Lukas 15
1 Leleꞌ naa, atahori mana edꞌa bꞌea ma atahori nda papakeꞌ laen ra sa, akaꞌ rema risiꞌ Yesus fo rae rena E. Te atahori Yahudi ra rae fee se atahori nda maloleꞌ sa.
| ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו׃ |
2 Atahori Farisi ro meser agama Yahudi ra rita taꞌo naa ma unggu-remu rae, “Ciih! Atahori ia naꞌabꞌue no atahori nda papakeꞌ ra sa. Lenaꞌ fai Ana endoꞌ naa no se boe!”
| וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃ |
3 Yesus rena taꞌo naa ma, Ana dui fee se nekendandaaꞌ nae,
| וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃ |
4 “Mete ma mia hei ia hambu atahori sa naꞌena bibꞌi lombo natun esa. Boe ma mopo hendi esa. Oras ia atahori naa musi tao sa? Neꞌo ana lao hela bibꞌi lombo ka sio nulu sioꞌ ra reu lenuꞌ sa, ma neu sangga losa ana nita baliꞌ bibꞌi lombo mana mopoꞌ a.
| מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃ |
5 Leleꞌ ana nita baliꞌ bibꞌi lombo naa, ma nasaa nendi baliꞌ e no nemehoꞌot.
| והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה׃ |
6 Losa ume, ma ana noꞌe nala nonoon nara, de nafadꞌe se nae, ‘Wae! Hei ima mimihoꞌo mo au dei! Huu au ita baliꞌ bibꞌi lombo mana mopoꞌ ngga ena.’
| ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃ |
7 Naa, sia sorga o onaꞌ naa boe. mete ma hambu atahori mana tao salaꞌ sa dꞌoaꞌ ena, fo baliꞌ nisiꞌ Lamatuaꞌ, na basa mana sia sorga ra ramahoꞌo. Ara romahoꞌo lenaꞌ huu atahori esa mana bali nisiꞌ Lamatua, mia atahori ka sionulu sioꞌ fo mana rasodꞌa no ndoo-tetuꞌ, ma nda laoꞌ sala dalaꞌ sa.”
| אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃ |
8 Boe ma Yesus dui nekendandaaꞌ esa fai nae, “Hambu mama esa naꞌena doi fulaꞌ sanahulu. Te, mopo hendi esa. Oras ia, ana nae tao saa o? Neꞌo ana neu nambilaꞌ lambu fo dꞌelo sia bee-bꞌee, ma ngganggai ume a losa mamana makabiaꞌ ra, fo sangga dꞌoiꞌ naa no malolole.
| או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃ |
9 Leleꞌ ana nita baliꞌ dꞌoiꞌ naa ma, ana neu noꞌe atahori ume titia nara, de nafadꞌe nae, Woi! ima fo mimihoꞌo mo au dei! Huu au ita baliꞌ doi mana mopo ngga ena!’
| והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃ |
10 Sia sorga o onaꞌ naa boe. Mete ma hambu atahori mana tao salaꞌ sa dꞌoaꞌ, de baliꞌ nisiꞌ Lamatuaꞌ, na, basa dedꞌenuꞌ sia sorga ramahoꞌo seli boe.”
| כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃ |
11 Yesus tute oꞌolan nendiꞌ nekendandaaꞌ laen esa fai nae, “Hambu amaꞌ sa no anan touꞌ rua.
| ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ |
12 Lao esa, ana murin nafadꞌe aman nae, ‘Amaꞌ e! Banggi fee au hata-hetoꞌ ra leo! Boe ma aman babꞌanggi hata-hetoꞌ ra fee neu ruꞌa se.
| ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ |
13 Nda dooꞌ sa ma, ana muriꞌ a seo hendi ena nara. De ana mboti bꞌua-baꞌu nara, boe ma lao nisiꞌ nusa dodꞌooꞌ. Sia naa, ana ngganggari doi nara no nesodꞌat sosoa aoꞌ.
| ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ |
14 Leleꞌ doi nara basa ma, ndoe-laꞌas manaseliꞌ dai nusaꞌ naa, de ana o nasodꞌa toꞌa-taa nala seli.
| ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃ |
15 Boe ma neu sangga ues. Atahori sa sia nusaꞌ naa simbo e de denu e hani fafi nara.
| וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ |
16 Huu anaꞌ naa nda nabeꞌi ndondoen sa ena, de ana nae naa fafi ra nanaat na. Huu nda hambu atahori esa fee ne nanaat sa boe.
| ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃ |
17 Dodꞌoo ma ana duꞌa neu-nema nae, ‘Sia ama ngga umen, basa atahori mana tao-ues ra hambu raa losa raꞌabꞌeta. Te au sia ia aeꞌ a mate ndoes ena.
| וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃ |
18 Malole lenaꞌ, au baliꞌ isiꞌ ama ngga. Fo ufadꞌe ae, “Amaꞌ! Au tao sala monaeꞌ ena neu Lamatuaꞌ ma amaꞌ boe.
| אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ |
19 Au nda undandaa dadꞌi amaꞌ anan sa ena. Sadꞌi amaꞌ simbo au dadꞌi ate sia amaꞌ umen, o naa malole boe!’”
| ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ |
20 Ana duꞌa nala taꞌo naa ma, fela de baliꞌ nisiꞌ aman umen. Feꞌe sia dodꞌooꞌ te toulasiꞌ a nita e, ma tudꞌa kasian mbali e. Ana onda mia umen de nela-nelaꞌ neu soru anan mana baliꞌ a. De ana holu ma idꞌu e.
| ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ |
21 Boe ma anaꞌ a olaꞌ no aman nae, ‘Amaꞌ! Au tao sala monaeꞌ neu Lamatuaꞌ ma amaꞌ. Au nda undandaa dadꞌi anam sa ena.’
| ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ |
22 Te aman parenda tuteꞌ atahori mana tao ues nara nae, ‘Woi! Lailai, e! Mii haꞌi mendi badꞌu meulauꞌ seli a! fo fee ne pake. Olu ndeli neu lima uꞌun, ma sapatu neu ei nara.
| ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃ |
23 Mii lea mala sapi mbarunaꞌ naa fo tati, te hita tae feta-dote teu esa.
| והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃ |
24 Huu ana ngga ia onaꞌ mana mateꞌ ena, te ia naa ana nasodꞌa baliꞌ ena. Ana mopo, te ia naa au hambu baliꞌ e ena.’ Olaꞌ basa taꞌo naa ma, ara feta-dꞌote boe.
| כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ |
25 Leleꞌ naa, ana uluꞌ a nese ume, huu ana neu tao ues sia osi rala. Leleꞌ ana baliꞌ ma, feꞌe sia dodꞌooꞌ te ana rena atahori raꞌaminaꞌ lii-liiꞌ ma lendo-foti.
| ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ |
26 Boe ma ana noꞌe nala mana tao ues esa, de natane nae, ‘Woi! Tao rarameꞌ saa ia?’
| ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ |
27 Atahori mana tao ues a nataa nae, ‘Malangga odꞌi ma nema ena. Dadꞌi amaꞌ, denu tati sapi fo tao fefeta monaeꞌ, huu anan baliꞌ no sodꞌaꞌ.’
| ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ |
28 Rena taꞌo naa, ma ana uluꞌ a namanasa. Ana nda nau ume rala neu sa ena. Boe ma aman nema de kokoe e ume rala neu.
| ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ |
29 Te ana namue nae, ‘Amaꞌ! Dꞌuꞌa sobꞌa dei! Dꞌoon basa ia au tao ues itaꞌ mamate ngga onaꞌ ate fee amaꞌ. Au nda ulena-langga neu amaꞌ hihii-nanaun sa. Onaꞌ naa o, amaꞌ nda feꞌe fee mita au hie anaꞌ esa fo tao fefetas umuhoꞌo o nonoo nggara sa boe.
| ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ |
30 Tao-tao te amaꞌ ana mana ngganggari hata-hetoꞌ a, neu naꞌaminaꞌ no inaꞌ ra de nabasaꞌ amaꞌ dꞌoin. Ana baliꞌ nema ma, amaꞌ tati sapi malolen seli de tao fefeta monaeꞌ fee ne.’
| ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ |
31 Te aman nataa nae, ‘Ana susue ngge! Rena malolole! Leo mo au doo basa ia ena. Basa saa fo amaꞌ enan, naa ra o ho enam boe.
| ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃ |
32 Te oras ia hita musi feta-dꞌote tamahoꞌo, huu odꞌim ia. Feꞌesaꞌan, onaꞌ ana mate ena, te ia naa nasodꞌa baliꞌ ena. Ana mopo ena, te ia naa hambu baliꞌ e ena.’”
| אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃ |
