Matteus 14
1 I den tiden hörde Herodes Tetrarcha Jesu rykte;
| בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃ |
2 Och sade till sina tjenare: Denne är Johannes Döparen; han är uppstånden ifrå de döda, derföre gör han sådana krafter.
| ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃ |
3 Ty Herodes hade gripit Johannem, bundit och lagt honom i häktelse, för Herodias, sins broders Philippi hustrus, skull.
| כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃ |
4 Förty Johannes hade sagt till honom: Dig är icke lofligit hafva henne.
| כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃ |
5 Och han hade gerna dräpit honom; men han räddes för folket; ty de höllo honom för en Prophet.
| ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃ |
6 När då Herodes begick sin födelsedag, dansade Herodias dotter för dem; och det behagade Herodi.
| ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃ |
7 Derföre lofvade han henne vid en ed, att han ville gifva henne hvad hon begärade.
| וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃ |
8 Då sade hon, såsom hennes moder hade lärt henne tillförene: Gif mig här på ett fat Johannis Döparens hufvud.
| ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ |
9 Och Konungen blef bedröfvad; dock för edens skull, och för deras skull, som såto öfver bord med honom, böd han att det skulle gifvas henne;
| ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃ |
10 Och sände bort, och lät afhugga Johannis hufvud i häktelset.
| וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃ |
11 Och hans hufvud vardt framburet på ett fat, och gifvet pigone; och hon bar det till sina moder.
| ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃ |
12 Och hans Lärjungar kommo, och togo hans lekamen, och begrofvo honom; och gingo sedan bort, och förkunnade det Jesu.
| ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃ |
13 När Jesus det hörde, for han dädan med skepp afsides bort uti en ödemark. När folket det hörde, kommo de efter honom till fot ifrå städerna.
| ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃ |
14 Och Jesus gick ut, och såg det myckna folket, och varkunnade sig öfver dem, och gjorde deras kranka helbregda.
| ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃ |
15 Och när det led åt aftonen, gingo hans Lärjungar till honom, och sade: Här är en ödemark, och tiden är förliden; låt folket gå ifrå dig, att de må gå bort i byarna, och köpa sig mat.
| ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃ |
16 Då sade Jesus till dem: Det görs icke behof att de bortgå; gifver I dem äta.
| ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃ |
17 Då sade de till honom: Vi hafve här icke mer än fem bröd och två fiskar.
| ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃ |
18 Sade han: Tager mig dem hit.
| ויאמר הביאום אלי הלם׃ |
19 Och han böd folket sätta sig ned på gräset; och tog de fem bröd och de två fiskar, såg upp i himmelen, och tackade; bröt det, och gaf Lärjungomen bröden, och Lärjungarna gåfvo så folken.
| ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ |
20 Och de åto alle, och vordo mätte. Och de togo upp det öfver var i styckom, tolf korgar fulla.
| ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃ |
21 Och de som ätit hade voro vid femtusend män, förutan qvinnor och barn.
| והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃ |
22 Och straxt dref Jesus sina Lärjungar, att de skulle stiga i skeppet, och fara framföre utöfver, så länge han skiljde folket ifrå sig.
| ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃ |
23 Och när han hade skiljt folket ifrå sig, gick han upp på ett berg allena, till att bedja; och när aftonen kom, var han der allena.
| ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃ |
24 Men skeppet var då allaredo midt på hafvet, och led plats i vågene; förty vädret var emot.
| והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃ |
25 Men i den fjerde väktene om natten kom Jesus till dem, gångandes på hafvet.
| ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃ |
26 Och när Lärjungarna sågo honom gå på hafvet, vordo de förfärade och sade: Det är ett spökelse; och ropade af räddhåga.
| והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃ |
27 Men Jesus talade dem straxt till, och sade: Varer vid ett godt mod; det är jag, varer icke förfärade.
| וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃ |
28 Då svarade honom Petrus, och sade: Herre, äret du, så bjud mig komma till dig uppå vattnet.
| ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃ |
29 Då sade han: Kom. När Petrus då steg utaf skeppet, begynte han gå på vattnet, att han skulle komma till Jesum.
| ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃ |
30 Men när han såg att vädret var starkt, vardt han förfärad; och som han begynte sjunka, ropade han, och sade: Herre, hjelp mig.
| ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃ |
31 Och straxt räckte Jesus ut handena, och fattade uti honom, och sade till honom: O du klentrogne, hvi tviflade du?
| וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃ |
32 Och när de voro inkomne i skeppet, stillade vädret sig.
| הם עלו אל האניה והרוח שככה׃ |
33 Men de som voro i skeppet gingo fram, och tillbådo honom, och sade: Visserliga äst du Guds Son.
| ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃ |
34 Och när de voro öfverfarne, kommo de uti det landet Genesaret.
| ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃ |
35 Och när folket dersammastäds förnummo honom, sände de båd i hela landet deromkring, och hade alla sjuka till honom;
| ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃ |
36 Och bådo honom, att de måtte allenast taga på hans klädafåll; och de, som togo deruppå, blefvo alle helbregda.
| ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃ |
