Matteus 5
1 Då Jesus såg folkehopen, gjekk han upp i fjellet; der sette han seg ned, og læresveinarne hans kom burt til honom.
| יום אחד, כשהתאסף סביבו קהל גדול, עלה ישוע עם תלמידיו על מדרון הגבעה, התיישב שם והחל ללמד: |
2 Då tok han til ords og lærde deim og sagde:
3 «Sæle dei som er fatige i åndi! Himmelriket er deira!
| ”אשרי האנשים המודים בעניותם הרוחנית, כי להם שייכת מלכות השמים. |
4 Sæle dei som syrgjer! Dei skal verta trøysta.
| אשרי הבוכים והמתאבלים, כי הם ינוחמו. |
5 Sæle dei tolsame! Dei skal erva jordi.
| אשרי הצנועים והענווים, כי העולם כולו שייך להם. |
6 Sæle dei som hungrar og tyrster etter rettferd! Dei skal verta metta.
| אשרי השואפים בכל לבם לעשות את הטוב והישר, כי אלוהים ימלא את שאיפתם. |
7 Sæle dei miskunnsame! Dei skal få miskunn.
| אשרי האדיבים והרחמנים, כי אלוהים יגלה כלפיהם רחמים. |
8 Sæle dei som er reine i hjarta! Dei skal sjå Gud.
| אשרי האנשים שלבם טהור, כי הם יראו את אלוהים. |
9 Sæle dei fredkjære! Dei skal kallast Guds born.
| אשרי האנשים הרודפים שלום, כי הם ייקראו’בני־אלוהים‘. |
10 Sæle dei som vert forfylgde for rettferdi si! Himmelriket er deira.
| אשרי הסובלים והנרדפים בגלל עשותם את רצון ה׳, כי להם שייכת מלכות השמיים. |
11 Sæle er de når dei spottar dykk og forfylgjer dykk og talar berre vondt um dykk for mi skuld, og lyg det.
| ”אם יקללו אתכם, יעלילו עליכם שקרים וירדפו אתכם בגלל אמונתכם בי, |
12 Ver glade og fegne! Stor er løni dykkar i himmelen. For soleis forfylgde dei dei profetarne som var til fyre dykk.
| שמחו מאוד! כן, שמחו מאוד, כי שכר רב לכם בשמים, וזכרו שכך רדפו גם את הנביאים! |
13 De er saltet på jordi! Vert saltet dove, kva skal so det saltast med? Det duger då ikkje til anna enn til å kastast ut og trakkast på.
| ”אתם מלח הארץ. מה יקרה לעולם אם תאבדו את המליחות שלכם? מלח תפל הוא חסר תועלת, ואינו ראוי אלא שיזרקו וירמסו אותו. |
14 De er ljoset i verdi. Den byen som ligg på eit fjell, kann ikkje dyljast.
| ”אתם אור העולם – בדומה לעיר הבנויה על הר, אשר כל אחד יכול לראות את אורותיה בלילה. |
15 Ingen kveikjer eit ljos og set det under skjeppa, men i staken; då lyser det for alle som er i huset.
| אל תסתירו את אורכם! הניחו לו להאיר לכולם! תנו לכל אדם לראות את התנהגותכם הטובה, ואז יודו כולם לאביכם שבשמים. |
16 Soleis skal de lata ljoset dykkar lysa for folk, so dei kann sjå dei gode gjerningarne dykkar og prisa Far dykkar i himmelen!
17 De må ikkje tru eg er komen for å avlysa lovi eller profetarne. Eg er ikkje komen for å avlysa, men for å fullføra.
| ”אל תחשבו שבאתי לבטל את תורת משה או את אזהרותיהם של הנביאים; באתי לקיים ולמלא אותן! |
18 For det segjer eg dykk for sant: Fyrr himmelen og jordi forgjengst, skal ikkje den minste bokstav, ikkje ein einaste prikk i lovi forgangast, fyrr alt saman er fullgjort.
| אני אומר לכם בכל הכנות והרצינות: מצוות התורה תישארנה בתוקף עד שיתקיים הכול. |
19 Um då nokon bryt eit einaste av desse minste bodi, og lærer folk soleis, so skal han kallast den minste i himmelriket; men den som held deim og lærer deim ifrå seg, han skal kallast stor i himmelriket.
| מי שיעבור על המצווה הקטנה ביותר או שיעודד אחרים לעשות זאת, הוא יהיה קטן במלכות השמים. ואילו מי שילמד את תורת ה׳ ואף יקיים את מצוותיה, יהיה גדול במלכות השמים. |
20 For det segjer eg dykk, at er ikkje dykkar rettferd mykje større enn rettferdi åt dei skriftlærde og farisæarane, so kjem de aldri inn i himmelriket.
| ”אולם אני מזהיר אתכם: אם לא תהיו טובים יותר מהפרושים והסופרים, לא תוכלו להיכנס למלכות השמיים. |
21 De hev høyrt det er sagt til dei gamle: «Du skal ikkje drepa! Den som drep, skal koma for retten.»
| ”תורת משה אומרת:’לא תרצח‘, והרוצח יחויב לדין. |
22 Men eg segjer dykk at den som er vond på bror sin forutan grunn, han skal koma for retten; og den som segjer til bror sin: «Din stakar!» han skal koma for rådet; og den som segjer: «Din dåre!» han skal koma i helviteselden. (Geenna g1067)
| אולם אני אומר לכם שאם אדם אף כועס על אחיו, עליו לעמוד לדין. גם מי שיקרא לחברו’אידיוט!‘עליו לעמוד לדין, ואם יקלל את חברו הריהו בסכנת גיהינום! (Geenna g1067) |
23 Når du då gjeng fram til altaret med offeret ditt, og du der kjem i hug at bror din hev noko imot deg,
| לכן אם אתה עומד לפני המזבח בבית־המקדש ומביא קורבן לה׳, ולפתע אתה נזכר שלאחד מחבריך יש דבר מה נגדך, |
24 so lat offeret ditt liggja der framfor altaret - gakk fyrst burt og gjer det godt at med bror din, og kom so og ber fram offeret ditt!
| השאר את קורבנך לפני המזבח, מהר אל חברך ובקש את סליחתו. לאחר מכן חזור לבית־המקדש והקרב את הקרבן לה׳. |
25 Ver snar til å laga deg etter motparten din den stundi du er med honom på vegen! Elles stemner han deg for domaren, og domaren sender deg yver til futen, og du vert kasta i fengsel;
| התפייס מהר עם אויבך, אחרת יהיה מאוחר מדי והוא יסגירך לידי החוק, ואז ישליכו אותך לכלא – |
26 det segjer eg deg for visst: Du slepp ikkje ut att fyrr du hev greidt siste kvitten.
| שם תישאר עד שתשלם את האגורה האחרונה! |
27 De hev høyrt det er sagt: «Du skal ikkje gjera hor!»
| ”תורת משה אומרת:’לא תנאף‘. |
28 Men eg segjer dykk at den som ser på ei kvinna og lyster etter henne, han hev alt gjort hor med henne i hjarta sitt.
| אולם אני אומר לכם: כל מי שמסתכל על אישה בתאווה, כאילו נאף אותה בלבו. |
29 Um det høgre auga ditt freistar deg, so riv det ut og kasta det frå deg! Du er betre faren du misser ein av lemerne dine, enn at heile likamen vert kasta i helvite. (Geenna g1067)
| משום כך, אם עינך גורמת לך לחשוק ולחמוד, עקור והשלך אותה. מוטב שתאבד חלק מגופך, מאשר שיושלך כל גופך לגיהינום. (Geenna g1067) |
30 Og um den høgre handi freistar deg, so hogg henne av og kasta henne frå deg! Du er betre faren du misser ein lem enn at heile likamen din kjem i helvite. (Geenna g1067)
| ואם ידך – ולו גם הימנית – גורמת לך לחטוא, קצץ והשלך אותה! מוטב כך, מאשר למצוא את עצמך בגיהינום. (Geenna g1067) |
31 Det er sagt: «Den som skil seg frå kona si, skal gjeve henne skilsmålsbrev.»
| ”תורת משה אומרת שאם איש רוצה לגרש את אשתו, עליו לתת לה ספר כריתות, וזה הכל. |
32 Men eg segjer dykk at den som skil seg frå kona si for anna enn utruskap, han valdar at ho gjer hor, og den som gifter seg med ei fråskild kona, han gjer hor.
| אולם אני אומר שאיש המגרש את אשתו מלבד במקרה שבגדה בו, גורם לכך שתנאף אם תינשא בשנית. גם מי שיתחתן איתה לאישה נחשב לנואף! |
33 Sameleis hev de høyrt det er sagt til dei gamle: «Du skal ikkje gjera rang eid, men svara Herren for eidarne dine!»
| ”התורה אומרת שאם נשבעת, עליך לקיים את שבועתך. |
34 Men eg segjer dykk at de aldri skal sverja, korkje ved himmelen, for det er Guds høgsæte,
| ואילו אני אומר: אל תישבע כלל! אל תאמר:’אני נשבע בשמים‘, כי כסא ה׳ נמצא בשמים. |
35 eller ved jordi, for det er fotbenken hans, eller ved Jerusalem, for det er staden åt den store kongen.
| אם אתה נשבע’בארץ‘, אתה נשבע למעשה בהדום רגליו של אלוהים. כמו כן אל תישבע’בירושלים‘, כי היא’קרית מלך רב‘. |
36 Ikkje skal du heller sverja ved hovudet ditt; for du kann ikkje gjera eit hår kvitt eller svart.
| גם אל תישבע על ראשך, כי אפילו שערה אחת אין ביכולתך לשנות ללבן או שחור. |
37 Når de talar, so lat det vera «Ja, ja!» og «Nei, nei!» Alt som gjeng yver det, kjem av det vonde.
| אמור פשוט:’כן‘, או’לא‘. יותר מזה מן הרע הוא. |
38 De hev høyrt det er sagt: «Auga for auga og tonn for tonn!»
| ”התורה אומרת’עין תחת עין, שן תחת שן‘. |
39 Men eg segjer dykk at de ikkje skal setja dykk imot den som gjer vondt. Um ein slær deg på den høgre kinni, so snu den vinstre og til honom.
| ואילו אני אומר לכם: אל תתקוממו נגד מי שעושה רע נגדכם. אם מישהו סוטר לך על הלחי, הושט לו גם את הלחי השנייה. |
40 Og vil nokon trætta til seg trøya di, so lat honom få kjolen med.
| אם דורשים ממך בבית המשפט לתת את חולצתך, תן להם גם את מעילך. |
41 Og trugar nokon deg til å fylgja honom ei mil, so fylg du honom tvo mil.
| אם חייל כופה עליך לשאת את תרמילו קילומטר אחד, שא אותו שני קילומטרים. |
42 Gjev den som bed deg, og snu deg ikkje frå den som vil låna av deg!
| תן למי שמבקש ממך, ואל תדחה את מי שרוצה ללוות ממך כסף. |
43 De hev høyrt det er sagt: «Du skal elska næsten din og hata fienden din!»
| ”שמעתם שנאמר:’ואהבת לרעך, ושנאת את אויבך‘. |
44 Men eg segjer dykk: Elska fiendarne dykkar, velsigna deim som bannar dykk, gjer vel mot deim som hatar dykk, og bed for deim som forfylgjer dykk!
| אולם אני אומר: אהבו את אויביכם והתפללו בעד אלה שרודפים אתכם, |
45 då er de rette borni åt far dykkar i himmelen; for han let soli si skina yver vonde og gode, og let det regna yver rettferdige og urettferdige.
| כי כך תהיו בנים לאביכם שבשמים. שהרי אלוהים נותן את אור השמש גם לטובים וגם לרעים, ואף את הגשם הוא מוריד על צדיקים ועל רשעים כאחד. |
46 For um de elskar deim som elskar dykk, kva løn kann de venta for det? Gjer ikkje tollmennerne like eins?
| אם אתם אוהבים רק את אלה שאוהבים אתכם, מה מיוחד בכך? גם הפושעים נוהגים כך! |
47 Og um de helsar «Guds fred» berre til brørne dykkar, kva stort gjer de då? Gjer ikkje heidningarne det same?
| ואם אתם חברים רק לחבריכם, במה שונים אתם מכל האחרים? הלא גם עובדי אלילים נוהגים כך! |
48 Ver då de fullkomne, som far dykkar i himmelen er!
| שאפו להיות שלמים כשם שאביכם שבשמים שלם.“ |
