Lukas 1
1 Alldenstund många andra hava företagit sig att om de händelser, som bland oss hava timat, avfatta berättelser,
| תאופילוס היקר, אנשים רבים כבר כתבו על הדברים שהתרחשו בינינו, |
2 i enlighet med vad som har blivit oss meddelat av dem som själva voro åsyna vittnen och ordets tjänare,
| על־פי סיפוריהם של תלמידי ישוע ושל עדי ראייה אחרים. |
3 så har ock jag, sedan jag grundligt har efterforskat allt ända ifrån begynnelsen, beslutit mig för att i följd och ordning skriva därom till dig, ädle Teofilus,
| גם אני חקרתי היטב את התרחשות הדברים מתחילתם, והחלטתי כי טוב שאכתוב לך אותם לפי סדר העניינים, |
4 så att du kan inse huru tillförlitliga de stycken äro, i vilka du har blivit undervisad.
| כדי שיהיה לך מידע מדויק על הנושא שלמדת. |
5 På den tid då Herodes var konung över Judeen levde en präst vid namn Sakarias, av Abias' "dagsavdelning". Denne hade till hustru en av Arons döttrar som hette Elisabet.
| בימי הורדוס מלך יהודה היה בארץ כהן בשם זכריה, אשר היה שייך למחלקת אביה – ממשרתי בית־המקדש. גם אשתו אלישבע הייתה ממשפחה כוהנית. |
6 De voro båda rättfärdiga inför Gud och vandrade ostraffligt efter alla Herrens bud och stadgar.
| זכריה ואלישבע היו אנשים צדיקים, אשר אהבו את ה׳ ושמרו את כל מצוותיו וחוקותיו. |
7 Men de hade inga barn, ty Elisabet var ofruktsam; och båda voro de komna till hög ålder.
| אולם לא היו להם ילדים, כי אלישבע הייתה עקרה, ושניהם כבר היו זקנים. |
8 Medan han nu en gång, när ordningen kom till hans avdelning, gjorde prästerlig tjänst inför Gud,
| יום אחד, כאשר הייתה מחלקתו של זכריה בתורנות בבית־המקדש, נפל בגורלו להיכנס אל היכל ה׳ ולהקטיר קטורת. |
9 hände det sig, vid den övliga lottningen om de prästerliga sysslorna, att det tillföll honom att gå in i Herrens tempel och tända rökelsen.
10 Och hela menigheten stod utanför och bad, medan rökoffret förrättades.
| בינתיים עמד כל העם בחוץ והתפלל, כנהוג בעת הקטרת הקטורת. |
11 Då visade sig för honom en Herrens ängel, stående på högra sidan om rökelsealtaret.
| לפתע נראה מלאך ה׳ אל זכריה מימין למזבח הקטורת. |
12 Och när Sakarias såg honom, blev han förskräckt, och fruktan föll över honom.
| זכריה נבהל ונמלא פחד. |
13 Men ängeln sade till honom: "Frukta icke, Sakarias; ty din bön är hörd, och din hustru Elisabet skall föda dig en son, och honom skall du giva namnet Johannes.
| ”אל תירא, זכריה“, הרגיע אותו המלאך.”באתי לבשר לך שאלוהים שמע את תפילתך, ושאשתך אלישבע תלד לך בן! עליך לקרוא לו’יוחנן‘. |
14 Och han skall bliva dig till glädje och fröjd, och många skola glädja sig över hans födelse.
| לידתו תביא לכם שמחה ואושר, ואנשים רבים ישמחו יחד אתכם, |
15 Ty han skall bliva stor inför Herren. Vin och starka drycker skall han icke dricka, och redan i sin moders liv skall han bliva uppfylld av helig ande.
| כי ה׳ הועיד אותו לגדולות. עליו להינזר מיין ומשקאות חריפים, והוא יימלא ברוח הקודש מעת לידתו. |
16 Och många av Israels barn skall han omvända till Herren, deras Gud.
| יוחנן ישיב רבים מעם ישראל אל ה׳ אלוהיהם. |
17 Han skall gå framför honom i Elias' ande och kraft, för att 'vända fädernas hjärtan till barnen' och omvända de ohörsamma till de rättfärdigas sinnelag, så att han skaffar åt Herren ett välberett folk."
| הוא ילך לפני ה׳ ברוחו ובגבורתו של אליהו הנביא, ישלים בין אבות לבנים, וישיב את המרדנים לדרך הצדקה והתבונה. אכן, הוא יכין את העם לבואו של האדון.“ |
18 Då sade Sakarias till ängeln: "Varav skall jag veta detta? Jag är ju själv gammal, och min hustru är kommen till hög ålder."
| ”כיצד אדע שדבריך נכונים?“שאל זכריה.”הלא אדם זקן אני, וגם אשתי כבר זקנה.“ |
19 Ängeln svarade och sade till honom: "Jag är Gabriel, som står inför Gud, och jag är utsänd för att tala till dig och förkunna dig detta glada budskap.
| ”אני המלאך גבריאל!“השיב המלאך.”אני עומד לפני אלוהים, והוא אשר שלח אותי לבשר לך את ההודעה הזאת. |
20 Och se, ända till den dag då detta sker skall du vara mållös och icke kunna tala, därför att du icke trodde mina ord, vilka dock i sin tid skola fullbordas."
| דע לך כי כל אשר אמרתי יתקיים בבוא הזמן, אולם מאחר שלא האמנת לדברי, לא תוכל להוציא מילה מפיך מרגע זה ועד שיתקיימו דברי!“ |
21 Och folket stod och väntade på Sakarias och förundrade sig över att han så länge dröjde i templet;
| האנשים אשר התפללו בחוץ המתינו בינתיים לזכריה, ולא הבינו מדוע התעכב. |
22 och när han kom ut, kunde han icke tala till dem. Då förstodo de att han hade sett någon syn i templet. Och han tecknade åt dem och förblev stum.
| לבסוף, כשיצא זכריה החוצה הוא לא יכול היה לדבר אל העם, אולם מסימני ידיים הבינו האנשים שראה חזיון. |
23 Och när tiden för hans tjänstgöring hade gått till ända, begav han sig hem.
| זכריה נשאר בבית־המקדש עד תום ימי התורנות של מחלקתו, ולאחר מכן שב לביתו. |
24 Men efter den tiden blev hans hustru Elisabet havande och höll sig dold i fem månader;
| כעבור זמן קצר הרתה אלישבע אשתו והסתתרה מעיני הציבור כחמישה חודשים. |
25 och hon sade: "Så har Herren gjort med mig nu, då han har sett till min smälek bland människorna, för att borttaga den."
| ”מה טוב הוא אלוהים!“קראה אלישבע בשמחה רבה.”ברחמיו הרבים הוא הסיר את חרפת עקרותי!“ |
26 I sjätte månaden blev ängeln Gabriel sänd av Gud till en stad i Galileen som hette Nasaret,
| בחודש השישי להריונה של אלישבע שלח אלוהים את המלאך גבריאל אל העיר נצרת שבגליל, |
27 till en jungfru som var trolovad med en man vid namn Josef, av Davids hus; och jungfruns namn var Maria.
| אל נערה בתולה בשם מרים, ארוסתו של יוסף משושלת בית־דוד. |
28 Och ängeln kom in till henne och sade: "Hell dig, du högtbenådade! Herren är med dig."
| גבריאל נגלה אל מרים ואמר לה:”שלום לך, אשת חן, ה׳ עמך!“ |
29 Men hon blev mycket förskräckt vid hans ord och tänkte på vad denna hälsning månde innebära.
| מרים נבהלה לרגע; דברי המלאך הביכו אותה, והיא ניסתה לנחש בלבה למה הוא התכוון. |
30 Då sade ängeln till henne: "Frukta icke, Maria; ty du har funnit nåd för Gud.
| ”אל תפחדי, מרים, “הרגיע אותה המלאך,”כי מצאת חן בעיני אלוהים והוא החליט לברך אותך. |
31 Se, du skall bliva havande och föda en son, och honom skall du giva namnet Jesus.
| בעוד זמן קצר תיכנסי להריון ותלדי בן. בשם’ישוע‘תקראי לו. |
32 Han skall bliva stor och kallas den Högstes Son, och Herren Gud skall giva honom hans fader Davids tron.
| הוא יהיה רם־מעלה וייקרא בן־אלוהים. ה׳ ייתן לו את כסא דוד אביו, |
33 Och han skall vara konung över Jakobs hus till evig tid, och på hans rike skall ingen ände vara." (aiōn g165)
| והוא ימלוך על עם־ישראל לעולם ועד; מלכותו לא תסתיים לעולם.“ (aiōn g165) |
34 Då sade Maria till ängeln: "Huru skall detta ske? Jag vet ju icke av någon man."
| ”כיצד אוכל ללדת?“שאלה מרים בתמיהה.”הרי אני בתולה!“ |
35 Ängeln svarade och sade till henne: "Helig ande skall komma över dig, och kraft från den Högste skall överskygga dig; därför skall ock det heliga som varder fött kallas Guds Son.
| השיב לה המלאך:”רוח הקודש תבוא אליך, וגבורת אלוהים תצל עליך. משום כך הבן הקדוש שייוולד ייקרא בן־אלוהים.“ |
36 Och se, jämväl din fränka Elisabet har blivit havande och skall föda en son, nu på sin ålderdom; och detta är sjätte månaden för henne, som säges vara ofruktsam.
| המלאך המשיך:”לפני שישה חודשים נכנסה קרובתך הזקנה אלישבע להריון – כן, זו ששכנותיה קראו לה’העקרה‘– וגם היא תלד בן! |
37 Ty för Gud kan intet vara omöjligt."
| כי אין דבר בלתי אפשרי לאלוהים“. |
38 Då sade Maria: "Se, jag är Herrens tjänarinna; ske mig såsom du har sagt." Och ängeln lämnade henne.
| ”הנני שפחתך, אדוני, “אמרה מרים בענווה,”ואני מוכנה לעשות את כל אשר יאמר לי. אמן שיתקיימו דבריך.“לאחר מכן נעלם המלאך. |
39 En av de närmaste dagarna stod Maria upp och begav sig skyndsamt till en stad i Judeen, uppe i bergsbygden.
| כעבור ימים אחדים מיהרה מרים אל הרי יהודה, אל ביתו של זכריה, ובהיכנסה אל הבית ברכה את אלישבע לשלום. |
40 Och hon trädde in i Sakarias' hus och hälsade Elisabet.
41 När då Elisabet hörde Marias hälsning, spratt barnet till i hennes liv; och Elisabet blev fylld av helig ande
| לשמע ברכתה של מרים התנועע התינוק בבטנה של אלישבע, והיא נמלאה ברוח הקודש. |
42 och brast ut och ropade högt och sade: "Välsignad vare du bland kvinnor, och välsignad din livsfrukt!
| ”ברוכה את בנשים, מרים, וברוך תינוקך!“פרצה אלישבע בקריאת שמחה. |
43 Men varför sker mig detta, att min Herres moder kommer till mig?
| ”מדוע זכיתי בכבוד הגדול שאם אדוני באה לבקר אותי? |
44 Se, när ljudet av din hälsning nådde mina öron, spratt barnet till av fröjd i mitt liv.
| התינוק בבטני התנועע בשמחה לשמע קול ברכתך! |
45 Och salig är du, som trodde att det skulle fullbordas, som blev dig sagt från Herren."
| אלוהים ברך אותך בצורה נפלאה כזאת משום שהאמנת כי יקיים את דבריו.“ |
46 Då sade Maria: "Min själ prisar storligen Herren,
| השיבה מרים:”ברכי נפשי את ה׳; |
47 och min ande fröjdar sig i Gud, min Frälsare.
| אגיל ואשמח באלוהים מושיעי! |
48 Ty han har sett till sin tjänarinnas ringhet; och se, härefter skola alla släkten prisa mig salig.
| כי עשה חסד עם שפחתו, ומעתה יברכוני כל הדורות. |
49 Ty den Mäktige har gjort stora ting med mig, och heligt är hans namn.
| גדולות ונפלאות עשה עמי אל שדי, קדוש שמו. |
50 Hans barmhärtighet varar från släkte till släkte över dem som frukta honom.
| מדור לדור הוא מעניק את חסדו ורחמיו לכל היראים אותו. |
51 Han har utfört väldiga gärningar med sin arm, han har förskingrat dem som tänkte övermodiga tankar i sina hjärtan.
| בזרוע נטויה עשה מעשי גבורה, הפר מזימות גאים ורשעים, |
52 Härskare har han störtat från deras troner, och ringa män har han upphöjt;
| והוריד שליטים מכיסאם. אולם את השפלים והנחותים הוא רומם! |
53 hungriga har han mättat med sitt goda, och rika har han skickat bort med tomma händer.
| את העניים האכיל ואת העשירים הרעיב! |
54 Han har tagit sig an sin tjänare Israel och tänkt på att bevisa barmhärtighet
| אלוהים תמך בעבדו ישראל, ולא שכח כי הבטיח לאבותינו – לאברהם ולזרעו – לרחם על ישראל לעולם ועד!“ (aiōn g165) |
56 Och Maria stannade hos henne vid pass tre månader och vände därefter hem igen.
| מרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חודשים, ולאחר מכן חזרה לביתה. |
57 Så var nu för Elisabet tiden inne, då hon skulle föda; och hon födde en son.
| בינתיים תמו ימי הריונה של אלישבע והיא ילדה בן. |
58 Och när hennes grannar och fränder fingo höra att Herren hade bevisat henne så stor barmhärtighet, gladde de sig med henne.
| השמועה על החסד שעשה איתה ה׳ התפשטה עד מהרה בין שכניה וקרובי משפחתה, וכולם שמחו בשמחתה. |
59 Och på åttonde dagen kommo de för att omskära barnet; och de ville kalla honom Sakarias, efter hans fader.
| ביום השמיני להולדת התינוק התכנסו השכנים והקרובים לטקס ברית־המילה. האורחים היו בטוחים שהתינוק ייקרא”זכריה“– על שם אביו, |
60 Men hans moder tog till orda och sade: "Ingalunda; han skall heta Johannes."
| אולם אלישבע אמרה:”לא, שם התינוק יוחנן!“ |
61 Då sade de till henne: "I din släkt finnes ju ingen som har det namnet."
| ”יוחנן?“התפלאו האורחים.”אבל אין במשפחתך אף אחד בשם הזה“. |
62 Och de frågade hans fader genom tecken vad han ville att barnet skulle heta.
| הם פנו אל זכריה (שעדיין לא היה מסוגל לדבר), ושאלו אותו בתנועות ידיים וברמזים כיצד ייקרא התינוק. |
63 Då begärde han en tavla och skrev dessa ord: "Johannes är hans namn." Och alla förundrade sig.
| זכריה ביקש בתנועות ידיים שיביאו לו לוח, וכתב עליו:”שם הילד יוחנן“. |
64 Men i detsamma öppnades hans mun, och hans tunga löstes, och han talade och lovade Gud.
| באותו רגע חזר אליו כושר הדיבור והוא החל לברך את אלוהים. |
65 Och deras grannar betogos alla av häpnad, och ryktet om allt detta gick ut över Judeens hela bergsbygd.
| כל השכונה נמלאה יראת כבוד, והדבר היה נושא לשיחה בכל הרי יהודה. |
66 Och alla som hörde det lade märke därtill och sade: "Vad månde väl varda av detta barn?" Också var ju Herrens hand med honom.
| כל השומעים התרשמו עמוקות ואמרו:”מעניין למה נועד הילד הזה.“כי היה ברור להם שאלוהים איתו. |
67 Och hans fader Sakarias blev uppfylld av helig ande och profeterade och sade:
| לאחר מכן נמלא זכריה אביו רוח הקודש וניבא את הנבואה הבאה: |
68 "Lovad vare Herren, Israels Gud, som har sett till sitt folk och berett det förlossning,
| ”ברוך ה׳ אלוהי ישראל, כי פנה אל עמו, הודיע ופדה אותו. |
69 och som har upprättat åt oss ett frälsningens horn i sin tjänare Davids hus,
| ה׳ שלח לנו מושיע גיבור משושלת בית דוד עבדו – |
| כפי שהבטיח לנו בפי נביאיו הקדושים עוד לפני זמן רב – (aiōn g165) |
71 Ty han ville frälsa oss från våra ovänner och ur alla våra motståndares hand,
| כדי להצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו. |
72 och så göra barmhärtighet med våra fäder och tänka på sitt heliga förbund,
| אלוהים יעשה חסד עם אבותינו ויזכור את בריתו |
73 vad han med ed hade lovat för vår fader Abraham,
| ואת שבועתו לאברהם אבינו: |
74 Han ville beskära oss att få tjäna honom utan fruktan, frälsta ur våra ovänners hand,
| להצילנו מיד אויבינו, ולהעניק לנו את הזכות לשרתו כל ימי חיינו בקדושה, ובצדקה וללא פחד.“ |
75 ja, att göra tjänst inför honom i helighet och rättfärdighet i alla våra dagar.
76 Och du, barn, skall bliva kallad den Högstes profet, ty du skall gå framför Herren och bereda vägar för honom,
| ”ואתה, ילדי הקטן, תיקרא נביא לאל עליון, כי תלך לפני האדון ותפנה לו את הדרך. |
77 till att giva hans folk kunskap om frälsning, i det att deras synder bliva dem förlåtna.
| אתה תלמד את בני־ישראל כיצד הם יכולים להיוושע על־ידי סליחת חטאיהם. |
78 Så skall ske för vår Guds förbarmande kärleks skull, som skall låta ett ljus gå upp och skåda ned till oss från höjden,
| בזכות אהבתו, רחמיו וטוב־לבו של אלוהים יזרח עלינו אור ממרום, |
79 för att 'skina över dem som sitta i mörker och dödsskugga' och så styra våra fötter in på fridens väg."
| כדי להאיר לשרויים במוות ובחשכה, וכדי להוביל את רגלינו אל דרך השלום.“ |
80 Och barnet växte upp och blev allt starkare i anden. Och han vistades i öknen, intill den dag då han skulle träda fram för Israel.
| הילד גדל, התחזק והתחשל באופיו. הוא התגורר במדבר עד שהגיע המועד להתחיל את שליחותו אל עם־ישראל. |
