Éxodo 22
1 Cuando alguno hurtare buey, u oveja, y lo degollare, o vendiere, por aquel buey pagará cinco bueyes, y por aquella oveja cuatro ovejas.
| כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה׃ |
2 Si el ladrón fuere hallado en la mina, y fuere herido, y muriere, el que le hirió no será culpado de su muerte.
| אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃ |
3 Si el sol hubiere salido sobre él, él será reo de muerte, pagando pagará: si no tuviere, será vendido por su hurto.
| אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו׃ |
4 Si fuere hallado con el hurto en la mano, buey, o asno, u oveja, vivos, pagará dos.
| אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם׃ |
5 Si alguno paciere tierra o viña, y metiere su bestia, y comiere la tierra de otro, lo mejor de su tierra y lo mejor de su viña pagará.
| כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם׃ |
6 Cuando saliere el fuego, y hallare espinas, y fuere quemado montón, o haza, o tierra, el que encendió el fuego pagará lo quemado.
| כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה׃ |
7 Cuando alguno diere a su prójimo plata, o vasos a guardar, y fuere hurtado de la casa de aquel hombre, si el ladrón se hallare, pagará el doble:
| כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים׃ |
8 Si el ladrón no se hallare, entonces el dueño de la casa será llegado a los jueces para jurar si ha metido su mano en la hacienda de su prójimo.
| אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו׃ |
9 Sobre todo negocio de fraude, sobre buey, sobre asno, sobre oveja, sobre vestido, sobre toda cosa perdida, cuando alguno dijere: Que esto es; la causa de ambos vendrá delante de los jueces, y el que los jueces condenaren, pagará el doble a su prójimo.
| על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו׃ |
10 Si alguno hubiere dado a su prójimo asno, o buey, u oveja, o cualquiera otro animal a guardar, y se muriere, o se perniquebrare, o fuere cautivado sin verlo nadie:
| כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה׃ |
11 Juramento de Jehová será entre ambos, que no metió su mano en la hacienda de su prójimo. Y su dueño se contentará, y el otro no pagará.
| שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם׃ |
12 Mas si le hubiere sido hurtado, pagar lo ha a su dueño.
| ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו׃ |
13 Mas si le hubiere sido arrebatado, traerle ha testimonio, y no pagará lo arrebatado.
| אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם׃ |
14 Ítem, cuando alguno hubiere tomado emprestado de su prójimo, y fuere perniquebrado o muerto, ausente su dueño, pagará.
| וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם׃ |
15 Si su dueño estaba presente, no pagará. Si era de alquiler, el vendrá por su alquile.
| אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו׃ |
16 Ítem, cuando alguno engañare a alguna virgen que no fuere desposada, y durmiere con ella, dotarla ha por su mujer.
| וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃ |
17 Si su padre no quisiere dársela, él le pesará plata conforme al dote de las vírgenes.
| אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת׃ |
18 A la hechicera no darás la vida.
| מכשפה לא תחיה׃ |
19 Cualquiera que tuviere ayuntamiento con bestia, morirá.
| כל שכב עם בהמה מות יומת׃ |
20 El que sacrificare a dioses, sino a solo Jehová, morirá.
| זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו׃ |
21 Y al extranjero no engañaras, ni angustiarás, porque extranjeros fuisteis vosotros en la tierra de Egipto,
| וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ |
22 A ninguna viuda ni huérfano afligiréis.
| כל אלמנה ויתום לא תענון׃ |
23 Que si tú afligiendo los afligieres, y ellos clamando clamaren a mí, yo oyendo oiré su clamor;
| אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃ |
24 Y mi furor se encenderá, y mataros he a cuchillo, y vuestras mujeres serán viudas, y vuestros hijos huérfanos.
| וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃ |
25 Si dieres a mi pueblo dinero emprestado, al pobre que está contigo, no te habrás con él como usurero, no le impondréis usura.
| אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך׃ |
26 Si tomares en prenda el vestido de tu prójimo, a puesta del sol se lo volverás:
| אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו׃ |
27 Porque solo aquello es su cobertura, aquel es el vestido de sus carnes en que ha de dormir: y será, que cuando él clamare a mí, yo entonces lo oiré, porque soy misericordioso.
| כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני׃ |
28 A los dioses no injuriarás, ni maldecirás al príncipe en tu pueblo.
| אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃ |
29 Tu plenitud, ni tu lágrima, no dilatarás, el primogénito de tus hijos me darás.
| מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי׃ |
30 Así harás de tu buey, de tu oveja: siete días estará con su madre, y al octavo día me lo darás.
| כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי׃ |
31 Y serme heis varones santos: y carne arrebatada en el campo no comeréis, echarla heis al perro.
| ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃ |
