Salmos 22

1 ¡Dios mío, Dios mío! ¿por qué me has dejado? ¿estás lejos de mi salud, de las palabras de mi gemido?

למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃

2 Dios mío, clamo de día, y no oyes; y de noche, y no hay para mí silencio.

אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃

3 Y tú, santo, habitante, alabanzas de Israel.

ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃

4 En ti esperaron nuestros padres: esperaron, y los salvaste.

בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו׃

5 Clamaron a ti, y fueron librados: esperaron en ti, y no se avergonzaron.

אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃

6 Y yo, gusano, y no varón: vergüenza de hombres y desecho del pueblo.

ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃

7 Todos los que me ven, escarnecen de mí: echan de los labios, menean la cabeza.

כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃

8 Remíte se a Jehová, líbrele, que le quiere bien.

גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו׃

9 Empero tú eres el que me sacó del vientre: el que me haces esperar desde los pechos de mi madre.

כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃

10 Sobre ti estoy echado desde la matriz: desde el vientre de mi madre tú eres mi Dios.

עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃

11 No te alejes de mí, porque la angustia está cerca: porque no hay quien ayude.

אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃

12 Rodeáronme muchos toros: fuertes toros de Basán me cercaron.

סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃

13 Abrieron sobre mí su boca, como león que hace presa y que brama.

פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃

14 Como aguas me escurrí, y descoyuntáronse todos mis huesos: mi corazón fue como cera desliéndose en medio de mis entrañas.

כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃

15 Secóse como un tiesto mi vigor, y mi lengua se pegó a mis paladares: y en el polvo de la muerte me has puesto.

יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃

16 Porque me rodearon perros: cercáronme cuadrilla de malignos: horadaron mis manos y mis pies.

כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃

17 Contaría todos mis huesos: ellos miran, me consideran:

אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃

18 Partieron entre sí mis vestidos: y sobre mi ropa echaron suertes.

יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃

19 Mas tú, Jehová, no te alejes: fortaleza mía, apresúrate para mi socorro.

ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃

20 Escapa de la espada mi alma; de poder del perro mi única.

הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׃

21 Sálvame de la boca del león: y de los cuernos de los unicornios óyeme.

הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃

22 Contaré tu nombre a mis hermanos: en medio de la congregación te alabaré.

אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃

23 Los que teméis a Jehová, alabádle; toda la simiente de Jacob, glorificádle; y teméd de él toda la simiente de Israel.

יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃

24 Porque no menospreció, ni abominó, la aflicción del pobre, ni escondió su rostro de él: y cuando clamó a él, le oyó.

כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׃

25 De ti será mi alabanza en la grande congregación: mis votos pagaré delante de los que le temen.

מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃

26 Comerán los pobres, y hartarse han: alabarán a Jehová los que le buscan: vivirá vuestro corazón para siempre.

יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד׃

27 Acordarse han, y volverse han a Jehová todos los términos de la tierra; y humillarse han delante de ti todas las familias de las gentes.

יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃

28 Porque de Jehová es el reino: y él se enseñoreará de las naciones.

כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃

29 Comieron, y adoraron todos los gruesos de la tierra: delante de él se arrodillaron todos los que descienden al polvo: y sus almas no vivificaron.

אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃

30 La simiente le servirá: será contada a Jehová perpetuamente.

זרע יעבדנו יספר לאדני לדור׃

31 Vendrán, y anunciarán al pueblo que naciere, su justicia que él hizo.

יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃