Proverbios 1
1 Los proverbios de Salomón, hijo de David, rey de Israel:
| משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃ |
2 Para entender sabiduría y castigo: para entender las razones prudentes:
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ |
3 Para recibir el castigo de prudencia, justicia, y juicio, y equidad:
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ |
4 Para dar a los simples astucia, y a los mozos inteligencia y consejo.
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ |
5 Oirá el sabio y aumentará la doctrina; y el entendido adquirirá consejo.
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ |
6 Para entender parábola y declaración, palabras de sabios, y sus dichos oscuros.
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ |
7 El principio de la sabiduría es el temor de Jehová: los insensatos despreciaron la sabiduría y la instrucción.
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ |
8 Oye, hijo mío, el castigo de tu padre, y no deseches la ley de tu madre:
| שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃ |
9 Porque aumento de gracia serán a tu cabeza, y collares a tu cuello.
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ |
10 Hijo mío, si los pecadores te quisieren engañar, no consientas.
| בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ |
11 Si dijeren: Ven con nosotros, espiemos a la sangre: asechemos al inocente sin razón:
| אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ |
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ (Sheol h7585) |
13 Hallaremos riquezas de todas suertes: henchiremos nuestras casas de despojos:
| כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ |
14 Echa tu suerte entre nosotros: tengamos todos una bolsa:
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ |
15 Hijo mío, no andes en camino con ellos: aparta tu pie de sus veredas:
| בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ |
16 Porque sus pies correrán al mal; e irán presurosos a derramar sangre.
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃ |
17 Porque en vano se tenderá la red delante de los ojos de toda ave.
| כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃ |
18 Mas ellos a su sangre espían, y a sus almas asechan.
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ |
19 Tales son las sendas de todo codicioso de codicia, la cual prenderá el alma de sus poseedores.
| כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃ |
20 La sabiduría clama de fuera: en las plazas da su voz:
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ |
21 En las encrucijadas de los murmullos de gente clama: en las entradas de las puertas de la ciudad dice sus razones:
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ |
22 ¿Hasta cuándo, o! simples, amaréis la simpleza, y los burladores desearán el burlar, y los insensatos aborrecerán la ciencia?
| עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃ |
23 Volvéos a mi reprensión: he aquí que yo os derramaré mi espíritu, y os haré saber mis palabras.
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ |
24 Por cuanto llamé, y no quisisteis: extendí mi mano, y no hubo quien escuchase:
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ |
25 Y desechasteis todo consejo mío, y no quisisteis mi reprensión:
| ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ |
26 También yo me reiré en vuestra calamidad; y me burlaré cuando os viniere lo que teméis.
| גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ |
27 Cuando viniere, como una destrucción, lo que teméis; y vuestra calamidad viniere como un torbellino: cuando viniere sobre vosotros tribulación y angustia:
| בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ |
28 Entonces me llamarán, y no responderé: buscarme han de mañana, y no me hallarán:
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ |
29 Por cuanto aborrecieron la sabiduría; y no escogieron el temor de Jehová:
| תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ |
30 Ni quisieron mi consejo; y menospreciaron toda reprensión mía.
| לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ |
31 Comerán pues del fruto de su camino; y de sus consejos se hartarán.
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ |
32 Porque el reposo de los ignorantes los matará; y la prosperidad de los insensatos los echará a perder.
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ |
33 Mas el que me oyere, habitará confiadamente; y vivirá reposado de temor de mal.
| ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃ |
