ʻi he ʻao ʻoe ʻOtua.
| ”מה מחירן של חמש ציפורי דרור, שניים־שלושה שקלים? אף־על־פי־כן אלוהים אינו שוכח אף אחת מהן. |
7 Ka ko e ngaahi tuʻoni louʻulu ʻo homou ʻulu kuo lau kotoa pē. Ko ia ʻoua ʻe manavahē: [he ]ʻoku mou mahuʻinga hake ʻi he fanga kihiʻi manu lahi.
| אלוהים יודע אפילו את מספר השערות על ראשכם. לכן אל תפחדו; אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות. |
8 “ʻOku ou tala foki kiate kimoutolu, Ko ia ia te ne fakahā au ʻi he ʻao ʻoe kakai, ʻe fakahā foki ia ʻe he Foha ʻoe tangata ʻi he ʻao ʻoe kau ʻāngelo ʻae ʻOtua.
| ”אני מבטיח לכם שכל המודה שהוא מאמין בי לפני בני־האדם, גם אני אכבד אותו ואודה בו לפני מלאכי אלוהים. |
9 Ka ko ia ʻoku ne siʻaki au ʻi he ʻao ʻoe kakai, ʻe siʻaki ia ʻi he ʻao ʻoe kau ʻāngelo ʻae ʻOtua.
| אולם מי שמתכחש לי לפני בני־אדם, גם אני אתכחש לו לפני מלאכי אלוהים. |
10 “Pea ko ia ʻe lea kovi ki he Foha ʻoe tangata, ʻe fakamolemole ia kiate ia; ka ko ia ʻoku ne lohiakiʻi ʻae Laumālie Māʻoniʻoni, ʻe ʻikai fakamolemolea ia.
| ובכל זאת, מי שידבר נגד בן־האדם ייסלח לו, בעוד שאדם המדבר נגד רוח הקודש לא ייסלח לו לעולם. |
11 “Pea ka nau ka ʻomi ʻakimoutolu ki he ngaahi falelotu, mo e kau fakamaau, mo e kau pule, ʻoua naʻa mou feinga pe fēfē pe ko e hā te mou tali ʻaki, pe ko ia te mou fakahā:
| ”כאשר יביאו אתכם למשפט בבתי־הכנסת או לפני שליטים וממשלות, אל תדאגו כיצד תגנו על עצמכם וכיצד תעידו, |
12 Koeʻuhi ʻe ako ʻe he Laumālie Māʻoniʻoni kiate kimoutolu ʻi he feituʻulaʻā ko ia, ʻaia ʻoku totonu ke [mou ]lea ʻaki.”
| כי רוח הקודש יגיד לכם מה לומר בזמן המתאים.“ |
13 Pea naʻe pehē ʻe he tokotaha ʻoe kakai kiate ia, “ʻEiki, ke ke leaange ki hoku tokoua ke ma vaeua mo au ʻae tofiʻa.”
| איש אחד מהקהל קרא אל ישוע:”רבי, אמור בבקשה לאחי שייתן לי את חלקי בירושת אבינו.“ |
14 Pea pehē ʻe ia ki ai, “Tangata, Ko hai ne ne fakanofo au ko e fakamaau pe ko e tufaki kiate kimoutolu?”
| אולם ישוע השיב:”מי מינה אותי להיות לכם שופט ובורר? |
15 Pea pehē ʻe ia kiate kinautolu, “Tokanga pea vakai, telia ʻae manumanu: he ko e moʻui ʻae tangata ʻoku ʻikai ʻi hono lahi ʻoe ngaahi meʻa ʻoku ne maʻu.”
| היזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם והאושר אינם תלויים בעושרו ובנכסיו.“ |
16 Pea naʻa ne lea ʻaki ʻae fakatātā kiate kinautolu, ʻo pehē, “Naʻe fua ʻo lahi ʻaupito ʻae fonua ʻoe tangata koloaʻia ʻe tokotaha:
| ישוע סיפר להם את המשל הבא:”לעשיר אחד היה שדה פורה שהניב יבול רב. |
17 Pea fifili ia ʻi hono loto, ʻo pehē, ‘Ko e hā te u fai, he ʻoku ʻikai ha potu ke fetuku ki ai ʻeku ngaahi fua?’
| אסמיו היו מלאים עד אפס מקום, והאיש לא ידע מה לעשות בתבואה הרבה שכבר לא יכול היה לאחסן. |
18 Pea ne pehē, ‘Te u fai eni: te u vete hifo ʻa hoku ngaahi feleoko, ʻo langa ke lalahi; pea teu fetuku ki ai ʻa ʻeku ngaahi fua kotoa pē mo ʻeku koloa.
| ’אני יודע מה עלי לעשות!‘קרא האיש.’אהרוס את האסמים הקיימים ואבנה לעצמי אסמים גדולים יותר. כך אוכל לאחסן את התבואה הרבה שלי. |
19 Pea te u pehē ki hoku laumālie, “Laumālie, kuo fokotuʻumaʻu ʻae ngaahi meʻa lelei lahi ki he taʻu lahi; ke ke fiemālie pe, ʻo kai, mo inu, mo fiefia.”’
| אחר כך אומר לעצמי: יש לך מספיק כסף לשנים רבות. מעתה ואילך אל תעבוד קשה, כי אם אכול, שתה ותהנה‘. |
20 Ka naʻe pehē ʻe he ʻOtua kiate ia, ‘Ko e vale koe, ʻe toʻo ʻiate koe ʻi he poōni ʻa ho laumālie: pea [ʻe hoko ]ko e ngaahi meʻa ʻa hai ʻaia kuo ke tokonaki?’
| אבל אלוהים אמר לו:’שוטה שכמוך! הלילה תמות, ומה תעשה עם כל מה שאגרת לעצמך?‘ |
21 “Pea ʻoku pehē ia ʻaia ʻoku ne fokotuʻu koloa maʻana, ka ʻoku ʻikai maʻumeʻa ki he ʻOtua.”
| כך יקרה לכל אדם האוגר לעצמו אוצר על־פני האדמה ולא בשמים.“ |
22 Pea pehē ʻe ia ki heʻene kau ākonga, “Ko ia ʻoku ou pehē ai kiate kimoutolu, ʻoua naʻa mou tokanga ki hoʻomou moʻui, ki ha meʻa te mou kai; pe ki he sino, pe ko e hā te mou ʻai ki ai.
| ישוע פנה אל תלמידיו ואמר:”אל תדאגו למה שתאכלו או תלבשו, |
23 ʻOku lahi hake ʻae moʻui ʻi he meʻakai, mo e sino ʻi he kofu.
| כי החיים חשובים הרבה יותר מהאוכל, והגוף חשוב הרבה יותר מהלבוש. |
24 Tokanga ki he fanga leveni, he ʻoku ʻikai te nau tūtuuʻi pe tuʻusi; pea ʻoku ʻikai hanau fale koloa, pe feleoko ka ʻoku fafanga ʻe he ʻOtua ʻakinautolu pea ʻikai ʻoku mou lelei hake ʻaupito ʻi he fanga manu?
| קחו לדוגמה את העורבים – הם אינם זורעים, אינם קוצרים ואין להם מחסן לאגור את מזונם. אף־על־פי־כן לא חסר להם דבר כי אלוהים מאכיל אותם ודואג להם. ואתם הרי יקרים לאלוהים הרבה יותר מן העופות! |
25 Pea ko hai ia ʻiate kimoutolu ʻi heʻene tokanga ʻe faʻa fakalōloa siʻi ki heʻene moʻui?
| מלבד זאת, מה תועיל דאגתכם? האם יכולה דאגתכם להוסיף עוד יום לחייכם או עוד סנטימטר לקומתכם? |
26 Pea kapau ʻoku ʻikai te mou mafai ʻaia ʻoku siʻi taha pe, ko e hā ʻoku mou tokanga ai ki he meʻa kehe?
| אם דאגתכם אינה מסוגלת לשנות דברים פעוטים כאלה, מה הטעם לדאוג לדברים גדולים יותר? |
27 Tokanga ki he tupu hake ʻoe fisiʻi ʻakau: ʻoku ʻikai ke nau ngāue, pea ʻoku ʻikai ke filo; ka ʻoku ou tala atu kiate kimoutolu, naʻe ʻikai tatau ʻae teunga ʻo Solomone ʻi hono nāunau fulipē mo ha taha ʻiate kinautolu ni.
| ”הביטו בשושנים – הן אינן טוות ואינן אורגות, ואף־על־פי־כן אפילו שלמה המלך בכל תפארתו לא היה לבוש יותר יפה מהן! |
28 Ko ia kapau ʻe fakakofu pehē ʻe he ʻOtua ʻae mohuku, ʻaia ʻoku ʻi he ngoue he ʻaho ni, kae lī ki he ngotoʻumu ʻapongipongi; ʻikai ʻe lahi hake kiate kimoutolu, ʻakimoutolu ʻoku siʻi hoʻomou tui?
| ואם אלוהים מלביש את פרחי השדה הצומחים היום ונובלים מחר, האם אינכם חושבים שילביש גם אתכם, חסרי אמונה שכמותכם? |
29 “Pea ʻoua naʻa mou kumi ki ha meʻa te mou kai, mo e meʻa te mou inu, pea ʻoua naʻa mou loto fakataʻetaʻetui.
| אל תדאגו למה שתאכלו ותשתו ואל תדאגו שמא לא יספק לכם אלוהים את מה שאתם צריכים. |
30 He ko e meʻa kotoa pē eni ʻoku kumi ki ai ʻe he ngaahi kakai ʻo māmani: pea ʻoku ʻilo ʻe hoʻomou Tamai ʻoku mou masiva ʻi he ngaahi meʻa ni.
| בני־אדם שאינם מאמינים באלוהים דואגים יום־יום למה שיאכלו וישתו, אולם אביכם שבשמים יודע בדיוק מה אתם צריכים. |
31 Kae kumi muʻa ʻakimoutolu ki he puleʻanga ʻoe ʻOtua: pea ʻe fakalahi ʻaki kiate kimoutolu ʻae ngaahi meʻa ni kotoa pē.
| דאגו לכל הקשור באלוהים ובמלכותו, והוא יספק לכם יום־יום את כל צרכיכם. |
32 “ʻAe fanga sipi siʻi, ʻOua ʻe manavahē he ko e finangalo lelei ʻo hoʻomou Tamai ke foaki ʻae puleʻanga kiate kimoutolu.
| ”אל תפחד, עדר קטן, כי אביכם שבשמים משתוקק להעניק לכם את מלכותו. |
33 Fakatau atu ʻaia ʻoku mou maʻu, pea faʻa foaki; tokonaki maʻamoutolu ʻae ngaahi kato ʻe ʻikai fakaʻaʻau ke motuʻa, ko e koloa ʻi he langi ʻe ʻikai ʻosi, pea ʻe ʻikai ofi ki ai ha kaihaʻa, pe fakapopo [ia ]ʻe he ane.
| מכרו את רכושכם ותנו כסף לנזקקים. מעשה זה יגדיל את אוצרכם בשמים, ואוצר בשמים לעולם לא ייפגם. כן, אוצרכם לעולם לא ידלדל, גנב לא יוכל לגנבו ועש לא יכרסם בו. |
34 He ko e potu ʻoku ʻi ai hoʻomou koloa, ʻe ʻi ai foki mo homou loto.
| במקום שבו נמצא אוצרכם שם נמצא גם לבכם ומחשבותיכם. |
35 “Tuku ke nonoʻo pe homou noʻotanga vala, pea ulo [hoʻomou ]ngaahi maama.
| ”היו מוכנים לכל מה שיקרה – כשאתם לבושים ובידכם נר דולק – |
36 Pea ke tatau ʻakimoutolu mo e kau tangata ʻoku tatali ki he liliu mai ʻa honau ʻeiki mei he taʻane; koeʻuhi ka haʻu ia ʻo tukituki, ke nau toʻo leva kiate ia.
| כמשרתים המצפים לשובו של אדונם מהחתונה. כשיבוא אדונם וידפוק בדלת, יפתחו לו מיד. |
37 ʻOku monūʻia ʻae kau tamaioʻeiki ko ia, ʻoka haʻu ʻae ʻeiki pea ne ʻilo ʻoku nau leʻo: ko e moʻoni ʻoku ou tala kiate kimoutolu, te ne nonoʻo ia, ʻo pule ke nau nofo hifo ki he kai, pea haʻu ia ʻo tauhi ʻakinautolu.
| שמחה גדולה מצפה לאלה שיהיו מוכנים לשובו של האדון, כי הוא בעצמו יושיב אותם ליד השולחן וישרת אותם. |
38 Pea kapau ʻe haʻu ia ʻi hono ua ʻoe leʻo, pe haʻu ʻi hono tolu ʻoe leʻo, pea ne ʻilo ʻoku pehē pe, ʻe monūʻia ʻae kau tamaioʻeiki ko ia.
| אולי הוא יבוא בלילה, ואולי בבוקר השכם. אך בכל עת שיבוא תהיה שמחה גדולה לכל המשרתים שימצא אותם מוכנים לבואו. |
39 Pea ʻilo eni, ka ne ʻilo ʻe he ʻeiki ʻoe fale ʻa e feituʻupō ko ia ʻe haʻu ai ʻae kaihaʻa, [pehē], ne leʻo ia, ka ʻe ʻikai tuku ke hae hono fale.
| ”אילו ידעו את השעה, היו כולם מתכוננים לבואו, כשם שהיו מתכוננים לבואו של גנב אילו ידעו מתי יבוא. |
40 Ko ia mou teuteu pe foki: he ko e feituʻulaʻā ʻoku ʻikai te mou ʻamanaki ki ai, ʻe haʻu ai ʻae Foha ʻoe tangata.”
| גם אתם היו מוכנים תמיד, כי בן־האדם יבוא בשעה בלתי צפויה.“ |
41 Pea toki pehē ʻe Pita kiate ia, “ʻEiki, ʻoku ke lea ʻaki mai ʻae fakatātā ni kiate kimautolu, pe ki [he kakai ]kotoa pē?”
| ”אדון, “פתח פטרוס בשאלה,”האם מכוון המשל הזה אלינו בלבד או אל כולם?“ |
42 Pea pehē ʻe he ʻEiki, “He ko hai ʻae tauhi angatonu mo poto, ʻe fakanofo ʻe heʻene ʻeiki ke pule ki hono kau nofoʻanga, ke ʻatu ʻae tufakanga ʻi hono feituʻu totonu?
| ”משל זה מכוון אל כל אדם נאמן ונבון, אשר אדוניו הפקיד בידו את האחריות להשגיח על עבדיו ולדאוג לכלכלתם“, השיב האדון. |
43 ʻE monūʻia ʻae tamaioʻeiki ko ia, ʻoka haʻu ʻene ʻeiki ʻo ne ʻilo ʻoku fai pehē pe ia.
| ”ברוך תהיה אם בשובי אמצא אותך ממלא את תפקידך בנאמנות. |
44 Ko ʻeku tala moʻoni kiate kimoutolu, Te ne fakanofo ia ke pule ki heʻene meʻa kotoa pē.
| אנשים נאמנים כאלה אני אפקיד על כל רכושי. |
45 Pea ka pehē ʻe he tamaioʻeiki ko ia ʻi hono loto, ‘ʻOku fakatuotuai ʻe heʻeku ʻeiki ʻa ʻene haʻu;’ pea hanga ia ʻo taaʻi ʻae kau tamaioʻeiki mo e kau kaunanga, pea kai mo inu ke konā:
| ”אולם אם אתה רשע ותאמר לעצמך:’אה, האדון לא ישוב כל כך מהר‘, – ותתאכזר ליתר העבדים ותבלה את זמנך במסיבות, בזלילה ובשתייה – |
46 ʻE haʻu ʻae ʻeiki ʻoe tamaioʻeiki ko ia ʻi ha ʻaho ʻe ʻikai ʻamanaki ia ki ai, pea ʻi ha feituʻulaʻā ʻe ʻikai tokanga ai ia, ʻo tuʻusi ia, pea tuʻutuʻuni ke ne ʻinasi fakataha mo e taʻetui.
| אדונך יופיע בשעה בלתי צפויה, ואז הוא יכה אותך קשות ויקבע את מקומך עם הבלתי־נאמנים. |
47 Pea ko e tamaioʻeiki ko ia naʻe ʻilo ʻae loto ʻo ʻene ʻeiki, ka naʻe ʻikai ke teuteu, pe fai ʻo fakatatau mo hono loto, ʻe taaʻi ʻaki ia ʻae ngaahi tā lahi.
| הוא גם ייענש בכל חומרת הדין, מאחר שידע את חובתו וסירב למלא אותה. |
48 Ka ko ia naʻe ʻikai ʻiloa, pea fai ʻe ia ʻae ngaahi meʻa ʻoku ngali mo e tautea, ʻe taaʻi ʻaki ia ʻae ngaahi tā siʻi. He ko ia ia kuo tuku ki ai ʻae meʻa lahi, ʻe ʻamanaki lahi ʻiate ia; pea ko ia kuo tuku ki ai ʻe he kakai ʻae meʻa lahi, ʻe lahi ai ʻenau ʻamanaki ʻiate ia.
| ”לעומת זאת, אדם שלא ידע את רצון אדוניו ועשה מעשה המחייב עונש, לא ייענש בכל חומרת הדין. מי שקיבל הרבה יידרש ממנו הרבה חזרה, כי אחריותו גדולה משל אחרים. |
49 “Kuo u haʻu ke tuku ʻae afi ki māmani; pea ko e hā hoku loto, ʻo kapau kuo tutu ni ia?
| ”באתי להצית אש בעולם, ואני מייחל שמשימתי תושלם. |
50 ʻOku ai ʻae papitaiso ke u papitaiso ai; pea ʻoku ou feinga kaeʻoua ke fai ia!
| טבילה נוראה מצפה לי, ועד שאעבור אותה אני שרוי במצוקה גדולה. |
51 ʻOku mou mahalo kuo u haʻu ke tuku ʻae melino ki māmani? ʻOku ou tala kiate kimoutolu, ʻIkai; ka ko e mavahevahe:
| אתם חושבים שבאתי להשכין שלום בארץ? טעות בידיכם; באתי לגרום למחלוקת, |
52 Ngata heni ʻe feʻiteʻitani ʻae toko nima ʻi he fale pe taha, ko e toko tolu ki he toko ua, mo e toko ua ki he toko tolu.
| מעתה ואילך תתפלגנה משפחות; שלושה מבני המשפחה יהיו בעדי ושניים נגדי – או להיפך. |
53 ʻE feʻiteʻitani ʻae tamai ki he foha, mo e foha ki he tamai; ko e faʻē ki he taʻahine, mo e taʻahine ki he faʻē; ko e faʻē ʻi he fono ki heʻene taʻahine ʻi he fono, mo e taʻahine ʻi he fono ki heʻene faʻē ʻi he fono.”
| אב יחלוק על בנו; בן יחלוק על אביו; אם תחלוק על בתה; בת תחלוק על אמה; החמה תחלוק על כלתה; והכלה תחלוק על חמותה.“ |
54 Pea naʻa ne pehē foki ki he kakai, “ʻOka mou ka mamata ki he ʻalu hake ʻae ʻao mei he tokanga laʻā, ʻoku mou pehē leva, ʻOku haʻu ʻae ʻuha; pea ʻoku pehē.
| ישוע פנה אל ההמון ואמר:”כשאתם רואים עננים עולים מן המערב אתם אומרים:’עומד לרדת גשם‘. ואתם צודקים. |
55 Pea ʻoka angi mai ʻae matangi mei he feituʻu tonga, ʻoku mou pehē, ʻE pupuha pea ʻoku pehē.
| כשנושבת רוח דרומית אתם אומרים:’יהיה חמסין‘. ואתם צודקים. |
56 ʻAe kau mālualoi, ʻoku mou ʻilo ʻae mata ʻoe fonua pea mo e langi; ka ko e hā ʻoku ʻikai te mou ʻilo ai ʻae kuonga ni?
| צבועים! אתם יודעים לפרש את סימני הטבע בשמים ובארץ, אבל אתם מסרבים להבין את משמעות העת שבה אנו חיים. |
57 ʻIo, pea ko e hā ʻoku ʻikai te mou ʻilo ʻekimoutolu ʻaia ʻoku totonu?
| מדוע אינכם מסוגלים להחליט בעצמכם מה נכון? |
58 “ʻOka ke ka ʻalu mo ho fili ki he fakamaau, ke ke fai feinga ʻi he hala, koeʻuhi ke ke hao meiate ia, telia naʻa ne ʻave koe ki he fakamaau, pea tukuange Koe ʻe he fakamaau ki he matāpule pea ʻe lī koe ʻe he matāpule ki he fale fakapōpula.
| כשאתה פוגש את יריבך בדרך לבית־המשפט, השתדל להשלים איתו וליישב את הסכסוך לפני שתגיעו לשופט, אחרת השופט עלול להשליך אותך לכלא. |
59 ʻOku ou tala kiate koe, ʻE ʻikai te ke ʻalu mei ai, kaeʻoua ke ke ʻatu ʻae totongi kotoa pē.”
| ואם כך יהיה, לא תצא מהכלא עד שתשלם את מלוא חובתך!“ |
