ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃ |
ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃ |
וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃ |
ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃ |
והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃ |
ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃ |
וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃ |
וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃ |
וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃ |
ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃ |
ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃ |
ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃ |
ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃ |
ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃ |
וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃ |
על כן איסרנו ואפטרנו׃ |
ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃ |
ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃ |
והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃ |
ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃ |
והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃ |
ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃ |
ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃ |
ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃ |
ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃ |
וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃ |
וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃ |
ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃ |
כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃ |
אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃ |
כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃ |
וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃ |
ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃ |
ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃ |
והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃ |
ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃ |
ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃ |
וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃ |
ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃ |
ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃ |
והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃ |
ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃ |
ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃ |
ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ |
ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃ |
ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃ |
וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃ |
וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃ |
וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃ |
והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃ |
אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃ |
ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃ |
ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃ |
ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃ |
ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃ |
ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃ |