San Lucas 22
1 Se acercaba la fiesta de los panes sin levadura, que se llama la Pascua.
| ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃ |
2 Los jefes de los sacerdotes y los escribas buscaban la manera de condenarlo a muerte, porque temían al pueblo.
| והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃ |
3 Satanás entró en Judas, que también se llamaba Iscariote, que era contado con los doce.
| והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃ |
4 Se fue y habló con los jefes de los sacerdotes y con los capitanes sobre cómo podría entregarlo a ellos.
| וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃ |
5 Ellos se alegraron y aceptaron darle dinero.
| וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃ |
6 Él consintió y buscó una oportunidad para entregárselo en ausencia de la multitud.
| ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃ |
7 Llegó el día de los panes sin levadura, en el que debía sacrificarse la Pascua.
| ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃ |
8 Jesús envió a Pedro y a Juan, diciendo: “Id y preparadnos la Pascua para que comamos.”
| וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃ |
9 Le dijeron: “¿Dónde quieres que nos preparemos?”
| ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃ |
10 Les dijo: “Mirad, cuando hayáis entrado en la ciudad, os saldrá al encuentro un hombre que lleva un cántaro de agua. Seguidle hasta la casa en la que entre.
| ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃ |
11 Decid al dueño de la casa: “El Maestro os dice: “¿Dónde está la habitación de los invitados, donde pueda comer la Pascua con mis discípulos?””.
| ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ |
12 Él te mostrará una habitación superior grande y amueblada. Haz los preparativos allí”.
| והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃ |
13 Fueron, encontraron las cosas como Jesús les había dicho, y prepararon la Pascua.
| וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃ |
14 Cuando llegó la hora, se sentó con los doce apóstoles.
| ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃ |
15 Les dijo: “Con cuánto anhelo he deseado comer esta Pascua con vosotros antes de sufrir,
| ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃ |
16 porque os digo que ya no comeré de ella hasta que se cumpla en el Reino de Dios.”
| כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃ |
17 Recibió una copa y, después de dar gracias, dijo: “Tomad y compartidla entre vosotros,
| ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃ |
18 porque os digo que no volveré a beber del fruto de la vid hasta que venga el Reino de Dios.”
| כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃ |
19 Tomó el pan y, después de dar gracias, lo partió y les dio diciendo: “Esto es mi cuerpo que se entrega por vosotros. Haced esto en memoria mía”.
| ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃ |
20 Asimismo, tomó la copa después de la cena, diciendo: “Esta copa es él nuevo pacto en mi sangre, que se derrama por vosotros.
| וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃ |
21 Pero he aquí que la mano del que me traiciona está conmigo sobre la mesa.
| אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃ |
22 El Hijo del Hombre, en efecto, se va como ha sido determinado, pero ¡ay de aquel hombre por quien es entregado!”
| כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃ |
23 Empezaron a preguntarse entre ellos quién era el que iba a hacer esto.
| והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃ |
24 También surgió una disputa entre ellos, sobre cuál de ellos se consideraba más grande.
| וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃ |
25 Él les dijo: “Los reyes de las naciones se enseñorean de ellas, y los que tienen autoridad sobre ellas son llamados “benefactores”.
| ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃ |
26 Pero no es así con ustedes. Más bien, el que es mayor entre vosotros, que se haga como el más joven, y el que gobierna, como el que sirve.
| ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃ |
27 Porque ¿quién es mayor, el que se sienta a la mesa o el que sirve? ¿No es el que se sienta a la mesa? Pero yo estoy entre vosotros como uno que sirve.
| כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃ |
28 “Pero vosotros sois los que habéis continuado conmigo en mis pruebas.
| ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃ |
29 Yo os confiero un reino, como me lo confirió mi Padre,
| לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃ |
30 para que comáis y bebáis en mi mesa en mi Reino. Os sentaréis en tronos para juzgar a las doce tribus de Israel”.
| למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃ |
31 El Señor dijo: “Simón, Simón, he aquí que Satanás pedía disponer de todos vosotros para zarandearos como el trigo,
| ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃ |
32 pero yo he rogado por ti, para que tu fe no desfallezca. Tú, cuando te hayas convertido de nuevo, confirma a tus hermanos”.
| ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃ |
33 Le dijo: “Señor, estoy dispuesto a ir contigo a la cárcel y a la muerte”.
| והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃ |
34 Él dijo: “Te digo, Pedro, que el gallo no cantará hoy hasta que niegues que me conoces tres veces”.
| ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃ |
35 Les dijo: “Cuando os envié sin bolsa, sin alforja y sin sandalias, ¿os faltó algo?” Dijeron: “Nada”.
| ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃ |
36 Entonces les dijo: “Pero ahora, quien tenga una bolsa, que la tome, y también una alforja. El que no tenga, que venda su manto y compre una espada.
| ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃ |
37 Porque os digo que aún debe cumplirse en mí lo que está escrito: ‘Fue contado con los transgresores’. Porque lo que me concierne se está cumpliendo”.
| כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃ |
38 Dijeron: “Señor, he aquí dos espadas”. Les dijo: “Es suficiente”.
| ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃ |
39 Salió y se dirigió, como era su costumbre, al Monte de los Olivos. Sus discípulos también le siguieron.
| ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃ |
40 Cuando llegó al lugar, les dijo: “Orad para que no entréis en tentación”.
| ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃ |
41 Se apartó de ellos como a un tiro de piedra, y se arrodilló y oró,
| והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃ |
42 diciendo: “Padre, si quieres, aparta de mí esta copa. Sin embargo, no se haga mi voluntad, sino la tuya”.
| אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃ |
43 Se le apareció un ángel del cielo que lo fortaleció.
| וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃ |
44 Estando en agonía, oró con más ahínco. Su sudor se convirtió en grandes gotas de sangre que caían al suelo.
| ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃ |
45 Cuando se levantó de su oración, se acercó a los discípulos y los encontró durmiendo a causa del dolor,
| ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃ |
46 y les dijo: “¿Por qué dormís? Levantaos y orad para no entrar en la tentación”.
| ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃ |
47 Mientras aún hablaba, apareció una multitud. El que se llamaba Judas, uno de los doce, los guiaba. Se acercó a Jesús para besarlo.
48 Pero Jesús le dijo: “Judas, ¿traicionas al Hijo del Hombre con un beso?”
| ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃ |
49 Cuando los que estaban a su alrededor vieron lo que iba a suceder, le dijeron: “Señor, ¿herimos con la espada?”
| והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃ |
50 Uno de ellos hirió al siervo del sumo sacerdote y le cortó la oreja derecha.
| ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃ |
51 Pero Jesús respondió: “Déjame al menos hacer esto”, y tocando su oreja lo sanó.
| ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃ |
52 Jesús dijo a los jefes de los sacerdotes, a los capitanes del templo y a los ancianos que habían venido contra él: “¿Habéis salido como contra un ladrón, con espadas y palos?
| ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃ |
53 Cuando estaba con ustedes en el templo cada día, no extendían sus manos contra mí. Pero esta es vuestra hora, y el poder de las tinieblas”.
| ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃ |
54 Lo agarraron, lo llevaron y lo metieron en la casa del sumo sacerdote. Pero Pedro lo seguía de lejos.
| ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃ |
55 Cuando encendieron el fuego en medio del patio y se sentaron juntos, Pedro se sentó entre ellos.
| ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃ |
56 Una sirvienta le vio sentado a la luz, y mirándole fijamente, dijo: “También éste estaba con él.”
| ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃ |
57 Negó a Jesús, diciendo: “Mujer, no lo conozco”.
| ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃ |
58 Al cabo de un rato, otro le vio y le dijo: “¡También tú eres uno de ellos!” Pero Pedro respondió: “¡Hombre, no lo soy!”.
| ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃ |
59 Al cabo de una hora aproximadamente, otro afirmó con confianza, diciendo: “¡Verdaderamente este hombre también estaba con él, pues es galileo!”
| ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃ |
60 Pero Pedro dijo: “¡Hombre, no sé de qué estás hablando!”. Inmediatamente, mientras aún hablaba, cantó un gallo.
| ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃ |
61 El Señor se volvió y miró a Pedro. Entonces Pedro se acordó de la palabra del Señor, de cómo le había dicho: “Antes de que cante el gallo me negarás tres veces”.
| ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ |
62 Salió y lloró amargamente.
| ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃ |
63 Los hombres que retenían a Jesús se burlaban de él y lo golpeaban.
| והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃ |
64 Después de vendarle los ojos, le golpearon en la cara y le preguntaron: “¡Profetiza! ¿Quién es el que te ha golpeado?”
| ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃ |
65 Dijeron muchas otras cosas contra él, insultándolo.
| ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃ |
66 Cuando se hizo de día, se reunió la asamblea de los ancianos del pueblo, tanto de los sumos sacerdotes como de los escribas, y le llevaron a su consejo, diciendo:
| ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃ |
67 “Si eres el Cristo, dínoslo”. Pero él les dijo: “Si os lo digo, no creeréis,
| ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃ |
68 y si os lo pido, no me responderéis ni me dejaréis ir.
| וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃ |
69 Desde ahora, el Hijo del Hombre estará sentado a la derecha del poder de Dios.”
| אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃ |
70 Todos dijeron: “¿Eres entonces el Hijo de Dios?” Les dijo: “Lo decís vosotros, porque yo lo soy”.
| ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃ |
71 Dijeron: “¿Por qué necesitamos más testigos? Porque nosotros mismos hemos oído de su propia boca”.
| ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃ |
