Isaías 23

1 Carga de Tiro. Aullad, naves de Tarsis, porque destruida es Tiro hasta no quedar casa, ni entrada; de la tierra de Quitim es revelado a ellos.

משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו

2 Callad, moradores de la isla, mercader de Sidón, que pasando el mar te abastecían.

דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך

3 Su provisión era de las sementeras que crecen con las muchas aguas del Nilo, de la mies del río. Fue también feria de gentiles.

ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים

4 Avergüénzate, Sidón, porque el mar, la fortaleza del mar habló, diciendo: Nunca estuve de parto, ni di a luz, ni crié jóvenes, ni levanté vírgenes.

בושי צידון--כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים--רוממתי בתולות

5 Al llegar la noticia a Egipto, tendrán dolor de las nuevas de Tiro.

כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר

6 Pasaos a Tarsis; aullad, moradores de la isla.

עברו תרשישה הילילו ישבי אי

7 ¿No era ésta vuestra ciudad alegre, su antigüedad de muchos días? Sus pies la llevarán a peregrinar lejos.

הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור

8 ¿Quién decretó esto sobre Tiro, la coronada, cuyos negociantes eran príncipes, cuyos mercaderes eran los nobles de la tierra?

מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ

9 El SEÑOR de los ejércitos lo decretó, para envilecer la soberbia de toda gloria; y para abatir todos los ilustres de la tierra.

יהוה צבאות יעצה--לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ

10 Pásate, como río, de tu tierra, oh hija de Tarsis; porque no tendrás ya más fortaleza.

עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד

11 Extendió su mano sobre el mar; hizo temblar los reinos. El SEÑOR mandó sobre Canaán que sus fuerzas sean debilitadas.

ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה

12 Y dijo: No te alegrarás más, oh tú, oprimida virgen hija de Sidón. Levántate para pasar a Quitim y aun allí no tendrás reposo.

ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים (כתים) קומי עברי--גם שם לא ינוח לך

13 Mira, la tierra de los Caldeos. Este pueblo no era antes; Assur la fundó para los que habitaban en el desierto; levantaron sus fortalezas, edificaron sus palacios; él la convirtió en ruinas.

הן ארץ כשדים זה העם לא היה--אשור יסדה לציים הקימו בחיניו (בחוניו) עוררו ארמנותיה--שמה למפלה

14 Aullad, naves de Tarsis; porque destruida es vuestra fortaleza.

הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן

15 Y acontecerá en aquel día, que Tiro será puesta en olvido por setenta años, como días de un rey. Después de los setenta años, cantará Tiro canción como de ramera.

והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה

16 Toma arpa, y rodea la ciudad, oh ramera olvidada; haz buena melodía, reitera la canción, para que tornes en memoria.

קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי

17 Y acontecerá, que al fin de los setenta años visitará el SEÑOR a Tiro; y se tornará a su ganancia; y otra vez fornicará con todos los reinos de la tierra sobre la faz de la tierra.

והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה

18 Mas su negociación, y su ganancia será consagrada al SEÑOR; no se guardará ni se atesorará, porque su negociación será para los que estuvieren delante del SEÑOR, para que coman hasta saciarse, y vistan honradamente.

והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה--לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק