Luki 19
1 I kad uðe u Jerihon i prolažaše kroza nj,
| ויבוא ויעבר ביריחו׃ |
2 I gle, èovjek po imenu Zakhej, koji bješe starješina carinièki, i bješe bogat,
| והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃ |
3 I iskaše da vidi Isusa da ga pozna; i ne mogaše od naroda, jer bješe maloga rasta;
| ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃ |
4 I potrèavši naprijed, pope se na dud da ga vidi; jer mu je onuda trebalo proæi.
| ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃ |
5 I kad doðe Isus na ono mjesto, pogledavši gore vidje ga, i reèe mu: Zakheju! siði brzo; jer mi danas valja biti u tvojoj kuæi.
| ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃ |
6 I siðe brzo; i primi ga radujuæi se.
| וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃ |
7 I svi, kad vidješe, vikahu na njega govoreæi da grješnome èovjeku doðe u kuæu.
| וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃ |
8 A Zakhej stade i reèe Gospodu: Gospode! evo pola imanja svojega daæu siromasima, i ako sam koga zanio vratiæu onoliko èetvoro.
| ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃ |
9 A Isus mu reèe: danas doðe spasenije kuæi ovoj; jer je i ovo sin Avraamov.
| ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃ |
10 Jer je sin èovjeèij došao da naðe i spase što je izgubljeno.
| כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃ |
11 A kad oni to slušahu nastavi kazivati prièu; jer bješe blizu Jerusalima, i mišljahu da æe se odmah javiti carstvo Božije.
| ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃ |
12 Reèe dakle: jedan èovjek od dobra roda otide u daljnu zemlju da primi sebi carstvo, i da se vrati.
| על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃ |
13 Dozvavši pak deset svojijeh sluga dade im deset kesa, i reèe im: trgujte dok se ja vratim.
| ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃ |
14 I graðani njegovi mržahu na njega, i poslaše za njim poslanike govoreæi: neæemo da on caruje nad nama.
| ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃ |
15 I kad se on vrati, pošto primi carstvo, reèe da dozovu one sluge kojima dade srebro, da vidi šta je koji dobio.
| ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃ |
16 Tada doðe prvi govoreæi: gospodaru! kesa tvoja donese deset kesa.
| ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃ |
17 I reèe mu: dobro, dobri slugo; kad si mi u malom bio vjeran evo ti vlast nad deset gradova.
| ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃ |
18 I doðe drugi govoreæi: gospodaru! kesa tvoja donese pet kesa.
| ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃ |
19 A on reèe i onome: i ti budi nad pet gradova.
| ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃ |
20 I treæi doðe govoreæi: gospodaru! evo tvoja kesa koju sam zavezao u ubrus i èuvao.
| ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃ |
21 Jer sam se bojao tebe: jer si èovjek tvrd: uzimaš što nijesi ostavio, i žnješ što nijesi sijao.
| מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃ |
22 A gospodar mu reèe: po tvojijem æu ti rijeèima suditi, zli slugo! znao si da sam ja tvrd èovjek, uzimam što nijesam ostavio, i žnjem što nijesam sijao:
| ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃ |
23 Pa zašto nijesi dao mojega srebra trgovcima, i ja došavši primio bih ga s dobitkom?
| ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃ |
24 I reèe onima što stajahu pred njim: uzmite od njega kesu i podajte onome što ima deset kesa.
| ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃ |
25 I rekoše mu: gospodaru! on ima deset kesa.
| ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃ |
26 A on im odgovori: jer vam kažem da æe se svakome koji ima dati; a od onoga koji nema uzeæe se od njega i ono što ima.
| הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃ |
27 A one moje neprijatelje koji nijesu htjeli da ja budem car nad njima, dovedite amo, i isijecite preda mnom.
| אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃ |
28 I kazavši ovo poðe naprijed, i iðaše gore u Jerusalim.
| ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃ |
29 I kad se približi Vitfazi i Vitaniji kod gore koja se zvaše Maslinska, posla dva od uèenika svojijeh
| ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃ |
30 Govoreæi: idite u to selo prema vama, i kad uðete u njega naæi æete magare privezano na koje nikakav èovjek nikad nije usjedao; odriješite ga i dovedite.
| לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃ |
31 I ako vas ko upita: zašto driješite? ovako mu kažite: ono Gospodu treba.
| וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃ |
32 A kad otidoše poslani, naðoše kao što im kaza.
| וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃ |
33 A kad oni driješahu magare rekoše im gospodari od njega: zašto driješite magare?
| ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃ |
34 A oni rekoše: ono Gospodu treba.
| ויאמרו האדון צריך לו׃ |
35 I dovedoše ga k Isusu, i baciše haljine svoje na magare, i posadiše Isusa.
| ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃ |
36 A kad iðaše, prostirahu haljine svoje po putu.
| ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃ |
37 A kad se približi veæ da siðe s gore Maslinske, poèe sve mnoštvo uèenika u radosti hvaliti Boga iza glasa za sva èudesa što su vidjeli,
| ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃ |
38 Govoreæi: blagosloven car koji ide u ime Gospodnje! mir na nebu i slava na visini!
| ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃ |
39 I neki fariseji iz naroda rekoše mu: uèitelju! zaprijeti uèenicima svojijem.
| ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃ |
40 I odgovarajuæi reèe im: kažem vam: ako oni uæute, kamenje æe povikati.
| ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃ |
41 I kad se približi, ugleda grad i zaplaka za njim
| ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃ |
42 Govoreæi: kad bi i ti znao u ovaj tvoj dan što je za mir tvoj! ali je sad sakriveno od oèiju tvojijeh.
| לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃ |
43 Jer æe doæi dani na tebe, i okružiæe te neprijatelji tvoji opkopima, i opkoliæe te, i obuzeæe te sa sviju strana;
| כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃ |
44 I razbiæe tebe i djecu tvoju u tebi, i neæe ostaviti u tebi kamena na kamenu, zato što nijesi poznao vremena u kojemu si pohoðen.
| וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃ |
45 I ušavši u crkvu stade izgoniti one što prodavahu u njoj i kupovahu,
| ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃ |
46 Govoreæi im: u pismu stoji: dom moj dom je molitve, a vi naèiniste od njega peæinu hajduèku.
| ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃ |
47 I uèaše svaki dan u crkvi. A glavari sveštenièki i književnici i starješine narodne gledahu da ga pogube.
| ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ |
48 I ne nalažahu šta bi mu uèinili; jer sav narod iðaše za njim, i slušahu ga.
| ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃ |
