Matäus 18

1 NI auer ota tounpadak kan poto dong Iesus potoan ong: Iaduen is me pan lapalap nan wein nanlang?

באותה שעה באו התלמידים אל ישוע ושאלו:”מי מאיתנו יהיה הגדול ביותר במלכות השמים?“

2 Iesus lao kotin molipeido kisin seri amen, ap kotin kotiki ong nan pung arail,

ישוע קרא אליו ילד קטן והציג אותו לפניהם.

3 Masani: Melel I indai ong komail, ma komail sota pan wukila, wiala song en kisin seri, komail sota pan kak ko ong nan wein nanlang.

לאחר מכן אמר:”אם לא תחזרו בתשובה ותהיו כמו ילדים, לא תיכנסו למלכות השמים.

4 Ari, meamen pan kasapwiledi pein i, dueta kisin seri men et, i me pan lapalap nan wein nanlang.

לכן מי שיהיה עניו כמו הילד הזה, הוא הגדול ביותר במלכות השמים.

5 O ma amen apwali kisin seri men due met ni ad ai, i me kin apwali ia.

וכל מי שמקבל ילד כזה בשמי, מקבל למעשה אותי.

6 A meamen me pan kamakar amen ir, me tikitik, me poson ia, a mau ong, takai en plaua eu en sali ong tapin wor a, ap kamopela nan madau wasa me lol.

אבל אוי למי שיגרום לילד המאמין בי לאבד את אמונתו! לאדם כזה מוטב שיקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים!

7 Suedi ong sappa pweki a men kamakar akan, Ari so, men kamakar akan udan mia; suedi ong aramas o, me men kamakar pan tapi sang ia.

”אוי לעולם על כל הרוע שבו! הפיתוי לעשות את הרע הוא בלתי נמנע, אולם אוי לאדם שיגרום לפיתוי!

8 A ma apali en pa om de apali en nä om pan kamakar uk, lepuke sang, o kase sang uk, pwe a mau ong uk ko ong maur ni om dangidang de sikilikil, sang om pa de nä pokon mia, ap ko ong kisiniai soutuk. (aiōnios g166)

לכן אם ידך או רגלך גורמת לך לחטוא, כרות אותה והשלך אותה ממך והלאה! מוטב שתיכנס למלכות השמים בעל מום, מאשר שתהיה באש עולם עם שתי ידיך או שתי רגליך. (aiōnios g166)

9 O ma apali en mas om pan kamakar uk, waikada sang o kase sang uk, pwe a mau ong uk, ko ong maur ni om mas pali, sang mas om pokon mia ap lokidokila nan iai en pweleko. (Geenna g1067)

ואם עינך גורמת לך לחטוא, עקור אותה והשלך אותה. מוטב שתיכנס למלכות השמים עם עין אחת, מאשר שתהיה בגיהינום עם שתי עיניים ותראה את אש העולם! (Geenna g1067)

10 Kalaka, pwe komail der mamaleki amen tikitik pukat; pwe I indai ong komail, me arail tounlang kan, me mi nanlang, kin ariri Sam ai, me kotikot nanlang.

”אני מזהיר אתכם שלא לבוז לאחד מן הילדים האלה, כי אני אומר לכם שהמלאכים שלהם יכולים תמיד לגשת אל אבי.

11 Pwe Nain aramas kodon dorela, me salongalar akan.

ואני, בן־האדם, באתי להושיע את האובדים.

12 Da me komail lamelame, ma aramas amen, naineki sip epuki, a amen irail pan salongala, a so pan pwilikidi duekduamen pon nana, ap kola raparapaki me salongala?

”אם יש לאדם מאה כבשים, ואחת מהן הולכת לאיבוד – מה יעשה אותו אדם? האם לא יעזוב את תשעים ותשע הכבשים לבדן, ויחזור אל ההרים כדי לחפש את האובדת?

13 A ma a pan diar, melel I indai ong komail, a pan peren kida, me men en sang duekduamen, me sota salongalar.

כשימצא אותה, האם לא ישמח על הכבשה שנמצאה יותר מאשר על התשעים ותשע שלא אבדו?

14 Iduen Sam omail, me kotikot nanlang, sota kotin men, amen kisin seri pukat en salongala.

כך גם אבי אינו רוצה שאף אחד מהקטנים האלה יאבד!

15 A ma ri om ol wia dip ong uk, en kelep kila i, kapung ong i dip a; ma a pan rong uk, nan koe kasapaledo ri om.

”אם אחיך חטא לך, הוכח אותו לבד. אם הוא מקשיב לך ומודה באשמתו – רכשת לך אח.

16 A ma a sota pan rong uk, ap ukada amen de riamen, pwe meakaros en mi ren saunkadede riamen de silimen.

אם לא יקשיב, קח איתך עוד אח או שניים, וחיזרו אליו כששני העדים מאשרים את טענותיך.

17 A ma a kang rong irail, ap kaireki momodisou, a ma a pil kang rong momodisou, ap wia kin i men liki o saunopwei men.

אם עדיין יסרב להקשיב, הבא את הבעיה לפני הקהילה. אם הקהילה תפסוק לטובתך, והוא בכל זאת יעמוד על דעתו ולא ייכנע, היא רשאית לגרשו משורותיה ולהחרים אותו.

18 Melel I indai ong komail, me komail pan saliedi nin sappa, pan salidi nanlang, o me komail pan lapwada nin sappa, pan lapwada nanlang.

ואני אומר לכם: כל מה שתאסרו על הארץ יהיה אסור בשמים, וכל מה שתתירו על הארץ יהיה מותר בשמים.

19 I pil indai ong komail, ma riamen nin sappa pan minimin pene ni meakot, me re men poeki, a pan pwai ong ira sang Sam ai, me kotikot nanlang.

”אומר לכם עוד דבר: אם שניים מכם מסכימים ביניכם לבקש דבר מה, אבי שבשמים ייתן לכם את אשר תבקשו.

20 Pwe wasa kis, me riamen de silimen pokon pena ni ad ai, i wasa I kin mi nan pung arail.

כי בכל מקום שבו נפגשים שניים או שלושה אנשים המאמינים בי, אני שם בתוכם.“

21 Petrus ap kai dong i potoan ong: Maing, pan pak depa i en makeki ong ri ai ol o, me wia dip ong ia? A itar ma a pan me isepak?

לאחר מכן בא פטרוס אל ישוע ושאל:”אדוני, כמה פעמים עלי לסלוח לאדם שחטא לי? שבע פעמים?“

22 Iesus kotin masani ong i: I indai ong uk, kaidin isepak eta, a pan pak isu wad iseisok.

”לא“, ענה ישוע,”שבעים כפול שבע פעמים!“

23 I me wein nanlang rasong nanmarki amen, me pan kapukapung na ladu kan.

”אפשר להמשיל את מלכות השמים למלך שהחליט לעדכן את ספרי החשבונות שלו.

24 A ni a tapiada kapukapung, amen ap wisike dong i, me pwaipwandeki talent nen.

במהלך יישוב החשבונות הובא לפניו אדם שהיה חייב לו עשרת אלפים ככרי כסף.

25 A ni sota a men pwain, a monsap ap masanier, me a pan netila, o a paud, o na seri kan, o karos, me a aneki, pwen pwainda.

מכיוון שלא היה לאיש כסף לשלם, ציווה המלך למכור אותו, את אשתו, את ילדיו ואת כל רכושו תמורת החוב.“

26 A ladu o ap poridi mo a pongi, potoan ong: Maing kom kotin kanongama ong ia, i pan pwain ong komui karos.

”אולם האיש נפל לרגלי המלך, בכה והתחנן:’אנא, אדוני, תן לי חסד ואשלם לך את כל החוב!‘

27 A monsap en ladu o ap pokela, ap lapwada o makeki ong i a pwaipwand.

”המלך ריחם על האיש, שיחרר אותו וויתר לו על החוב.

28 A ladu ota ap koieila, diaradar kis a ladu amen, me pwaipwand ong i denar epuki; i ari koledi i, padik pena tapin wor a indada: Kapungala, ma om pwaipwand mia.

”אולם כשיצא האיש מלפני המלך, הלך אל אדם שהיה חייב לו אלף שקלים, תפס אותו ודרש ממנו לשלם מיד את חובו.

29 Ladu ap poridi mo a, poeki indada: Kom kotin kanongama ong ia, i pan pwain ong komui.

החייב נפל על ברכיו והתחנן:’אנא, עשה עמי חסד; חכה בסבלנות ואשלם לך הכל!‘

30 A a kang, ap koieila, kasedi ong nan imateng lao a kapungala a pwaipwand.

”אולם המלווה לא הסכים לחכות, וציווה לכלוא את החייב בבית־הסוהר עד שיגמור לשלם את חובו.

31 A kis a ladu kan lao kilanger me wiauier, rap mauk kaualap, koieila kaireki arail monsap karos, me wiauier.

”כשראו חבריו העבדים את הנעשה התעצבו מאוד והלכו אל המלך וסיפרו לו מה שקרה.

32 A monsap ap ekere dong i, masani ong i: Koe meid ladu sued amen! I make ki ong uk er om pwaipwand karos pweki om poeki re i.

המלך קרא אליו את האדם שעל חובו ויתר, ואמר:’נבזה מרושע שכמוך! אני ויתרתי לך על חוב עצום רק משום שביקשת זאת ממני!

33 Menda koe sota kadek ong ri om ladu, duen i kin kadek ong uk er?

האם לא היה עליך לרחם על חברך העבד, כשם שאני ריחמתי עליך?‘

34 A monsap ap makar kidar o pangalang i ren saun kalokolok lao a kapungalar a pwaipwand karusia.

”המלך הנרגז שלח את האיש לתא העינויים, עד שיגמור לשלם את חובו עד הפרוטה האחרונה.

35 Iduen Sam ai nanlang, pan pil wia ong komail, ma komail sota pan makeki sang nan mongiong omail ong ri omail.

כך יעשה לכם אבי שבשמים אם תסרבו לסלוח לאחיכם בכל לבכם.“