Juan 4
1 Como, pues, el Señor entendió que los Fariseos habían oído que Jesús hacía discípulos, y bautizaba más que Juan,
| ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃ |
2 (Aunque Jesús no bautizaba, sino sus discípulos, )
| ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃ |
3 Dejó a Judea, y se fue otra vez a Galilea.
| ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃ |
4 Y era menester que pasase por Samaria.
| ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃ |
5 Vino pues a una ciudad de Samaria que se llama Sicar, junto a la heredad que Jacob dio a José su hijo.
| ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃ |
6 Y estaba allí el pozo de Jacob. Jesús, pues, cansado del camino, se sentó así sobre el pozo. Era como la hora de sexta.
| ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃ |
7 Viene una mujer de Samaria a sacar agua; y Jesús le dice: Dáme de beber.
| ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃ |
8 (Porque sus discípulos habían ido a la ciudad a comprar de comer.)
| כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃ |
9 Y la mujer Samaritana le dice: ¿Cómo tú, siendo Judío, me demandas a mí de beber, que soy mujer Samaritana? Porque los Judíos no se tratan con los Samaritanos.
| ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃ |
10 Respondió Jesús, y le dijo: Si conocieses el don de Dios, y quien es el que te dice: Dáme de beber: tú pedirías de él, y él te daría agua viva.
| ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃ |
11 La mujer le dice: Señor, no tienes con que sacarla, y el pozo es hondo: ¿de dónde, pues, tienes el agua viva?
| ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃ |
12 ¿Eres tú mayor que nuestro padre Jacob, que nos dio este pozo, del cual él bebió, y sus hijos, y sus ganados?
| האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃ |
13 Respondió Jesús, y le dijo: Cualquiera que bebiere de esta agua, volverá a tener sed;
| ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃ |
14 Mas el que bebiere del agua que yo le daré, para siempre no tendrá sed; mas el agua que yo le daré, será en él pozo de agua, que salte para vida eterna. (aiōn g165, aiōnios g166)
| ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃ (aiōn g165, aiōnios g166) |
15 La mujer le dice: Señor, dáme esta agua, para que yo no tenga sed, ni venga acá a sacar la.
| ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃ |
16 Jesús le dice: Vé, llama a tu marido, y ven acá.
| ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃ |
17 Respondió la mujer, y le dijo: No tengo marido. Dícele Jesús: Bien has dicho: No tengo marido;
| ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃ |
18 Porque cinco maridos has tenido; y el que ahora tienes, no es tu marido: esto has dicho con verdad.
| כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃ |
19 Dícele la mujer: Señor, paréceme que tú eres profeta.
| ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃ |
20 Nuestros padres adoraron en este monte, y vosotros decís, que en Jerusalem es el lugar donde es menester adorar.
| אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃ |
21 Dícele Jesús: Mujer, créeme, que la hora viene, cuando ni en este monte, ni en Jerusalem adoraréis al Padre.
| ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃ |
22 Vosotros adoráis lo que no sabéis: nosotros adoramos lo que sabemos; porque la salvación de los Judíos es.
| אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃ |
23 Mas la hora viene, y ahora es, cuando los verdaderos adoradores adorarán al Padre en espíritu y en verdad; porque también el Padre tales busca que le adoren.
| אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃ |
24 Dios es Espíritu, y los que le adoran, en espíritu y en verdad es menester que le adoren.
| האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃ |
25 Dícele la mujer: Yo sé que el Mesías ha de venir, el cual es llamado, el Cristo: cuando él viniere, nos declarará todas las cosas.
| ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃ |
26 Dícele Jesús: Yo soy, que hablo contigo.
| ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃ |
27 Y en esto vinieron sus discípulos, y se maravillaron de que hablaba con la mujer; mas ninguno le dijo: ¿Qué preguntas, o, qué hablas con ella?
| ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃ |
28 Entonces la mujer dejó su cántaro, y fue a la ciudad, y dijo a los hombres:
| ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃ |
29 Veníd, ved un hombre que me ha dicho todo cuanto he hecho: ¿si es quizá el Cristo?
| באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃ |
30 Entonces salieron de la ciudad, y vinieron a él.
| ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃ |
31 Entre tanto los discípulos le rogaban, diciendo: Rabbi, come.
| טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃ |
32 Y él les dijo: Yo tengo una comida que comer, que vosotros no sabéis.
| ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃ |
33 Entonces los discípulos decían el uno al otro: ¿Le ha traído alguien de comer?
| ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃ |
34 Díceles Jesús: Mi comida es, que yo haga la voluntad del que me envió, y que acabe su obra.
| ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃ |
35 ¿No decís vosotros, que aun hay cuatro meses hasta la siega? He aquí, yo os digo: Alzád vuestros ojos, y mirád las regiones; porque ya están blancas para la siega.
| הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃ |
36 Y el que siega recibe salario, y allega fruto para vida eterna; para que el que siembra también goce, y el que siega. (aiōnios g166)
| והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃ (aiōnios g166) |
37 Porque en esto es el dicho verdadero: Que uno es el que siembra, y otro es el que siega.
| כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃ |
38 Yo os he enviado a segar lo que vosotros no labrasteis: otros labraron, y vosotros habéis entrado en sus labores.
| אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃ |
39 Y muchos de los Samaritanos de aquella ciudad creyeron en él por la palabra de la mujer, que daba testimonio, diciendo: Me dijo todo cuanto he hecho.
| ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃ |
40 Mas viniendo los Samaritanos a él, le rogaron que se quedase allí; y se quedó allí dos días.
| ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃ |
41 Y creyeron muchos más por la palabra de él.
| ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃ |
42 Y decían a la mujer: Ya no creemos por tu dicho; porque nosotros mismos le hemos oído; y sabemos, que verdaderamente éste es el Cristo, el Salvador del mundo.
| ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃ |
43 Y dos días después salió de allí, y se fue a Galilea.
| ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃ |
44 Porque el mismo Jesús dio testimonio: Que el profeta en su tierra no tiene honra.
| כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃ |
45 Y como vino a Galilea, los Galileos le recibieron, vistas todas las cosas que había hecho en Jerusalem en la fiesta; porque también ellos habían ido a la fiesta.
| ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃ |
46 Vino pues Jesús otra vez a Cana de Galilea, donde había hecho el vino del agua. Y había un cierto cortesano, cuyo hijo estaba enfermo en Capernaum.
| ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃ |
47 Este, como oyó que Jesús venía de Judea a Galilea, fue a él, y le rogaba que descendiese, y sanase su hijo; porque se comenzaba a morir.
| ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃ |
48 Entonces Jesús le dijo: Si no viereis señales y maravillas, no creeréis.
| ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃ |
49 El cortesano le dijo: Señor, desciende antes que mi hijo muera.
| ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃ |
50 Dícele Jesús: Vé, tu hijo vive. Creyó el hombre a la palabra que Jesús le dijo, y se fue.
| ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃ |
51 Y como él iba ya descendiendo, sus criados le salieron a recibir, y le dieron nuevas, diciendo: Tu hijo vive.
| ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃ |
52 Entonces él les preguntó a qué hora comenzó a estar mejor; y le dijeron: Ayer a la sétima hora le dejó la fiebre.
| וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃ |
53 El padre entonces entendió, que aquella hora era cuando Jesús le dijo: Tu hijo vive; y creyó él, y toda su casa.
| וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃ |
54 Este segundo milagro volvió Jesús a hacer cuando vino de Judea a Galilea.
| זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃ |
